עליה בריכוזי דו-תחמוצת-הפחמן באטמוספירה גורמת לירידה בריכוזי החמצן במימי האוקיאנוסים ולגידול ב"שטחים מתים" עניים בדגה
עליה בריכוזי דו-תחמוצת-הפחמן באטמוספירה גורמת לירידה בריכוזי החמצן במימי האוקיאנוסים ולגידול ב"שטחים מתים" התופעה מקצינה בעיקר באזורים המשווניים, המחקרים מראים כי עד סוף המאה יגדלו השטחים המתים בימים הטרופיים ב-50%. ההשלכות והתוצאות של גידול שכזה יהיו פגיעה עד כדי חיסול אוכלוסיות דגים, פגיעה בשיטחי דייג שהיום נחשבים לפוריים ביותר, פגיעה חמורה בבריאות החי והצומח בים ובחופיו.
אספקת החמצן באוקיאנוסים אינה שווה, לא בעומק ולא בשטח, בחלקים גדולים של האוקיאנוסים באזורים המשווניים, בעומק שבין עשרות למאות מטר, נמוכים מאוד ריכוזי החמצן במים, ולפיכך אזורים אלה מהווים שטחים מתים עבור רוב היצורים הימיים, חוקרים משערים כי אלו הם האזורים היותר רגישים לתהפוכות האקלים. מה שממתן את דילול החמצן באזורים אלה הם הזרמים מצפון ומדרום שמערבלים את המים, מובילים חמצן וחמרי מזון.
צוות מחקר של המכון לחקר מדעי הים בקייל (גרמניה) Leibniz Institute of Marine Sciences in Kiel בראשות אנדריאה אושליס Andreas Oschlies עשה שימוש במודל עולמי שמשלב: אקלים, מחזורי זרימת מים באוקיאנוסים, מחזורים ביוכימיים, למודל הוסיף הצוות חישובים של גורמים מישתנים חיצוניים שנלקחו ממחקרים על השפעת הדת"פ וחמרי מזון על ריכוזי חמצן באוקיאנוסים.
החוקרים הגיעו למסקנה כי "בעולם עשיר ב דו-תחמוצת הפחמן תהיה השפעה מועטה על האוקיאנוסים באזורים ממוזגים, צפוניים ודרומיים". אבל "באזורים משווניים תהיה השפעה מכרעת על תכולת החמצן במים עד כדי ירידה לרמה מיזערית", 'oxygen-minimum' באזורים גדלים והולכים בהם תהיה יותר ויותר "פריחת " אצות שיתפתחו בגלל רמות גבוהות של דו-תחמוצת הפחמן, החוקרת משווה את המצב לאכילת מזון אשפה junk food ע"י הצמחים, כאשר עודפי דו-תחמוצת הפחמן מדומים לשומן.
האצות שנובלות, מתות ונרקבות, נאכלות ע"י בקטריות שמאכלות את החמצן תחילה ואחר כך את יתר חמרי המזון ומשאירות חלל נטול מזון ונטול חמצן.
מדידות אקראיות באזורים המשווניים של האוקיאנוס האטלנטי והשקט הראו עליה באזורים נטולי חמצן בחמישים השנים האחרונות, אבל עד כה לא התיחסו המודדים להתחממות המים או האטה בזרימות, נתונים על התרחבות האזורים נטולי החמצן דחפו את החוקרים לבדוק איך ההתחממות והעטת הזרימות, בשילוב עליה ברמות הדו-תחמוצת הפחמן ישפיעו על הביולוגיה הימית.
תוצאות הבדיקות מתפרסמות ב journal Global Biogeochemical Cycles. גיאן קספר (Gian-Kaspar Plattner) מודד דו-תחמוצת הפחמן במכון הטכנולוגי השוויצרי Swiss Federal Institute of Technology Zürich ((ETH מציין כי עד כה לא נמדדו המשובים שיגרמו ע"י עלית הדו-תחמוצת הפחמן באוקיאנוסים.
עליה של 50% בשטחים דלי חמצן היא יותר ממה שחזו חוקרים שונים. בינתיים נחקר הנושא ע"י צוותים על שתי ספינות מחקר גרמניות, אחת במימי פרו ואחת במימי מערב-אפריקה, שני אזורים שעשירים בדגה ומהווים מקור ניכבד להספקת דגי מאכל בעולם. יושבי החופים באזורים אלה מתפרנסים מדייג. בינתיים אין הדייגים מרגישים את השנוי (לרעה) שכן להקות דגים מתחמקות מהאזורים המתים ע"י תנועה למעלה (או למטה) בעמוד המים, אבל כאשר התהליך ימשך האזורים המתים לא רק יתרחבו אלא גם יתעבו מה שיפגע בפרנסתם ומחייתם של מיליוני אנשים.
ועוד לא סיפרנו על העליה בחומציות המים, עליה שמקורה... בעלית ריכוז הדו-תחמוצת הפחמן עליה שפוגעת בכל בעלי "שלד" גירני, שכן החומציות גורמת להמסת המרכיבים הגירניים אצל אלמוגים, צדפים ואחרים.
תכולת החמצן באוקיאנוסים השתנתה רבות בעבר, לקראת סוף עידן הפרמיאן (Permian) לפני כ-250 מיליון שנים, ירדה תכולת החמצן באוקיאנוסים לרמה מזערית, מה שהביא להכחדה המונית של חיים בים וביבשה, כדי למנוע הכחדה דומה יש למצוא פתרונות למזעור השטחים המתים ולחומציות האוקיאנוסים !