מסוכן לנהוג על כבישי ישראל כי יש המון הרוגים, החרם הכלכלי של ה-BDS פוגע בנו באופן קשה, מערכת הבריאות בישראל בעייתית, המיסים כאן גבוהים, נשים חרדיות לא עובדות, הערבים מתרבים ועוד מעט יהיו רוב, הכלכלה הישראלית כמעט לא צומחת ואפילו רכבת ישראל תמיד מאחרת. אלו המון בעיות למדינת קטנה כמו ישראל, רק שהן לא באמת קיימות...
מאת נגה קינן ואדם רויטר
כל ה"עובדות" האלו כמו גם המון "עובדות" נוספות, טמונות עמוק במוחם של הישראלים ומחוזקות חדשות לבקרים ע"י גורמים אינטרסנטים.
בספר שנכתב על ידי נגה קינן ואדם רויטר, "ישראל סיפור הצלחה" ויצא לאור לאחרונה בהוצאת כנרת, הם בדקו מאות נתונים מרכזיים על מדינת ישראל והשוו אותם לקבוצת 34 המדינות המפותחות בעולם, ה- OECD. התוצאות היו מפתיעות. מאד.
כיצד הכול התחיל
הפרויקט של רויטר וקינן שהסתיים בהוצאת הספר "ישראל סיפור הצלחה" החל לפני שנים לא מעטות, כאשר השורשים לכתיבתו היו שני אירועים מכוננים:
האירוע המכונן הראשון היה קשור למחסור המים בישראל. זה התחיל עוד ב- 2009 עם ההצעה הנואלת ליבש את כל הגינות הציבוריות בישראל ואולי אפילו את הגינות הפרטיות. זה נמשך בפרסומת המפחידה שכולם זוכרים, של היפהפייה שפניה מתקלפות עקב מחסור במים והיא מציעה שנחסוך כל טיפה. רויטר התקשר למי שהיה אז בכיר בחברת IDE, הנדסת התפלה. החברה היתה אז בעיצומה של בניה מאסיבית של אחד ממתקני ההתפלה בישראל, מהגדולים בעולם. אותו בכיר הכיר מצוין את כל משק המים. לשאלה הנוגעת למחסור באה תשובה מפתיעה "אין שום מחסור במים בישראל ועוד מעט יהיה עודף". תשובה זו היתה שונה ממה שהציבור בישראל ידע והכיר באותה עת, כאשר החל משרי תשתיות וכלכלה ועד רשות המים, כולם שידרו תמונה הפוכה. זה היה מטריד, כי המציאות היתה אחרת לגמרי ממה שכל הישראלים חשבו כעובדה.
החרם הכלכלי על ישראל בכלל לא משפיע
האירוע המכונן השני היה חקירה שהתחיל רויטר לנהל בשנת 2011 על ה- BDS, התנועה לחרם כלכלי על ישראל. לפי העיתונים והמדיה של אותה תקופה, זה היה נראה כמשהו מאד מאיים. רויטר, מנהל חברת חיסונים פיננסים, חברת ניהול הסיכונים הפיננסיים הגדולה בישראל, שעוזרת לחברות גדולות לנהל את הסיכונים שלהן, הפעיל את מערך היועצים של החברה לבחון את העניין. חרם כלכלי על ישראל היה נראה כסכנה מג'ורית באופק, בעיקר מבחינת אותן חברות.
על מנת לאבחן היטב את הסיכון, רויטר כלל ראיונות עם מנהלים בכירים שהתפרסם שחברותיהן נחשפו לבעיה, כמו גם הפעלת מנהלי הסיכונים של חיסונים פיננסים, שפנו לחברות איתם הם עובדים ושאלו אותם אם נפגעו מחרם כלכלי. צעד אגרסיבי יותר נעשה כאשר הוא אפילו שלח אימייל לארגון ה- BDS וביקש מהם הוראות איך אפשר לעזור להטיל חרם כלכלי על ישראל (הוא הזדהה כאזרח אוסטרלי).
ככל שרויטר התעמק בבעיה, הוא הבין, לשמחתו, שלא דובים ולא יער. הפגיעה הכלכלית במשק הישראלי היתה מזערית, אם בכלל. יחד עם זאת התוצאה הזו הדהימה אותו. הוא נתקל בפייק ניוז אמיתי שהמדיה בישראל שידרה, בעולם שעוד לא הכיר את המילה הזו בכלל. בעקבות זאת הפיץ הודעה לכל לקוחותיו שאין בעיה בעצם, אך יחד עם זאת חיסונים פיננסים גם הציעה סדרה ארוכה של פתרונות פרקטיים כיצד להתמודד עם הבעיה במידה ובכ"ז תצוץ.
רויטר נדהם באותה עת מהפער בין המציאות לבין המציאות כפי שהיא משתקפת אצל הישראלים ביחס לתופעה הזו. כתוצאה מכך הוא הרגיש חובה לפרסם את העובדה שבישראל אין מחסור במים והיא אינה נפגעת כלל מהחרם הכלכלי כמו גם עובדות נוספות ולשם כך ערך מצגת, שתשנה קצת את הלך הרוח ותספר בסה"כ את האמת. היא נקראה אז "מגמות אופטימיות בכלכלת ישראל" והתפרסמה פעם בשנה, בד"כ בסביבות חג הפסח. היא הפכה ברבות השנים לוויראלית.
החשש מהנבואה שמגשימה את עצמה
בשנת 2015, נגה קינן, יו"ר פורום CFO ומייסדת פורום ראשי חברות לצמיחה ותעסוקה, המאגדים קרוב לאלף מנהלים בכירים של החברות המובילות בישראל, נחשפה למצגת. הרבה דברים שרויטר הציג תאמו את מה שהיא, המכירה היטב את החברה, המשק ועולם העסקים הישראלי, חקרה ובדקה במסגרת הפורומים שלה. הנתונים מהשטח לא תאמו את התפיסה בציבור הרחב. הנתונים מהשטח היו טובים בהרבה.
גם קינן וגם רויטר חלקו את הדעה שלתפיסה השלילית יכולה להיות השפעה בשטח. משקיעים והנהלות של חברות, שניזונו ממה שקראו באמצעי התקשורת, הניחו שהמצב הכלכלי פחות טוב מכפי שהם יודעים ובעקבות זאת החליטו לשקול פעם נוספת האם להשקיע בישראל, האם להרחיב מפעלים, האם לגייס עובדים. הורים לבני נוער עלולים לחנך אותם לירידה מהארץ למדינות בהן ההווה והעתיד נתפסים כטובים יותר. הנכונות להשקעה אישית וחברתית באתגרים האמיתיים של ישראל – עלולה לרדת. הם הבינו שאם הרוב חושבים כל הזמן שהמצב רע, אז בסוף באמת יהיה רע – מעין נבואה שמגשימה את עצמה.
החשש הזה הוביל אותם לבחון לעומק סדרות גדולות מאד של נתונים, מחקרים וסטטיסטיקה על מדינת ישראל, הן בהשוואה למדינות המפותחות והן בהשוואת ישראל לעצמה לאורך שנים. ככל שחקרו לעומק את הנתונים, כך התוצאות הפתיעו יותר ויותר. מדינת ישראל נמצאת במצב טוב בהרבה ממה שכמעט כל הישראלים העזו אפילו לחלום. מאות נתונים השוואתיים היו ברובם טובים ואפילו טובים מאד משל רוב מדינות ה- OECD.
כך למשל התברר, באופן מאד מפתיע, שמספר ההרוגים מתאונות דרכים בישראל על כל 100 אלף תושבים, הוא מהנמוכים בעולם. מערכת הבריאות בישראל נחשבת לאחת הטובות בעולם. לא קיים "שד דמוגרפי" כי הריבוי הטבעי של ערביי ישראל מצוי בירידה דרמטית כבר מאז תחילת המאה ה- 21 והשתתפותם בהשכלה ובכוח העבודה גדל. ההשתתפות של נשים חרדיות בכוח העבודה בישראל, זינק דרמטית מ- 40% לפני עשור ל- 72%, גבוה משל שיעור ההשתתפות הכללי של נשות ישראל העומד על 58% ולכן מקזז חלק מהבעיה של השתתפות בכוח העבודה של גברים חרדים. גם אצל גברים חרדים הגידול בהשתתפות בכוח העבודה זינק מ- 32% בשנת 2005 ל- 51% בשנת 2016. מספר החרדים הלומדים מקצועות נדרשים במשק – גדל אקספוננציאלית. התברר, באופן מאד מפתיע, שרכבת ישראל נחשבת כיום לאחת מהמדויקות בעולם ושהכלכלה הישראלית צומחת מאז משבר 2008 בקצבים העולים בהרבה על אלו של כל מדינות ה- OECD, מלבד אחת, כמו גם המון דברים נוספים.
ארבעה יתרונות יחסיים ושלוש מהפכות בדרך
בהמשך גיבשו קינן ורויטר גם הבנה הנוגעת לדעתם, לסיבות ההצלחה. הבנה זו מבוססת על ארבעה יתרונות יחסיים שיש למדינת ישראל על פני מדינות OECD אחרות. בכל הנוגע לעתיד, הם מתבססים על שלוש מהפכות שבדרך. ארבעת היתרונות היחסיים עליהם הם מצביעים: היתרון הגלובלי, היתרון היזמי, היתרון הטכנולוגי-מדעי והיתרון הדמוגרפי.
היתרון הטכנולוגי-מדעי הוא ברור ומפורסם. היתרון היזמי מתקיים מכיוון שבישראל יש, על פי מדדים שונים, את התרבות היזמית המפותחת ביותר בעולם, בכל התחומים כמעט. היתרון הגלובלי קשור להיות ישראל בנויה על חברת מהגרים שהגיעה מכל קצווי העולם ויש לה ידע נרחב בתרבויות ושפות, קיימת פתיחות וקישוריות גלובלית צפופה מעצם קשרי משפחה ליהודים וישראלים הנמצאים בכל מדינה כמעט. בנוסף, למדינה אמנות מס והסכמי מו"פ עם כל מדינות העולם המפותח ורבות ממדינות העולם השלישי. אפילו מדינות שאינן בקשרים עם ישראל מקבלות עזרה בטכנולוגיות חקלאיות וטכנולוגיות רפואיות מתקדמות, ומשלחות חילוץ נשלחות תדיר לאזורים מוכי אסון, משהו שמעטות המדינות העושות זאת.
היתרון הדמוגרפי קשור לכך שלישראל יש את האוכלוסיה הכי צעירה ב-OECD. ע"פ שיעורי הילודה הקיימים פער זה ילך ויגדל ככל שהעולם המפותח מזדקן ואינו מוליד ילדים. לאוכלוסייה צעירה השפעה עצומה על היכולת של משקים לייצר צמיחה כלכלית ובעוד מדינות ה- OECD מצויות בבעיה קשה ביותר בתחום זה, ישראל תוכל לצמוח בשיעורים גבוהים יותר גם בעתיד. לישראל גם האוכלוסיה השלישית הכי משכילה בעולם אחרי רוסיה וקנדה.
באופן מפתיע גם כאן, מאז תחילת המאה ה- 21 קיימת עלייה בהיקף הילודה בקרב חילונים בשיעור של 10% מול ירידה של 15% בשיעור הילודה בקרב חרדים וירידה בילודה אצל ערבים ישראלים בשיעור של 16%.
עוד, נסמך היתרון הדמוגרפי, על קיומן של שתי אוכלוסיות, החרדים והערבים, הנמצאות בתחילת שלבי ההצטרפות המאסיבית להשכלה ולעבודה. משיושלם התהליך, יביאו אוכלוסיות אלו לצמיחה נוספת.
ע"פ רויטר וקינן, שלוש המהפכות שבדרך שחלקן כבר משפיעות ועוד תשפענה יותר בעתיד הן מהפכת המים, משמע התנתקות מהתלות במי גשמים ומפלס הכנרת ועודפי מים בשיעור של 8% עד כדי יכולת לייצא מים לארצות ערב הצמאות. מהפכת האנרגיה בעקבות תגליות הגז הענקיות ב"תמר" ו"לויתן" שהופכת את ישראל לעצמאית מבחינה אנרגטית ובתוך מספר שנים מיבואנית ליצואנית אנרגיה ומהפכת התשתיות והתחבורה הנמצאת כעת בשלבים הראשונים של שינוי, ואשר עתידה לשפר את הקישוריות והיעילות של נמלי ים (שניים חדשים נבנים), נמלי תעופה (שדה"ת בתמנע) ותחבורה יבשתית כשיתווספו עוד כבישים, מחלפים, גשרים ומסילות.
בפרק מיוחד רויטר וקינן סוקרים את האתגרים שנותרו לטפל בהם ואילו לא מעטים, החל ממחירי נדל"ן גבוהים מדי, דרך רגולציה ובירוקרטיה ממשלתית החונקות את הסקטור העסקי, הוצאות ביטחון גבוהות מדי ועד פערי שכר. יחד עם זאת שניהם אופטימיים. הישראלים פתרו אתגרים קשים מאלו.