חוקרים מהאוניברסיטה העברית וממכון וולקני גילו שצמחים שואבים הרבה יותר אשלגן בקרקע ממה שהבדיקות המקובלות מנבאות. עד 74% מהאשלגן הגיע ממאגרים מינרליים שהבדיקות כמעט אינן מודדות.
מה מודדת בדיקת קרקע רגילה?
אשלגן הוא אחד משלושת רכיבי הדשן העיקריים, לצד חנקן וזרחן. לכן חקלאים מוסיפים אותו לשדות באופן קבוע. כדי להחליט כמה לדשן, מעבדות בודקות בדרך כלל את האשלגן ה"חליף" בקרקע.
זהו אשלגן שחלקיקי הקרקע מחזיקים באחיזה רופפת. ההנחה המקובלת היא שכמות זו משקפת את מה שהגידול יכול לנצל בפועל. המחקר החדש מערער על ההנחה הזו.
את המחקר הובילה ד"ר שקמה זערור מהמחלקה למדעי הקרקע והמים באוניברסיטה העברית. לצידה עבד ד"ר רן ארל ממכון וולקני. בצוות השתתפו גם חוקרים מהמכון הגיאולוגי לישראל ומאוניברסיטת בן-גוריון. המאמר ראה אור בכתב העת Plant and Soil.
ניסוי של 13 חודשים בשלוש קרקעות ישראליות
החוקרים ערכו ניסוי בחממה במשך 13 חודשים. הם השתמשו בשלוש קרקעות ים-תיכוניות מישראל. הראשונה היא קרקע עשירה בחרסית ממישור החוף. השנייה היא קרקע לס מהנגב המערבי, והשלישית קרקע חולית אדומה מאזור רחובות.
בכל הקרקעות גידלו החוקרים אספסת, גידול שצורך כמויות גדולות של אשלגן. במהלך הניסוי הם קצרו את הצמחים 16 פעמים. בכל שלב עקבו אחר קליטת האשלגן ואחר השינויים בכימיה של הקרקע.
בנוסף, הצוות השתמש ביחס בין אשלגן לרובידיום כ"טביעת אצבע" גיאוכימית. כך יכלו החוקרים לזהות מאילו מינרלים הגיע האשלגן שהצמחים קלטו.
מאגר נסתר של אשלגן בקרקע
התוצאות הפתיעו. הצמחים קלטו פי שניים עד כמעט פי ארבעה יותר אשלגן ממה שהמדידות המקובלות יכלו להסביר. החישוב הזה כלל גם את התוספות הטבעיות לקרקע. כלומר, חלק גדול מהאשלגן בקרקע הגיע ממקור שהבדיקה הרגילה אינה רואה.
בצמחים שלא קיבלו דשן, 50% עד 74% מהאשלגן הגיע ממאגרים "לא חליפים". אלה מאגרים שהמינרלים בקרקע מחזיקים בתוכם. לפי החוקרים, מינרלי החרסית היו המקור העיקרי לאשלגן הנוסף.
גם ההבדלים בין הקרקעות מלמדים הרבה. בקרקע החולית האדומה, הדלה באשלגן, הדישון הגדיל את הביומסה בכ-13.5%. לעומת זאת, בקרקע העשירה בחרסית הדישון כמעט לא שיפר את הגידול. לדברי החוקרים, הממצא מרמז שהמאגרים המינרליים בקרקע זו סיפקו את רוב צורכי הצמחים.
ד"ר זערור סיכמה שהקרקע "אינה רק מאגר סביל של חומרי הזנה, אלא מערכת דינמית".
מה המשמעות לחקלאות?
לדברי החוקרים, הממצאים יכולים לתמוך בהמלצות דישון ממוקדות יותר לאשלגן. כך אפשר לחסוך בעלויות ובמשאבים, בעיקר בקרקעות ים-תיכוניות בסיסיות. בעתיד, בדיקות של אשלגן בקרקע עשויות לכלול גם את השחרור מהמינרלים.
עם זאת, החוקרים מציינים שתי מגבלות. ראשית, הניסוי התקיים בחממה, ולכן יש צורך בניסויי שדה לפני שינוי הנחיות הדישון. שנית, מאגרי האשלגן במינרלים אינם בלתי מוגבלים. לדבריהם, הם עלולים להתדלדל עם הזמן, ויש להביא זאת בחשבון בשמירה על פוריות הקרקע לטווח ארוך.
שאלות ותשובות
מהו אשלגן חליף?
זהו אשלגן שחלקיקי הקרקע מחזיקים באחיזה רופפת. בדיקות קרקע שגרתיות מודדות בעיקר אותו, ועל פיו מעבדות ממליצות על כמות הדשן.
מאיפה הגיע האשלגן הנוסף?
לפי המחקר, הוא הגיע ממאגרים לא חליפים בתוך מינרלים בקרקע. החוקרים זיהו את מינרלי החרסית כמקור העיקרי.
האם אפשר כבר להפחית דישון?
עדיין לא. החוקרים מדגישים שהניסוי התקיים בחממה ושיש צורך בניסויי שדה. בנוסף, המאגרים המינרליים סופיים ועלולים להתדלדל.
למה החוקרים בחרו באספסת?
אספסת צורכת כמויות גדולות של אשלגן. לכן היא מתאימה לבחינת היכולת של הקרקע לספק את היסוד הזה לאורך זמן.
המאמר המדעי
Non-exchangeable K sustains plant K uptake in alkaline Mediterranean soils, Plant and Soil, 2026.