מדענים הרכיבו תמונה מצילומים של ערפילית אוריון באורכי גל שונים שצולמו על ידי טלסקופי החלל האבל ושפיצר, התמונה המשותפת הביאה לתובנות חדשות על הערפילית
התמונה המשותפת שהורכבה מצילומים של שני טלסקופי חלל שונים המצלמים באורכי גל נפרדים - שפיצר והאבל נראית כמו ציור מופשט ולא כמו צילום קוסמי. היצירה מראה את התפשטותה של ערפילית אוריון, בתחומי האיפנרה אדום, האולטרה סגול והאור הנראה שביניהם. היא צבועה באורם של מאות כוכבים צעירים על גבי בד של גז ואבק, ובאמצעות אור אולטרה סגול מאסיבי ורוח כוכבית חזקה ששימשו כמברשות.
בליבה של יצירת האמנות נמצאים ארבעה כוכבים מאסיביים, המכונים ביחד הטרפז. בהמות כוכביות אלה בהירות פי מאה אלף מהשמש. הקהילה שלהם מזוהה בצילומים הרגילים כככתם צהוב ליד מרכז היצירה. המערבולות הירוקות נחשפו בידי גלאי האור האולטרה סגול של האבל. מדובר בגזי מימן וגפרית המתחממים בקרינה אולטרה סגולה עצומה המגיעה מכוכבי הטרפז. קורטוב של אדום וכתום אלו אורות אינפרה אדומים שהתגלו בידי שפיצר המעידים על עננים מאירים העשירים במולקולות פחמן המכונים פחמימנים פוליציקליים ארומטיים (polycyclic aromatic hydrocarbons). בכדור הארץ נמצאים פחמימנים אלה בטוסטים שרופים ובפליטה של מכוניות.
כוכבים נוספים באוריון מפוזרים ברחבי התמונה בשלל צבעים. שפיצר חשף כוכבים צעירים המשולבים עמוק בתוך קונכיה של אבק וגז (נקודות בצבעים כתום-צהוב). האבל מצא כוכבים המשולבים פחות בחממה שלהם (נקודות בצבע ירוק) וכן את כוכבי הרקע הנמצאים מאחורי או לפני הערפילית (בכחול). רוח הכוכבים מצבירי הכוכבים הצעירים נעה בין העננים מגלפת בהן תצורות שונות ויוצרת בהם חורים.
ערפילית אוריון המרוחקת כ-1,500 שנות אור מכדור הארץ היא העצם הבהיר בחרבו של הצייד בקבוצה. הענן הקוסמי הוא גם בית החרושת הקרוב ביותר לייצור כוכבים והאסטרונומים חושדים שיש בו כאלף כוכבים צעירים. קבוצת אוריון ניתנת לצפיה בסתיו ובחורף מקווי הרוחב הצפוניים. הערפילית עצמה לא נראית לעין אך ניתן לצפות בה באמצעות משקפת או טלסקופים קטנים. התמונה מורכבת מאור באורכי גל של 0.43, 0.50 ו-0.53 מיקרונים באור הכחול ביחד עם אורכי גל של 0.6, 0.65 ו-0.91 מיקרון בתחום הירוק, 3.6 מיקרון בצבע כתום ו-8 מיקרון בתחום האדום.