בין השחיינים הללו – מייקל פלפס שזכה אתמול במדלית הזהב השביעית והשווה בכך את שיאו של מרק ספיץ * פלפס סייע לפתח חליפת חלל שבה נעשו שימוש בחומרים שפותחו ונוסו במעבדת לנגלי של נאס"א
שחיינים מכל רחבי העולם ניסו בשבוע האחרון לשבור שיאים בבריכת השחיה בביג'ינג כשהם לבושים בבגד שחיה העשוי מאריגים שנוסו בנאס"א. בין השחיינים זוכי מדליות הזהב שלבשו את החליפות של חברת ספידו היו האמריקני מייקל פלפס שהוא הספורטאי בעל מספר מדליות הזהב הגדול ביותר בתקופה המודרנית ונטלי קוגלין. שתיהם סייעו בפיתוח חליפת הגוף ההדוקה.
יחד איתם שותף בפיתוח גם המהנדס האווירונאוטי סטיב וילקינסון ממעבדת המחקר לאנגלי של נאס"א בהאמפטון, וירג'יניה. וילקינסון, שאיננו שחיין צופה באולימפיאדה בהתרגשות. "אני עוקב באדיקות אחר ההישגים של השחיינים" אומר וילקינסון. "אני נדהם מכך שכל כך הרבה ספורטאים לובשים אריג שניסיתי במעבדתי בהאמפטון". אמר.
החוקר וילקינסון ניסה עשרות אריגים במנהרת הרוח הזעירה שגודלה 18 על 28 סנטימטרים. "זהו מתקן מחקר בסיסי" אומר וילניקסון. "אנחנו מחפשים אחר חומרים בעלי גרר קטן יותר על פני שטח שאחרת היו חלקים. כדי לעשות זאת אנו חוקרים פיסיקה בסיסית – את פעולות הגומלין בין הזרימה ובין פני השטח." הבד הוצע ע"י ספידו למכירה כבר מפברואר ועוד בטרם האולימפיאדה כבר הוא סייע לשבירת 48 שיאי עולם.
ואולם כיצד הפכה נאס"א מעורבת בבגד הים המדובר ביותר מאז המצאת הביקיני? ווארנסו, הזכיינית האמריקנית של מותג בגדי הים ספידו, הציעה למרכז לאנגלי של נאס"א לנסות דוגמאות אריגים, מכיוון שבלנאגלי חוקרים את הפחתת החיכוך על מטוסים ואפילו על ספינות מזה עשורים. "אנו הערכנו את השפעת גסות פני השטח על כ-60 סוגי אריגים, באחד ממנהרות הרוח האיטיות הקטנות בעולם" אמר וילקינסון. "הערכנו לאילו אריגים ובאילו תנאי גלים יהיה הגרר הנמוך ביותר. הניסויים הראו לנו כי ככל שהאריג חלק יותר כך הגרר נמוך יותר."
בדיוק כמו שהפחתת הגרר מסייעת למטוסים לטוס יעיל יותר, הפחתת הגרר מסייעת לשחיינים לשחות מהר יותר. המחקרים הראו כי הגרר על העור ועל הבגד מהווים כשליש מכלל הכוחות הפועלים על השחיין. ניסויי מנהרת הרוח מדדו את החיכוך על פני השטח של האריג.
"הבדים הגיעו בצורה של שפופרות בקוטר הקטן" אמר וילקינסון. "מתחנו אותם על גבי המודל השטוח והחלק שלנו – צלחות אלומיניום. הכנו את הקצוות כך שיהיו ישרים ומרובעים בלי פינות בולטות או קצוות שיפריעו לחיכוך על פני השטח."
הצלחת נכנסת לתוך מנהרת רוח קטנה, רוח קלה חולפת מעליה. וילקינסון הפעיל את מנהרת הרוח במהירויות שונות ובעזרת החיישנים הוא מדד את החיכוך על פני המשטח. הוא תיעד את הנתונים ושלח אותם לחוקרי ספידו. צוות החוקרים במעבדה הימית של ספידו, Aqualab, השתמשו בנתונים כדי לתכנן בגד ים מ"עידן החלל".
וילקינסון אמר כי הוא לא חשב מעולם שיערוך ניסויים על אריגי בגדי ים כאשר החל בעבודתו זו בנאס"א לפני 30 שנה. הוא הוסיף כי זכה לגיחוכים מצד עמיתיו. כאשר צפה במשחקים האולימפיים, הוא הבין כי מילא תפקיד קטן בהסטוריה של השחיה. יתכן איפוא, שוילקינסון הוא זה שצחק אחרון.