זאת משום שמלבד עלותו הישירה של הנפט יש גם עלויות סביבתיות שמחירו אינו מכסה, ובעיקר – התחממות כדור הארץ * מצב (אנרגיית ה)רוח וסיכויי השיקום של פגעי זיהום הנפט בשמורת עברונה
שתי משמעויות שיש למונח הצפת נפט, האחת: הצפה של איזור וזיהומו, והשניה הפצת השווקים בנפט כדי לגרום להורדת מחירו. שני הדברים הללו התרחשו בתקופה האחרונה.
בגלל אסון מקומי - דליפת הנפט בעברונה, עולים וצפים הדיונים בכדאיות הפקת חשמל ממקורות מתחדשים. הזהום שנגרם ע׳י זרימת הנפט לשמורה הדרומית נתן משנה תוקף לדרישה לעבור לייצור חשמל ממקורות מתחדשים כמו רוח או שמש.
ראוי לציין כי במרחק לא גדול ממקום הדליפה מתפתח שדה של קולטי שמש שכבר מספקים חלק גדול מצריכת החשמל של קיבוצי הסביבה והצפי הוא להספקת חשמל (סולארי) גם לאילת, אלא שכאשר מחירי הנפט יורדים יש קולות ונטייה לעצור מיזמים להפקת חשמל ממקורות מתחדשים בעיקר בגלל המחיר הגבוה של ההקמה הראשונית של המתקנים. בהתחשב בכך שקולטי שמש מספקים חשמל רק ביום יש תמיד צורך במקור נוסף, מקור כזה יכול להיות רוח. בגולן כבר יש טורבינות רוח שמייצרות חשמל ויש מי שמציע להקים טורבינות רוח בסביבת אילת, אלא שכאן נכנסים הירוקים לתמונה ומציבים סייגים והתניות שלא קל לעמוד בהם, סייגים בעיקר בגלל החשש המוכח להרג עופות (ראה בהמשך).
שני אירועים קשורים זה בזה בקשר לא טהור, האחד הוא אירוע דליפת הנפט בדרום הערבה, דליפה שמתוארת בצדק כאסון סביבתי. הארוע השני הוא תהליך שבו מחיר הנפט הגולמי יורד,כלומר הדלק נהיה פחות ופחות יקר. הקשר הוא בכך שככל שהמחיר יורד גדל הסיכוי להזרמת נפט בצינור שנפרץ למרות שבשנים אחרונות לא זרם נפט חדש בצינור (אלא אם קצא׳׳א מזרימים בו את אותו נפט הלוך ושוב). עם כל העצב והכעס על הפגיעה בעברונה כדאי לזכור כי היו אסונות סביבתיים גדולים בהרבה כמו אקסון-וולדז בחופי אלסקה, פריצת הנפט במפרץ מכסיקו, אולי האסון היותר גדול והפחות מדובר הוא הזיהום המתמשך של דלתת נהר הניג׳ר בניגריה,
עברונה היא ״שלנו״ ומכאן גם השיח העכשווי שנפוץ בכלי תקשורת, לכן כנראה שלא במקרה מתפרסמת במדור הכלכלה של YNET רשימה על ירידת מחירי הנפט ירידה שללא ספק תשפיע על פיתוח חלופות. המחירים יורדים בין היתר בגלל התפתחות שיטות הפקה זולות ויעילות של מקורות שעד היום לא היו זמינים כמו גם בשל חוסר ההסכמה במדינות המאורדות באופ"ק. ברור כי כאשר מחירי הנפט יורדים מי שמממן מיזמים לייצור אנרגיה ממקורות מתחדשים עושה חשבון קצר מועד ושוקל את כדאיות המימון גם אם בחשבון ארוך טווח המיזם כדאי. עצירה של מימון שנובעת מראיה קצרת מועד פוגעת בפיתוח חלופות לנפט המזהם. גם אם לא מתייחסים למפגעים סביבתיים (כמו אלה שהוזכרו למעלה) קיים ומתעצם המפגע האקלימי - שריפת נפט מממשיכה להעלות את רמת דו תחמוצת הפחמן באטמוספירה, הגז הגורם להתחממות הגלובלית.
האסון בעברונה קשה, עצוב ומכעיס לכן לא תמיד ההתייחסות נכונה ומדויקת. כך למשל יש הערכות רבות ומשונות על הפגיעה ורוב המעריכים שוכחים כי הפגיעה היתה ברבע הצפוני של השמורה, רבים מהמתיחסים ״דאגו״ לדקלי הדום שנמצאים הרחק מהזוועה ובשום מקרה לא הייתה צפויה להם סכנה מיידית.
האסון קשה ובכל זאת גם החשש לשיטפון שיזרים נפט למפרץ היה מוגזם שכן הוואדיות שיורדים לצפון השמורה קטנים, הזרימות בהם מקומיות וכולם מתנקזים למליחה. ברור שהמליחה הייתה מזדהמת אבל לא מזרימה את הזיהום למפרץ. אחרים ציינו כי נמצאו סימנים של דליפה שהיתה ב 1978 ועל סמך כך ניתן לצפות לשיקום. מי המומחה שיודע לקבוע מה היה הנזק ב-1978, איך השתקמה השמורה ויותר מכך - מה היה מצב הצמחיה והחי לפני הדליפה הנוכחית אילו לא הייתה דליפה ב-1978?
מי שנמצא בשטח רואה ויודע למדוד את הפגיעה המיידית כך למשל ב 11/12 מתפרסמת רשימה בה מצוטט רועי טלבי אקולוג מחוז אילת כי ״בגלל זיהום הנפט הצפי הוא לירידה במספר הצבאים״. טלב ממשיך ומפרט את הפגיעה הקשה בחסרי חוליות זוחלים ועופות, נזכיר, פגיעה שבאה מדליפת נפט מצינור שאינו מוביל נפט כבר שנים רבות.
מצב (אנרגיית) הרוח
ממש במקרה, נערך ימים ספורים לאחר האסון כנס אילת אילות לאנרגיות מתחדשות בדגש על רוח. ואכן הרוחות סערוץ הכנס החל בדברי מנכ׳׳ל הפורום הישראלי לאנרגיה כי עד 2040 ניתן להגיע להספקה של 95% אנרגיה מתחדשת, כשהמקורות הם רוח ובעיקר חוות רוח ימיות. למעלה הזכרתי את הסייגים שמציגים שומרי הטבע לשימוש בטורבינות רוח, ואכן מי שהביעו את ההתנגדות לטורבינות הרוח היו אנשי רשות הטבע והגנים שיוצגו ע"י המדען הראשי של הרשות, יהושע שקדי.
לאחר שניסה להמעיט בנזק שנגרם לשמורת עברונה כתוצאה מדליפת הנפט, טען שקדי, המדען הראשי של רשות הטבע והגנים כי ״מאחר והפקת חשמל מדלק ממקורות מחצביים מתקדמת בכוון של הפחתה בזיהום אין צורך למהר ולעבור לטכנולוגית רוח. ההתנגדות העיקרית של שומרי הטבע לשימוש ברוח כמקור ליצור חשמל נובעת מהקרבנות הרבים של עופות שנהרגים כתוצאה מהתקלות בלהבי הטורבינות.
ארץ ישראל מהווה נתיב נדידה מהגדולים בעולם, יותר ממיליארד עופות עובריפ מעלינו כל עונה. מתקדימים בעולם אנו יודעים לדוגמה כי חוות רוח בספרד הורגות 3,000 נשרים כל שנה. ניתן להבין כי אצלנו יהיו המספרים גדולים בהרבה ויהיו סביב עשרות אלפים. שקדי המשיך וגרס כי הכוון הנכון הוא אנרגיה גרעינית שכן באסון גרעין יהיה פחות בלאגן מטיפול בדליפת נפט. ראוי לציין כי בגלל המודעות לפגיעת הלהבים בעופות יש יותר ויותר פתרונות (חלקיים), כמו הפחתת המהירות בעונות בהן יש עופות רבים בסביבה, סימון הלהבים באורות מהבהבים ועוד.
בעקבות האסון בעברונה מתבררות תכניות שעד היום היו ״נסתרות״ כך למשל תכניות של קצא"א להנחת צינור גז לאילת והקמת מצבורים ומתקן הנזלה. בחודש שעבר דנה הוועדה המחוזית בדרישת קצא"א להפקיע משמורת עברונה מסדרון ברוחב 60 מטר לצורך הנחת צינור. נציגת החברה הסבירה את הדרישה בחוק זכיון הנפט מ-1968 שמתיר הפקעת שטחים (ואנחנו כבר יודעים כי מותר להם כמעט הכל). תחילה נמנע ראש העיר מהבעת עמדה אבל בהמשך העלה שוב את היוזמה המגלומנית (והאוטופית) של ״נמל התעלה״ - להעביר את הנמל 20 ק"מ צפונה ויחד עם הנמל להעביר את מתקני קצא"א. כדאי שראש העיר יעיין במפה ויראה היכן נמצאת שמורת עברונה.
ראוי לזכור ולדעת כי מעל לשכונת שחמון באילת נמצאים מיכלי ענק שלפחות בחלקם מאוכסן נפט. מצב דומה קיים גם באשקלון, תקלה באחד המכלים תביא להצפת שכונות מגורים בנפט, לא שמורה מדברית חשובה ויפה ככל שתהיה, אלא שכונות מגורים. מקצא"א מגיבים כי : ״קצא"א מפעילה מערכות בקרה חדישות שיודעות לזהות כל דליפה״. היכן היו ״המערכות״ באירוע הדליפה בעברונה?
אסכם כי (לדעתי) כאשר מחשבים עלויות כלכליות חובה לשלב את העלויות הסביבתיות. כאשר מחירי הנפט יורדים יש קולות ונטיה לעצור מיזמים להפקת חשמל ממקורות מתחדשים בעיקר בגלל מחירם הרב, לכן שוב, מי שאינו מחשב מחיר סביבתי עושה מלאכתו רמיה.