סטטיסטיקת פרס נובל בעיניים יהודיות וישראליות ומה צופן העתיד לפי פרסי וולף

ליהודים אחוז נכבד מפרסי נובל במאה ועשר השנים בהם מחולק הפרס, מדוע ישראל נגררה עד לראשית העשור הראשון של המאה ה-21 בתחתית הרשימה, ומה צופן לנו העתיד?

ד"ר אדם רויטר – יו"ר רויטר מידן בית השקעות ומנכ"ל חב' הייעוץ חיסונים פיננסים

מאה שנים ראשונות – היהודים שמים את כולם בכיס

פרס נובל, המפורסם מכל הפרסים, מחולק מאז שנת 1901 בעקבות צוואתו של אלפרד נובל, תעשיין שבדי וממציא הדינמיט. הפרסים מחולקים בשבדיה סביב התאריך של ה- 10 בדצמבר, יום מותו של נובל. על פי מדיניות ועדת הפרס, רק אדם חי יכול לזכות בו. כל אחד מזוכי פרס נובל נבחר על ידי ועדה בתחומו, כאשר בחלק מן המקרים ישנם מספר זוכים בפרס. כידוע, פיתוחיו של נובל נגעו ישירות בפיתוח וייצור חומרי נפץ והוא חש אי נוחות גוברת לנוכח השימוש הצבאי בהמצאותיו. מסופר כי אחד הגורמים לצוואתו האחרונה היה ידיעה שפורסמה על מותו בעיתון צרפתי, זאת בטרם עת ובטעות, כאשר הלך לעולמו אחיו לודוויג. ידיעה שגויה זו על מותו הופיעה תחת הכותרת "סוחר המוות מת". בעקבות זאת, נראה שנובל קיבל החלטה לעזור במשהו למין האנושי כפיצוי כלשהו על המצאתו הרצחנית, ממנה הפך למולטי מיליונר.

ניתוח 100 השנים הראשונות של חלוקת הפרסים מראה כי משקלם של זוכי פרס נובל היהודים הינו לחלוטין לא פרופורציונאלי למשקלם של היהודים באוכלוסיית העולם, ואפילו לא פרופורציונאלי למשקלם באוכלוסיית העולם המערבי. הסטטיסטיקה המדהימה הזו מראה לנו כי 21% מזוכי פרס נובל לדורותיהם הינם יהודים ויהודים למחצה (המקור לסטטיסטיקה זו: 2001Encyclopedia of Philatelic Judaica , מאת אבי, ד"ר בנימין רויטר ז"ל). בעוד שבממוצע רב שנתי, מספר היהודים בעולם, במהלך 100 שנים אלה, ביחס לסך הממוצע של האוכלוסייה העולמית באותן שנים, נמוך היה מ- 0.3% (עד אירוע השואה היהודים היוו בממוצע רב שנתי קרוב ל- 0.4% מאוכלוסיית העולם). משמע, יהודים קיבלו פרסי נובל בהיקף העולה פי 70 יותר ממשקלם באוכלוסייה!

(26%). בכלכלה 20 מתוך 51 (39%, יש לציין כי פרס נובל לכלכלה מחולק רק מאז שנת 1969). בספרות 11 מתוך 99 (11%) ובפרס נובל לשלום 11 מתוך 95 (12%). בסה"כ 155 יהודים (ויהודים למחצה) מתוך 731 זוכים בתוך 100 שנים. במספרים אלה יש הוכחה לג'ניוס היהודי, לא פחות. לא משנה איך תסתכלו על המספרים, הם מדהימים. 39% מזוכי פרס נובל לכלכלה הם יהודים! תמיד טענו הגויים שהיהודים מצטיינים במסחר וכלכלה. תורות אנטישמיות נבנו על כך. פרס נובל מוכיח לכאורה שיש בזה מן האמת...

במיון לפי מדינות כמובן שארה"ב גרפה את מירב הפרסים (232 פרסי נובל במאה ה- 20) ואחריה גרמניה (83) ובריטניה (80). בהמשך זה כבר יורד חזק עם 49 פרסים לצרפת ו- 31 פרסים לשבדיה. לאחר מכן רוסיה (20) שוויץ (20), איטליה (18) הולנד (16) ודנמרק (13) ובכך מסתיימת העשירייה הראשונה של המדינות הזוכות ב- 100 שנות פרס נובל במאה ה- 20.

מדוע ישראלים לא זכו בנובל במדעים במהלך המאה הראשונה?
עד הזכיות של ישראלים בפרסי נובל מתחילת המאה ה- 21, נשאלה שאלה גדולה. למה זכו כה מעט ישראלים (בגין פרס ורבין זכו בפרסי נובל לשלום, עגנון בפרס נובל לספרות) ולמה ישראלים אף פעם לא זכו בפרסים המדעיים של נובל? שאלו האם הקהילה המדעית בישראל מפגרת אחרי הנעשה בעולם? האם הישגיה נמוכים באופן יחסי? האם היינו עסוקים עד כדי כך בביטחון עד שלא התפנינו למדעים? ואולי רחמנא לצלן נמחק ליהודים השכל ברגע שהם חיים בארץ אבותיהם... היו אף שהעלו טענות של ועדות אנטי ישראליות, קונספירציות ומה לא.

התשובה לשאלה מצוינת זו ראוי שתיחקר, אך כל זה השתנה עם הזכייה של כהנמן בפרס נובל לכלכלה ב- 2002. ההמשך אפילו היה טוב יותר: מתחילת המאה ה- 21 ישראל עלתה למקום הראשון בזכיות לנפש, לא פחות.

מתחילת המאה ה- 21 ישראל במקום הראשון בעולם בפרסי נובל לנפש

זכייתה של הפרופ' עדה יונת ממכון ויצמן בפרס נובל לכימיה לשנת 2009 העלתה לחמישה את מספר פרסי הנובל בהם זכו ישראלים מאז תחילת המאה ה- 21. דניאל כהנמן זכה כאמור בפרס נובל לכלכלה לשנת 2002, אברהם הרשקו ואהרן צ'חנובר זכו בפרס נובל לכימיה לשנת 2004 וישראל אומן זכה בפרס נובל לכלכלה לשנת 2005. חשוב לציין כי במאה ה- 21 כל הזוכים הישראלים הם מתחומי המדעים.

מאז תחילת המאה ה- 21 חולקו סה"כ 119 פרסי נובל (בממוצע יש שני זוכים בפרס). ישראל עם אוכלוסיה המהווה כ- 0.1% מאוכלוסיית העולם מקבלת מתחילת המאה כמדינה מעל 4% מן הפרסים, פי יותר מ- 40 ממשקל הישראלים באוכלוסיית העולם. בהחלט משקל לא פרופורציונאלי המהווה הישג משמעותי ביותר. אך ההישג המדהים באמת הינו שמתחילת המאה ה- 21, ישראל מצויה במקום הראשון בעולם בפרסי נובל לנפש. ישראלים מקבלים פרס נובל ביחס של פרס אחד על כל 1.5 מיליון תושבים. אוסטריה המצויה במקום השני מקבלת פרס אחד על כל 2.8 מיליון תושבים. בריטניה פרס אחד על כל 5.5 מיליון תושבים. ארה"ב, מקבלת פרס אחד על כל 6 מיליון תושבים, אוסטרליה פרס אחד לכל 6.5 מיליון תושבים, צרפת וגרמניה ביחס של אחד לעשר, יפן פרס אחד לכל 15.5 מיליון תושבים. מאז תחילת המאה ה- 21 ישראל מצויה במקום השישי בעולם בקבלת פרסי נובל בכלל (כולל שלום וספרות)!

יש לציין כי המיון נעשה לפי ארצות המקור של הזוכים, לפיכך ארה"ב מקבלת 50 זוכים, כאשר בפועל 65 מזוכי הפרס חיים בה בפועל כיום (ביניהם כהנמן הישראלי).

מעניין גם לציין כי שבדיה, שהייתה אלופת העולם בקבלת פרסי נובל לנפש במאה הראשונה של חלוקת הפרס, עם ממוצע של מעט יותר מ- 3 מקבלי פרס בכל עשור של המאה העשרים, הידרדרה מאד וקיבלה פרס נובל בודד מאז תחילת המאה ה- 21. קשה להתעלם מן העובדה שהשבדים עצמם הם מחלקי הפרס ולפיכך יש כנראה בכדי להסביר את ההטיה החזקה שלהם למועמדים שבדיים דווקא... שוויץ ודנמרק היו במקום השני והשלישי בפרסי נובל לנפש במאה ה- 20. במאה ה- 21 שוויץ עם פרס נובל בודד ודנמרק כלל לא על המפה. כמובן שמוקדם מדי לחזות והסטטיסטיקה של המאה ה- 20 דווקא יכולה לרמז ששבדים, שוויצרים ודנים הם מועמדים וודאיים לקבלת פרסי נובל בעשור הקרוב של המאה ה- 21.

מה צופן העתיד? האינדיקציות שמעלה פרס וולף

פרס וולף הוא פרס המוענק בישראל, מאז שנת 1978, לאנשי מדע ולאמנים נודעים מכל רחבי העולם, "בעד הישגיהם למען האנושות ולמען יחסי ידידות בין העמים, בלי הבדל אזרחות, גזע, צבע, דת, מין או השקפה פוליטית". מדי שנה מוענקים חמישה או שישה פרסים, כאשר במדע ניתן הפרס בתחומים: חקלאות, כימיה, מתמטיקה, רפואה ופיזיקה. באמנות ניתן הפרס בתחומים: אדריכלות, מוזיקה, ציור ופיסול. הפרס בכל תחום הוא בסך מאה אלף דולר, והזוכים נבחרים על ידי ועדת מומחים בינלאומית המתמנה מדי שנה.

את הפרס מעניקה "קרן וולף", שנוסדה בשנת 1976 על ידי ד"ר ריקרדו וולף, ממציא, דיפלומט ונדבן, ואשתו, פרנציסקה סובירנה-וולף. כללי הענקת הפרס קבועים בחוק קרן וולף, שאושר בכנסת בשנת 1975. לפי החוק, ישמש שר החינוך והתרבות בתפקיד יושב ראש מועצת הקרן, והקרן תהיה נתונה לביקורת מבקר המדינה.

פרס וולף בכימיה ובפיזיקה נחשב בעיני רבים לפרס השני ביוקרתו לאחר פרס נובל, וברפואה, לשלישי בחשיבותו לאחר פרס נובל ופרס לאסקר. עד ליסודו של פרס אבל במתמטיקה, פרס וולף היה המקביל הקרוב ביותר לפרס נובל במתמטיקה. פרס וולף לחקלאות נחשב כמקביל בחשיבותו לפרס נובל בתחום זה.

אך פרס וולף מסמל בעיני אחדים משהו נוסף. כנראה שהוא משמש כמנבא הטוב ביותר להסתברות שמדען יקבל את פרס הנובל בתחומי הכימיה, הרפואה והפיזיקה. למעשה, לפרס וולף יש אכן יכולת חיזוי מדהימה בהסתברות של 27.8%. מסתבר כי מתוך 43 הזוכים בפרס וולף לפיזיקה מאז תחילת חלוקת הפרס, 13 מהם זכו לאחר מכן בפרס נובל, שעור חיזוי של 30.2%. מתוך 39 הזוכים בפרס וולף לכימיה מאז תחילת חלוקת הפרס, 8 זכו לאחר מכן בפרס נובל, שעור חיזוי של 20.5%. מתוך 44 הזוכים בפרס וולף לרפואה, 14 זכו לאחר מכן בפרס נובל, שעור חיזוי של 31.8%. משמע מתוך 126 זוכי פרס וולף למדעים לדורותיהם, 35 זכו לאחר מכן בפרס נובל, כאמור שעור חיזוי מדהים של 27.8%.

מתוך הזוכים, גם 13 מדענים ישראליים המהווים 10.3% מזוכי פרס וולף למדעים לדורותיו. המספרים בתחום הרפואה הם הדרמטיים ביותר: ישראלים מהווים 18.2% מזוכי פרס וולף לרפואה. מכיוון ששיעור החיזוי של פרס וולף לזכייה בפרס נובל בתחומי המדעים הינו כאמור 28%, מספר הישראלים שאמורים ע"פ הסתברות זו לזכות בנובל בתחומי המדעים אמור להיות קרוב לארבעה. מכיוון ששניים מזוכי וולף הישראליים כבר זכו גם בנובל (אברהם הרשקו ועדה יונת), שניים נוספים אמורים לזכות, לפי הסטטיסטיקה של פרס וולף. ההסתברות הגבוהה ביותר הינה בפרס נובל לרפואה, מכיוון ששמונה ישראלים זכו בפרס וולף לרפואה מתוך 13 בסה"כ, ורק אחד מזוכים אלה זכה עד כה בנובל (הרשקו, אך דווקא בנובל בכימיה). יש לציין כי יקיר אהרונוב, זוכה פרס וולף בפיזיקה לשנת 1998 היה קרוב מאד לזכייה השנה.

לצערנו, אין לנו סטטיסטיקה דומה לצורך חישוב הסתברויות לנובל בכלכלה או ספרות. לפחות בכלכלה, העשור הראשון של המאה הנוכחית הביא לישראל שני זוכים (מתוך חמישה זוכי נובל ישראלים). גם בספרות עמוס עוז מאד קרוב כל שנה. לפיכך ניתן (לכאורה כמובן) לצפות למספר דומה של זוכי נובל ישראליים בכל הקטגוריות, גם בעשור השני של המאה, כאשר ההימור הבטוח ביותר הוא פרס נובל ברפואה.