זכתה במקום הראשון בתחרות עבודות של האיגוד האמריקני של אדריכלי נוף
בתמונות: אילנה סמוליאר, הטיילת והמזח.
אילנה סמוליאר, בוגרת המסלול לאדריכלות נוף בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון, זכתה במקום הראשון בתחרות עבודות של האיגוד האמריקני לאדריכלי נוף, על עבודת הגמר שלה בפקולטה. היא תכננה מרחב תיירותי חדש בחוף הכנרת המתייחס לא רק לקו המים אלא גם לסביבה מבחינה פיסית ותודעתית.
"כיום רוב המקומות המוסדרים לפנאי ונופש מרוכזים על קו המים, דבר היוצר עומס רב בחופים ולא מאפשר לציבור הרחב ליהנות מהמגוון הרחב של נכסי נוף ותרבות הקיימים באזור", היא מסבירה. "לדעתי, מהות הכנרת מורכבת משלושה רבדים: המציאות, ההסטוריה והמיתוס שמגלם את כל המשמעויות הסימבוליות של מרחב הכנרת. לכן, הרעיון המרכזי בפרוייקט הוא חשיפת הרבדים ההסטוריים והמיתיים של מרחב הכנרת לצד הרובד המציאותי, והצגת המרחב כרב-תרבותי".
הפרוייקט מציע גישה תכנונית חדשה לאזור הכנרת, אשר תשמור ותדגיש את ערכי הנוף הקיימים, כך שמרחב סובב כנרת ייתפס ויתפקד כמכלול תרבותי ונופי אחד (הכולל את אגם הכנרת), ולא כקו מים בלבד. דבר זה יפחית את הלחצים על החופים וגם יעשיר את החוויה של המבקר.
בהדרכתם והנחיתם של האדריכלים אמיר מילר, נאוה רגב וענת שדה, הציעה אילנה סמוליאר תכנית אב לפיתוח החוף המערבי, תוך דגש על בקעת גינוסר. אזור זה הינו חקלאי באופיו, ועומד כיום בפני פיתוח תיירותי גדול. יש לו גם ערכים תרבותיים ונופיים חשובים וערך צלייני רב, שכן רבים מסיפורי הנסים והמסעות של ישו קשורים בו. היא הציעה שילוב בין פיתוח התיירות לבין שימור הקיים, לצד חשיפת הרבדים ההסטוריים והמיתיים של המקום. "ההבנה שאי אפשר לרדוף אחרי המפלס ולבסס את הנופש על קו מים בלבד, יחד עם הבחנה בצורך לגשר בין דימוי הכנרת לבין המציאות - הביאו אותי למסקנה שיש להרחיב את האזור המיועד לתיירות ונופש אשר כיום מוגבל בעיקרו לקו החוף", היא אומרת. "לשם כך יש לפתח מגוון רחב של אפשרויות לינה ואכסון המבוססות על מגוון נכסי נוף והיסטוריה הקיימים בסביבת הכנרת".
שלושה מרכיבים בנוף המרמזים על מורשת העבר ואשר היוו בסיס לתכנון הם עין נון, שדרת הושינגטוניות משנות ה-20, וילה מלצ'ט והגן ההיסטורי סביבה. אלו הם מרכיבים שבונים את זהותו של המקום, על כן הם משמשים כעוגנים בתכנון המרחב ומקבלים תפקוד מחודש.
תכנון המרחב כמארג של אתרים היסטוריים, נופים ומקומות נופש בשילוב עם צירי תנועה שונים במרחב, כאשר כל אחד מהם מדגיש פן אחר של הכנרת – הם הכלים ליצירת חוויה של מקום בפרוייקט. כך הציר הראשי של הפרוייקט - הטיילת התיירותית הניצבת לקו המים, אשר תקשר את הכביש הראשי והמושבה מגדל עם החוף ו"תמשוך" את הבינוי התיירותי פנימה לתוך הבקעה. הטיילת הניצבת תחדור כחצי קילומטר לתוך המים, כדי להעצים את המפגש בין האדם לבין המים. זה יהיה מזח צף שמתחיל בקו אדום עליון (208.9-) ונגמר בקו אדום תחתון (215.00-), וממחיש את הדרמטיות של שינוי המפלס: המזח יעלה בשנה ברוכת גשמים ויירד כאשר לא יהיו מים. העמודים בצידיו, אשר יחזיקו אותו, יימצאו בקו אחיד כאשר הכנרת "מלאה", ייחשפו כאשר המפלס יירד וימחישו להולך על המזח את ירידת המפלס. לגבי הצליינים זו תהיה מטאפורה להליכה על המים.
270 עבודות הוגשו לתחרות מאוניברסיטאות ברחבי העולם, מתוכן זכו שלוש עבודות במקום הראשון בשלוש קטגוריות שונות. אילנה סמוליאר סיימה באחרונה בהצטיינות את לימודיה בטכניון והיא עובדת כיום במשרד "טיבי אדריכלות ונוף" בחיפה.