לטענת חוקרים שפירסמו לאחרונה מאמר, השינוי בדמותה של שביל החלב כפי שעלה ממצאי שפיצר מנטרל את הטיעון של פרופ' ניר שביב מהאוני' העברית שמצא קשר בין מחזורים אקלימיים לבין חצייתנו את מישור הגלקסיה * פרופ' ניר שביב: חישוביהם אינם נכונים
אקלים כדור הארץ השתנה לאורך התקופות הגיאולוגיות, אך הסיבה לשינויים הללו נתונה לויכוח. רעיון אחד (שביב ווייזר, 2003), מציע כי יתכן ששני שליש עד שלושה רבעים מהשינויים בטמפרטורת כדור הארץ ב-500 מיליון השנים האחרונות, עשויה היתה להיות תלויה בשאלה מתי חוצה מערכת השמש את מישור הזרוע הספירלית של שביל החלב שבה היא נמצאת.
העדויות נראות מתאימות. נראה כי יש מחזור בן 140 מיליון שנה של שינויים גלובאליים ושהדבר תואם את המועדים שבהם השמש חוצה את הזרועה הספיראלית. או לפחות כך היה נהוג לחשוב. מאז 2003, השתנתה לחלוטין מפת הגלקסיה הידועה לנו, דבר שגרם לשינוי בהערכת המועד שבו חוצה כדור הארץ את המישור הגלקטי.
"אף כי עבודות קודמות מצאו מתאם בין המחזור האקלימי על כדור הארץ של 140 מיליון שנים" כותבים אדריאן מלו, אנדריו אוברהולנט ומארטין פול , "הנתונים החדשים אודות מבנה הגלקסיה, גורמים לכך שמתאם זה ייעלם." המחזור עליו מדובר הוא המחזור המשוער לתזמון עדני קרח ושפע של מאובנים. הרעיון הבסיסי של החוקרים היה שכאשר מערכת השמש חוצה את מישור הזרוע הספיראלית של שביל החלב, קצב ההפגזה של קרנים קוסמיות באטמוספירת כדור הארץ גובר בהרבה, מכיוון שמספר הסופרנובות בזרועות הספיראליות גדול בברור מאשר באיזורים שבין הזרועות. הדבר עשוי להוביל ליצירת עננים על כדור הארץ ולפיכך, לחיזוק אפקט החממה.
בשנת 2003, ההנחה היתה שלשביל החלב יש ארבע זרועות, ושהוא היה פחות מאסיבי מאשר מראים החישובים כיום. ב-2008, מידע ששידר טלסקופ החלל שפיצר סייע לאסטרונומים לקבוע כי שביל החלב מורכב משתי זרועות ספיראליות ופס מרכזי גדול. בנוסף, ב-2009, סייעו נתוני שפיצר למדענים להגיע למסקנה כי הגלקסיה שלנו הרבה יותר מאסיבית מאשר סברו קודם לכן, ושהיא נעה מהר יותר משהעריכו קודם לכן.
השאלה היא מתי חצה כדור הארץ את המישור הגלקטי? עם השינויים הנובעים מהערכת המסה הגבוהה יותר ומספר הזרועות הקטן יותר, איש אינו יכול להיות בטוח. ואולם מלו וצוותו השוו את משכי ההקפה של איזורים במפה הגלקטית החדשה לבין השינויים באקלים כדור הארץ, ומצאו שהמתאם בן 140 מיליון השנים אינו רלוונטי. הצוות גם אומר כי המחזור האקלימי בן 140 מיליון השנה אינו מתאים לאף אחת מהתנועעות המחזוריות של מערכת השמש בשביל החלב.
המגמה העיתית היחידה שאנו יכולים למצוא עם הנתונים החדשים היא תקופת ההקפה של מערכת השמש" כותב הצוות במאמר. "יחסית להערכות קודמות, שחזו תבנית לפיה מערכת השמש מאיצה בהקפתה את מרכז הגלקסיה, מחזור זה גדול במקצת מ-500 מיליון שנה, אף כי ניתן לבצע כמה תחזיות על מגמות תקופתיות באמצעות שינויים בתבנית המהירות של מבנה הזרועות, תקופת ההקפה יחסית לתבנית הגלקסיה לא יכול להגיע בשום מקרה ל-140 מיליון שנה, מכיוון שמדובר בפחות מתקופת ההקפה עצמה, והמשמעות היא שהכוכבים בזרוע הספיראלית שלנו והשמש מקיפים את מרכז הגלקסיה בכיוונים מנוגדים.
לפיכך הגיעו החוקרים למסקנה כי מעבר מערכת השמש דרך מישור הגלקסיה באיזור הזרועות לא יכול היה להשפיע באורח ישיר על שינויי אקלים בכדור הארץ.
תגובתו של ניר שביב: "הנה הסיבות שמבסבירות מדוע הטיעון של מלו ועמיתיו איננו אפילו שגוי.
- מלו מעריך כי ישנה רק תבנית מהירות אחת למבנה הספיראלי, ולפיכך אינם שוקל את הדינמיקה המראה כי ישנה תפנית המורכבת משתי זרועות ספיראליות עם תבנית מהירות אחת, וארבע עם אחרת. נראה שהן מתנגשות בנקודה זו בזמן, וכן נראה שהמבנה של שתי זרועות כמעט תואם בזמן הקפתו את זמן ההקפה של מערכת השמש. למעשה, ההערכה כי לשביל החלב יש תבנית מורכבת מאוד (מספר שונה של זרועות, סימטריה לא שקולה והערכה כי הגלקסיה יכולה להסתובב בתבנית קשוחה עם תבנית מהירות אחת לכל הגלקסיה במשך עשר בחזקת שמונה (מאה מיליון) שנים היא בלתי מציאותית.
- הניתוח של מלו איננו עקבי עם השחזור של שפיצר, וכן אינו עקבי עם השוניות ב-CRF הנצפית במטאוריטים העשויים מברזל.
- הניתוח של מלו מתייחס לארגון מחדש של הידע שלנו על המבנה של הזרועות הספיראליות של הגלקסיה של אנגלמייר ושותפיו. ואולם, ישנן כמה בעיות קריטיות בדרך שהם עושים זאת. במיוחד, הם מעריכים כי ישנה זרוע באיזור שבו אינם רואים כל זרוע בתרשים הצפיפות, וכן הם מתעלמים מזרוע החולפת דרך האיזור שבו מפת הגז מראה בבירור ריכוז מוארך של כוכבים. בתרשימים של מלו, הוא ממן מעבר דרך הזרוע, בלא הצפיפות הנדרשת לתמוך בהנחה זו.
- מלו ושותפיו אינם כוללים השפעות נוספות של המהירות, שהפוטנציאל אינו סימטרי בדומה לגליל (הזרועות מציגות תיקון של כ-10%). הם גם אינם כוללים את השפעת הפרמטר של פיעפוע המסלולים.
עוד בנושא באתר הידען