הידען - Hayadan

חיידקי הפה מקושרים לסיכון מוגבר לשבץ

אבי בליזובסקי ·

Summary: החוקר הראשי מהמרכז הלאומי למחלות לב באוסקה, מציין: "בעתיד, אם יפותח מבחן מהיר לזיהוי חיידקים מזיקים בפה ובמעי, נוכל להשתמש במידע זה לצורך חישוב סיכון לשבץ"

החוקר הראשי מהמרכז הלאומי למחלות לב באוסקה, מציין: "בעתיד, אם יפותח מבחן מהיר לזיהוי חיידקים מזיקים בפה ובמעי, נוכל להשתמש במידע זה לצורך חישוב סיכון לשבץ"

<img src="https://www.hayadan.org.il/images/content3/2025/02/teeth-cavity-800x533.jpg" alt="חיידקי פה, לא רק מסוכנים לשיניים אלא גם עלולים להביא לשבץ. <a href="https://depositphotos.com. ">המחשה: depositphotos.com
חיידקי פה, לא רק מסוכנים לשיניים אלא גם עלולים להביא לשבץ. המחשה: depositphotos.com

מחקר ביפן מצא כי רמות מוגברות של Streptococcus anginosus – חיידק נפוץ בפה ובמערכת העיכול – נמצאו במעי של חלילי שבץ לאחרונה. במהלך תקופת מעקב של שנתיים, חלילי שבץ עם רמות גבוהות של חיידק זה הפגינו סיכון מוגבר למוות או לאירוע לב-כלילי משמעותי. המחקר נערך במרכז השבץ הגדול ביותר ביפן וכלל 189 חלילי שבץ לעומת 55 משתתפים ללא שבץ שעברו בדיקות רפואיות שגרתיות.

ממצאים עיקריים
ניתוח המיקרוביום שבוצע באמצעות דגימות רוק וצואה הראה כי נוכחותו של Streptococcus anginosus במעי הייתה מקושרת באופן עצמאי לעלייה של 20% בסיכון לשבץ, לאחר שליטה על גורמי סיכון וסקולריים. לעומת זאת, חיידקים כגון Anaerostipes hadrus ו-Bacteroides plebeius – המקושרים להשפעות מועילות – נקשרו לירידה בסיכון בשיעורים של 18% ו-14% בהתאמה. במהלך מעקב של שנתיים, חלילי שבץ עם רמות גבוהות של חיידק זה חוו שיעור מוגבר של תמותה ואירועים לב-כליליים, בעוד שהמשתתפים עם חיידקים מועילים לא הראו עליה בסיכון.

המלצות ומסקנות
Shuichi Tonomura, M.D., ראש המחקר ורופא במחלקת נוירולוגיה ב-National Cerebral and Cardiovascular Center באוסקה, מציין: "בעתיד, אם יפותח מבחן מהיר לזיהוי חיידקים מזיקים בפה ובמעי, נוכל להשתמש במידע זה לצורך חישוב סיכון לשבץ. התמקדות בטיפול בחיידקים המזיקים עשויה לסייע במניעת שבץ." בנוסף, Tonomura מדגיש את החשיבות בשמירה על היגיינת פה טובה, הפחתת צריכת סוכר ושימוש במשחת שיניים ייעודית למניעת ריקבון, אשר עשויים להפחית את הסיכון לשבץ. Louise D. McCullough, M.D., P.H.D., FAHA, מוסיפה כי בחינה של קבוצות גדולות יותר של אנשים שטרם עברו שבץ אך נמצאים בסיכון, עשויה להעמיק את ההבנה ולהוביל לפיתוח אסטרטגיות מניעה יעילות יותר.