תזונה איכותית יותר איפשרה לנשים לגמול את ילדיהן מוקדם יותר מחלב אם. זה מצידו איפשר לנשים להוליד יותר ילדים במהלך תקופת הפוריות שלהן, דבר אשר תרם להגדלת האוכלוסיה ואילץ אותה להתפשט בהדרגה ברחבי העולם.
אכילת בשר עומדת מאחורי ההצלחה האבולוציונית של המין האנושי. כאשר האדם הקדמון התחיל לאכול בשר ציד, ובסופו של דבר, תזונה איכותית יותר איפשרה לנשים לגמול את ילדיהן מוקדם יותר מחלב אם. זה מצידו איפשר לנשים להוליד יותר ילדים במהלך תקופת הפוריות שלהן, דבר אשר תרם להגדלת האוכלוסיה ואילץ אותה להתפשט בהדרגה ברחבי העולם. הקשר בין אכילת בשר לבין תהליך הגמילה המהיר הוצג על ידי קבוצת מחקר מאוניברסיטת לונד בשבדיה, אשר השוו את תהליכי הגמילה של קרוב ל-70 מיני יונקים ומצאו דפוסים ברורים.
ללמוד לצוד היה צעד מכריע באבולוציה האנושית. הציד מחייב תקשורת, תכנון ושימוש בכלים, וכל אלה דרשו מוח גדול יותר. בנוסף, הוספת בשר לתפריט אפשרה לפתח מוח גדול יותר.
"התופעה ידועה מזה זמן רב. עם זאת, אף אחד לא הוכיח בעבר קשר חזק בין אכילת בשר לבין משך ההנקה, שהוא החלק החיוני של הפאזל בהקשר זה. אכילת בשר אפשרה לקצר את תקופת ההנקה ובכך גם את הזמן בין הלידות. הייתה לכך כנראה השפעה מכרעת על האבולוציה האנושית", אומרת איליה פסואוני מאוניברסיטת לונד.
פסואני היא פסיכולוגית התפתחותית, ויחד עם מרטין גארביץ, נוירופיזיולוג - אף הוא מלונד, והגנטיקאי אקסל יאנקה (כיום בפרנקפורט, אך קודם לכן מאוניברסיטת לונד) פרסמו את ממצאיהם בכתב העת PLoS ONE.
משך הזמן הממוצע של ההנקה הוא שנתיים וארבעה חודשים. זה לא הרבה ביחס לתוחלת החיים המקסימלית של המין האנושי, בערך 120 שנה. זה אפילו פחות, אם לעומת קרובינו: שימפנזות מיניקות במשך 4-5 שנים את צאצאיהם, בעוד תוחלת החיים המקסימלית של השימפנזים היא רק 60 שנים.
חוקרים רבים ניסו להסביר את תקופת ההנקה הקצרה יחסית של בני האדם על בסיס תאוריות חברתיות והתנהגותיות של הורות וגודל המשפחה. אבל הקבוצה מלונד הראתה כעת כי בני האדם לא שונים מיונקים אחרים באשר לעיתוי של הגמילה. כשמכניסים את התפתחות המוח והרכב התזונה למשוואה, הזמן שבו הצעיר שלנו יונק, מתאים בדיוק לדפוס הנהוג אצל יונקים אחרים.
פסואני וחבריה בנו מודל מתמטי. הם הכניסו לתוכו נתונים על קרוב ל-70 מיני יונקים מסוגים שונים - נתונים על גודל המוח והתזונה. מינים אשר לפחות 20 אחוזים מתכולת האנרגיה שלהם מקורם מבשר - סווגו כטורפים. המודל מראה כי צעירי המינים הטורפים הפסיקו לינוק כאשר מוחם הגיע לשלב מסוים של התפתחות, לפני שמוחם הגיע לגודל מלא. טורפים, בשל התזונה באיכות הגבוהה, יכולים להיגמל מוקדם יותר מאשר אוכלי עשב ואף מאוכלי כל.
המודל גם מראה כי בני אדם אינם שונים מטורפים אחרים באשר לעיתוי של הגמילה. כל מיני הטורפים, מבעלי חיים קטנים כגון חמוסים, דביבונים ועד לטורפים גדולים כמו פנתרים, לווייתנים קטלניים ובני אדם, חווים תקופת הנקה קצרה. ההבדל בינינו לבין הקופים הגדולים, אשר הביכה חוקרים קודמים, נובעת רק מהעובדה שאנו טורפים, ואילו גורילות ושימפנזים ואורנגאוטנים הם אוכלי צמחים או אוכלי כל.
לפני מספר שנים, זכתה קבוצת החוקרים מאוניברסיטת לונד לשבחים על מחקר שעסק בתקופה שבה צעירי היונקים מתחילים ללכת. גם כאן, התגלו דפוסים דומים בין מיני היונקים, כי בשלב מסוים בהתפתחות המוח הגיע הזמן להתחיל ללכת, כי בשלב מסויים בהתפתחות המוח בכל היונקים - מגיע הזמן להתחיל ללכת" וזה נכון לגבי קיפודים, חמוסים ובני אדם.
"העובדה שבני האדם דומים כל כך לבעלי חיים אחרים יכולה, כמובן, להיחשב פרובוקטיבית. אנחנו אוהבים לחשוב שהתרבות עושה אותנו שונים כמין. אבל כשמדובר בהנקה וגמילה אין צורך בהסברים חברתיים או תרבותיים. עבור המין האנושי כולו, מדובר בעניין של ביולוגיה פשוטה. גורמים חברתיים ותרבותיים עשויים בוודאי להשפיע על השונות בין בני אדם", אומרת פסואוני.
פסואוני מקפידה להדגיש כי התוצאות שלהם נוגעות לאבולוציה האנושית. המחקר הוא על איך אכילת בשר תרמה או יכלה לתרום להתפשטות המין האנושי על פני כדור הארץ ואינו אומר דבר על מה שאנחנו צריכים או לא צריכים לאכול היום כדי לקבל תזונה טובה.
1. . אליה Psouni, אקסל Janke, מרטין Garwicz השפעת אכילת בשר על אבולוצית האדם באמצעות ידי דגם חדש המשווה את הגמילה אצל יונקים PLoS ONE, 2012: 7 (4):. E32452 DOI: 10.1371/journal.pone.0032452