העתיד של העתיד – מושבות על מאדים – לא מדע בדיוני / ינקי מרגלית

האם נגיע למאדים בעתיד הקרוב? והאם נחזור משם?

בקיץ האחרון חגג רכב החלל קוריוסיטי שנתיים לנחיתה על מאדים – הישג מדעי וטכנולוגי מרשים ובנאס"א אומרים שזאת רק ההתחלה. האם נזכה לראות מושבות אנושיות על מאדים? או אולי נכון יותר לשאול מתי נזכה לראות מושבות אנושיות על מאדים?

מאדים הוא כוכב הלכת הרביעי במערכת השמש שלנו. קוטרו כמחצית מקוטרו של כדור הארץ, נפחו כ-15% מנפח כדור הארץ ומסתו כ-11% ממסת כדור הארץ. מאדים מקיף את השמש בזמן של 687 ימים ארציים. כן, השנים ארוכות יותר על מאדים. אפילו היממה ארוכה במעט: 24 שעות ו-37 דקות. בשביל מי שייוולד ויגדל על מאדים, גיל 50 יהיה גיל שיבה מופלגת. מאדים גם קר יותר מכדור הארץ: מינוס 140 מעלות צלזיוס בחורף אבל 30 מעלות ביום קיץ באזור קו המשווה, כך שבעונת הקיץ יכול להיות נפלא שם. והנופים בו מזכירים לפעמים את הנגב. כידוע, צבעו האדמדם-חום-מוזהב של השכן הקטן שלנו מקורו כנראה בברזל מחומצן, או בחלודה. האטמוספירה שלו מכילה בעיקר פחמן דו-חמצני, ונצטרך אפוא לייצר חמצן בעבור התושבים העתידיים. מצד אחר, כוח המשיכה קטן ב-62.5% מאשר על כדור הארץ, אז גם עם חליפת החמצן נוכל לקפוץ הרבה יותר גבוה.

קוריוסיטי נשלחה לחקור את מאדים כחלק ממשימה רחבה ושאפתנית הרבה יותר. המטרה ארוכת הטווח היא לאפשר שליחת אסטרונאוטים למאדים ובשלב הבא אף לפתח ולבנות מושבות עליו. נראה כי האנושות מגיעה לרגע שבו היציאה מכדור הארץ לצורך יישוב מערכת השמש, ובעתיד אולי גם הגלקסיה, היא השלב ההגיוני והנדרש הבא. לא מזמן היו אלה היוונים ששלחו ספינות מפרש ליישב את אגן הים התיכון. הספרדים והפורטוגלים הגיעו לאמריקה והבריטים יצאו להודו ולסין. הדור הבא של האנושות יגיע למאדים.

לוחות הזמנים של נאס"א כבר מונחים לפנינו: ב-2012 קוריוסיטי החלה במסעה אל כוכב הלכת. לקראת סוף 2014 צפויה הגשושית הקטנה מייבין להיכנס למסלול הקפה סביב מאדים ולספק לנו מידע חדש וחשוב על האטמוספרה ועל הקרינה סביבו. ב-2016 צפויה נחיתה של רכב מחקר על מאדים במסגרת פרויקט אינסייט, במטרה לענות על השאלה כיצד נוצרים כוכבי לכת וכך לספק מידע חשוב נוסף בדרך ליישוב מאדים. לקראת סוף 2016 האירופים מתכוננים לשגר לוויין להקפת מאדים וב-2018 להנחית רכב ממונע שיסייר על מאדים. ב- 2020 נאס"א מתכננת לשלוח את המחליפה של קוריוסיטי: מעבדת מדע עצמאית ומשוכללת יותר לסיור על מאדים.

באופן לא רשמי, דוברים מטעם נאס"א רואים בשנת 2030 שנה שבה נראה אסטרונאוטים במשימה למאדים. ואולם, כמה מיליארדרים בעלי נטיות טכנולוגיות שמו להם למטרה להגיע למאדים עוד לפני כן. כך למשל, אלון מאסק, העומד בראש ספייס-אקס, החברה שבונה משגרים לשיגור חלליות ולוויינים, הביע את רצונו למות על מאדים (ולא ברגע הנחיתה). פרויקט שאפתני על גבול ההזוי כיום הוא פרויקט מארס-1 של היזם ההולנדי בס לנסדורפ, ששם לעצמו למטרה לשגר משלחת בכיוון אחד ליישוב מאדים ב- 2030. הניסיון מראה שהזיות הופכות לחלומות וחלומות הופכים למציאות. גם אם מארס-1 נראה כיום יומרני, סביר להניח שב-2030 ייראה החלום כבר הרבה יותר מציאותי.

כשפגשתי את ד"ר בריגדיר-גנרל פיט וורדן, מנהל מרכז נאס"א איימס במשרדו, עוד לפני השיגור של קוריוסיטי, שאלתי אותו שאלה ישירה: האם נאס"א תוציא משימה להקמת מושבות על מאדים וכיצד תממן את המבצע השאפתני זה? ד"ר וורדן ענה בחיוך. ודאי שניישב את מאדים, והמימון לא יבוא מן הממשל האמריקני. "בוא ותחשוב על שתי המושבות הראשונות על מאדים… נקרא להן לדוגמה בשם… פייג'וויל וברינ'ס וואלי…".

מחלון משרדו של וורדן יכולתי לראות שני מטוסי סילון פרטיים מן הצי של לארי פייג' וסרגיי ברין.

על המחבר

ינקי מרגלית, יזם חברתי, משקיע ואיש הייטק. אב לשישה. יו"ר SpaceIL, עמותה ישראלית הפועלת להנחתת חללית ישראלית על הירח. בעיקר סקרן.

הכתבה התפרסמה באישור סיינטיפיק אמריקן ישראל