אוניברסיטת בר-אילן תארח ועידה בינ"ל באילת על הקטנת ההתחממות הגלובלית בעזרת צמחיה ימית בהשתתפות 90 מדענים מרחבי העולם * בתי הגידול השונים באילת יזכו לבחינה מדוקדקת
כולנו כבר יודעים שהשימוש בדלקים פוסיליים גורם להתחממות גלובלית ולפליטת גזי חממה. העולם המדעי מצוי בשנים האחרונות במרוץ נגד הזמן בניסיון למצוא פתרון שימזער את הנזקים ויציל את מה שעוד ניתן להציל. כעת מנסים מדענים רבים כיוון חדש. מספר שיא של 90 חוקרים ומדענים מרחבי העולם ישתתפו בוועידה מיוחדת של אוניברסיטת בר-אילן שתוקדש למאמצים להפחית את ההתחממות הגלובלית באמצעות פוטוסינתזה ימית. עשרות המדענים יתכנסו במכון הבין-אוניברסיטאי למדעי הים באילת לסדנה אינטנסיבית למשך 10 ימים ויבחנו את הדרכים למדידת הפוטוסינתזה הימית בעולם, שהיא אחד האמצעים החשובים ביותר לתקון ולטיפול בגזי החממה המשתחררים לאוויר ובחומציות מי הים.
הסדנה נערכת זו השנה השמינית בתמיכתן המשותפת של קרן בת-שבע דה רוטשילד והפקולטה למדעי החיים ע"ש גודמן באוניברסיטת בר-אילן. יושבת-ראש הכנס היא ד"ר אילנה ברמן-פרנק, אשר מסתייעת בפרופ' צבי דובינסקי, גם הוא מבר אילן, ובוועדה מארגנת מקומית ובינלאומית. "ר ברמן פרנק מעריכה כי הסיבה למספרם הרב של המשתתפים ולהתרגשות הגדולה סביב הכנס השנה היא העובדה כי הנושא הולך ונעשה דחוף יותר וזוכה למקום של כבוד בסדר היום הציבורי והמדעי.
"מחצית מהפוטוסינתזה העולמית מתבצעת באוקיאנוסים והיא זו שממתנת את הנזקים הנגרמים ליצורים החיים בהם ולאטמוספרה, שנגרמים כתוצאה מפליטת פחמן דו חמצני באמצעות בני אדם", מסבירה ד"ר אילנה ברמן-פרנק ופרופ' צבי דובינסקי מהפקולטה למדעי החיים ע"ש מינה ואבררד גודמן באוניברסיטת בר-אילן. "כל שינוי במצב ובקצב הייצור הפוטוסינתטי באוקיינוסים עלול ליצור תגובת שרשרת שתשפיע על רמות גזי החממה באטמוספרה", מציין פרופ' דובינסקי. "שכלול השיטות המדעיות להערכה מדויקת של הייצור הראשוני באוקיינוסים הינו כלי חיוני ביותר לחיזוי ולמניעת השפעות מזיקות בכל תרחיש של שינויים באקלים הגלובלי", הוא מוסיף.
לצוות החוקרים מבר אילן יצטרפו בוועידה נציגים מאוסטריה, אוסטרליה, איטליה, ארה"ב, בלגיה, בריטניה, גרמניה, דנמרק, הולנד, ישראל, סלובניה, ספרד, פורטוגל, צ'ילה, צ'כיה, קנדה ותורכיה ועוד. מדענים יגיעו לכינוס על מכשיריהם וציודם, יתחלקו לצוותי עבודה ויבצעו השוואה בין שיטות המחקר והמדידה השונות, ואף יערכו ניסויים בבתי הגידול המגוונים המצויים בים האדום, כדוגמת המים הפתוחים של מפרץ אילת/עקבה שהם דלים בחומרי דישון, מדשאות עשבי ים, משטחי אצות, מתקנים ביו-טכנולוגיים לגידול אצות, בריכות מלח ושוניות אלמוגים.
שיתוף פעולה ירדני-תורכי-ישראלי למען שוניות האלמוגים במפרץ אילת
את ישראל ייצגו בועידה פרופ' צבי דובינסקי ועמיתו מאוניברסיטת בר-אילן ד"ר דוד אילוז, אשר יציגו את מחקרם הכולל שיתוף פעולה ירדני-תורכי-ישראלי הנתמך על ידי ארגון נאט"ו. הפרויקט מתמקד בהשפעותיהן של סופות אבק שמקורן במדבריות רחוקים כמו הסהרה על צורות חיים שונות במפרץ אילת ובים האדום. התחממות כדור הארץ גורמת לתהליכי מִדבּוּר בקנה-מידה נרחב, ולכך יש השלכות על הגידול בעוצמה ובתדירות של סופות האבק. "שיתוף הפעולה בין החוקרים הימיים בכל הנוגע לניטור השינויים באיכות מי הים במפרץ אילת מכוון לשימור ולשיקום שוניות האלמוגים המרהיבות באזור, ובה בעת הוא תורם לחיזוק יחסי השלום עם שכנינו", מסכם פרופ' דובינסקי.
חוקרי בר אילן נוספים ותלמידיהם הרבים, עוסקים בחקר היבטים העדכניים ביותר של החיים במפרץ אילת. דר' מעוז פיין חוקר את הגורמים להתפשטות מחלות אלמוגים ואת ההשלכות העתידיות של עליית החומציות של האוקיינוסים, דר' אורן לוי חוקר את הבסיס המולקולרי לפעולת שעונים ביולוגיים באלמוגים. דר' אילנה ברמן פרנק עוקבת בין השאר אחר הקשר בין רמות ברזל לבין התהליך החיוני של קיבוע חנקן על ידי אצות.
המכון הבין אוניברסיטאי של אילת הנו מוסד המחקר היחיד בישראל המופעל במשותף על ידי כל האוניברסיטאות ואכן פעילים בו חוקרים מכל המוסדות האקדמיים בארץ. החוקרים עוסקים במכלול נושאי המחקר הימי: פיזיקה, גיאולוגיה, כימיה, ביולוגיה ואקולוגיה ומקיימים מערך קורסים יחודי הפתוח לכלל תלמידי האוניברסיטאות בארץ.