האמה, שהקמתה מיוחסת לימי החשמונאים, הובילה מים מבריכות שלמה לירושלים בשיפוע של כמטר לקילומטר. בחפירה נחשפו גם תיקונים מהתקופה העות׳מאנית; הקטע מיועד לשימור בשכונה החדשה
קטע באורך כ־300 מטרים מאמת המים התחתונה לירושלים נחשף בחפירה ארכאולוגית של רשות העתיקות מדרום לקיבוץ רמת רחל, בשטח שבו מתוכננת שכונה חדשה ביוזמת רשות מקרקעי ישראל. הקמת האמה מיוחסת לימי החשמונאים, והיא הייתה חלק ממערכת שהובילה מי מעיינות מאזור גוש עציון ובריכות שלמה אל ירושלים ועד להר הבית.
הממצא חושף גם את ההנדסה של מערכת אספקת המים הקדומה וגם את תולדות התחזוקה שלה לאורך מאות שנים. לדברי מנהלי החפירה, ד״ר בנימין סטורצ׳ן וגיל פריד, האמה הייתה בשימוש לסירוגין עד לפני כ־100 שנה. אורכה הכולל היה כ־21 קילומטרים, מבריכות שלמה שמדרום לבית לחם ועד לירושלים.
מים בכוח הכבידה, בשיפוע מתון
המים זרמו לאורך מרבית הדרך בשיפוע של כמטר אחד בכל קילומטר, לפי מנהלי החפירה. מדובר בשיפוע של כ־0.1%: ירידה קטנה שהספיקה להנעת המים בכוח הכבידה, בלי משאבות, אך חייבה תכנון מדויק של התוואי לאורך מדרונות ובין סלעים.
הדיוק בשיפוע היה חלק מרכזי בתפקודה של המערכת. תעלה המובילה מים לעיר הררית נדרשת לשמור על רציפות הזרימה לאורך מרחק רב, ולהגיע ליעד בגובה המתאים. לאורך האמה הותקנו נקודות ביקורת שאפשרו גישה לתעלה לצורך ניקוי סתימות ותחזוקה.
מנהלי החפירה מייחסים את הקמת המפעל, ככל הנראה, למלכים החשמונאים. זהו ייחוס ארכאולוגי של שלב הבנייה הקדום; הקטע שנחשף אינו שריד אחיד מתקופה אחת, אלא מערכת שעברה שינויים ותיקונים.
מן התעלה המטויחת לצינור החרס
בשלב הקדום זרמו המים בתעלה מטויחת. לפני כ־500 שנה, בתקופה העות׳מאנית, הונח צינור חרס בתוך אפיק הזרימה הקדום. גם פניו החיצוניים של קיר האמה טויחו, ובטיח שעדיין היה לח הוטבעו אבנים זו אחר זו. כך נוצר משטח מחוספס בעל מראה ייחודי לאורך התוואי.
רצף השינויים ממחיש כי המערכת לא נשמרה כמונומנט בלבד: בתקופות שבהן פעלה, היא הייתה תשתית שנדרש לתחזק ולהתאים לצרכים משתנים. לדברי החוקרים, התכנון הקדום אפשר שימוש חוזר במערכת לאורך תקופות שונות.
שימור בתוך השכונה המתוכננת
על פי התכנון שמסרו רשות העתיקות ורשות מקרקעי ישראל, קטע האמה ישולב בכניסה הראשית לשכונה החדשה ויוצג לציבור באופן שיאפשר לראותו מכל צדדיו. השילוב המתוכנן נועד לשמר את השרידים כחלק מן המרחב העירוני, לצד הבנייה החדשה.
ד״ר עמית ראם, מנהל מרחב ירושלים ברשות העתיקות, ציין כי הרשות מקדמת עם עיריית ירושלים וגורמים נוספים חזון לפארק רציף שיאפשר ללכת לאורך תוואי האמה מדרום ירושלים ועד לעיר העתיקה. בשלב זה מדובר ביוזמה שמקודמת, ולא בפארק שנפתח לציבור.
לפי הודעת רשות העתיקות, התגלית תוצג השבוע בכנס ה־19 ״חידושים בארכאולוגיה של ירושלים וסביבותיה״, המתקיים ביוזמת רשות העתיקות, אוניברסיטת תל אביב, האוניברסיטה העברית ו״תגליות״ — מכון ישראלי לארכאולוגיה.
שאלות ותשובות
מה נחשף בחפירה?
קטע באורך כ־300 מטרים מן האמה התחתונה לירושלים, מדרום לרמת רחל, ובו עדויות לשלבי שימוש ותיקון שונים.
כיצד הוזרמו המים בלי משאבות?
בכוח הכבידה, בתוואי ששמר לאורך מרבית הדרך על ירידה מתונה של כמטר לכל קילומטר.
האם כל השרידים הם מימי החשמונאים?
לא. הקמת האמה מיוחסת לימי החשמונאים, אך בקטע ניכרים גם שינויים מאוחרים, ובהם צינור חרס מן התקופה העות׳מאנית.