הידען - Hayadan

מכתב לשר האוצר בנושא שכר הלימוד באקדמיה

יעל פטר ·

Summary: יעל פטר, סטודנטית מתוסכלת חוששת כי היא עומדת להפסיד שוב סמסטר בגלל התעקשות הממשלה שלא לממן את ההשכלה הגבוהה ולהפיל את העלות על הסטודנטים מה שייחד את עם ישראל מאז ומתמיד זה היותו עם-הספר. המורשת שלנו מבוססת כולה על למידה ושינון. האברך השקדן, היהודי ממציא הפטנטים ואיש העסקים היהודי הממולח- מה שמקשר בין כולם זה שהם מלומדים- הם יודעים איך להפוך פחם לזהב. מדינת ישראל אינה עשירה במשאבי טבע- אנו…

יעל פטר, סטודנטית מתוסכלת חוששת כי היא עומדת להפסיד שוב סמסטר בגלל התעקשות הממשלה שלא לממן את ההשכלה הגבוהה ולהפיל את העלות על הסטודנטים

מה שייחד את עם ישראל מאז ומתמיד זה היותו עם-הספר. המורשת שלנו מבוססת כולה על למידה ושינון. האברך השקדן, היהודי ממציא הפטנטים ואיש העסקים היהודי הממולח- מה שמקשר בין כולם זה שהם מלומדים- הם יודעים איך להפוך פחם לזהב.

מדינת ישראל אינה עשירה במשאבי טבע- אנו לא מייצאים יהלומים, נפט או חקלאות. אנו מייצאים מוחות. אנו שולחים פיסיקאים שייצגו אותנו במאיץ החלקיקים של CERN, אנו מוכרים פטנטים וסטרטאפים בשוק ההייטק העולמי, אחוז היהודים זוכי פרסי הנובל הוא מהגבוהים בעולם ואפילו על בימת פרסי אמי מככבים מפיקים ובמאים יהודים שלא מביישים אותנו בהוליווד. אם כן לא ברור מדוע הנבחרים שלנו אינם מעוניינים למנף את המשאב העצמתי הזה שיש לנו- מוחות- ולהוביל אותנו לקידמה ולרווחה.

כסף מביא כסף- זה השיעור הראשון שלומדים בכלכלה. כסף שמושקע באופן חכם מכפיל את עצמו ויותר. כסף שמושקע בחינוך אקדמאי, במחקר, בדור העתיד, מניב למדינת ישראל קידמה, המצאות, פריצות דרך ורווחה. ישנה השקעה קצרת טווח והשקעה ארוכת טווח. השקעה קצרת טווח היא למשל השקעה בכסא עור עבור שרים. לכסא עור יש תוחלת חיים של כך וכך שנים, הוא מתכלה ומסיים את חייו. השקעה ארוכת טווח כמו לימודים אקדמאים זו השקעה שמניבה עבור המדינה תוצר של שנים רבות. כל עוד האדם המלומד חיי, הוא מייצר עבור המדינה תוצר. השקעה בחינוך ובאקדמיה זו השקעה בטוחה ויעילה, הן כלכלית והן חברתית. כלכלית משום שזוהי השקעה שמניבה תוצרים שעולים על גובה ההשקעה הראשונית, וחברתית משום שלכל אחד במדינה מותר וצריך שתהיה האפשרות ללמוד לימודים גדבוהים ולא משנה מאיזו שכבה סוציואקונומית הוא.

לימודים אקדמאים צריכים להיות בהישג ידם של כל מי שחפץ בכך, אחת הסיבות היא כדי שלא יגדלו הפערים הכלכליים ועמם גם החברתיים, בין השכבות. אם העשירים ימשיכו להיות עשירים, והעניים ימשיכו להיות עניים אז מה בעצם עשינו? אם העניים ימשיכו לחיות במעגל הקסמים של בורות ומחסור באמצעים, החברה תדרדר. פתגם עתיק אומר "אם מתדפק קבצן בדלתך, אל תיתן לו כסף, אלא למד אותו לדוג", המשמעות היא שתעזור לחסרי היכולת ללמוד מקצוע ולהיות מסוגלים לייצר פרודוקציה בעצמם. במילים אחרות אם במדינה יש כ"כ הרבה עניים ומובטלים, עדיף ללמד אותם איך לעבוד ולייצר. הם יכולים לתרום לחברה ולכלכלה, הם פשוט עדין לא יודעים איך.

בעולם המודרני, לימודים אקדמאים הם אינם מוצר מותרות, אלא הכרח. פעם, רוב העבודות היו עבודות כפיים, אך העידן המודרני הביא עמו מכונות שעושות את כל העבודות האלה. עד לפני 40-50 שנה אם היית נגר או חקלאי, אז באמת היית יכול לחיות מזה ולהשתכר בכבוד (גם בלי תואר). היום רוב העבודות הם עבודות חשיבה. בימינו ידע הוא באמת כוח. הכוח להיות חופשי, לחיות חיים מספקים, לעשות כסף וליהנות מהחיים.

אנו נכנסים לתקופה גלובלית שבה נוצרים פערי ענק בין בעלי היכולת לבין מעוטי היכולת. מה שרוב האנשים לא יודעים זה שבעלי היכולת תלויים בקשר הדוק עם מעוטי היכולת. על מנת שרמת החיים במדינה מסוימת תעלה, כל האזרחים צריכים לחיות חיי רווחה, רק אז הכלכלה הלאומית משגשגת ואיכות החיים עולה.

לסיום יש לי שאלה אליך, אדוני השר, לדעתך היית יכול להגיע אל כסא העור הנוח שלך אי שם במגדל השן בירושלים, אם לא היה לך תואר? מה אתה חושב, שמושיקו משדרות ואורטל מבת ים לא רוצים להגיע לאיפה שאתה יושב? הם חולמים להיות שרים, אנשי שיווק, מפיקים, ביולוגים, אנשי עסקים, מוזיקאים, פסיכולוגים, גיאוגרפים, ורופאים אבל תנחש מה, הם בקושי שורדים את היום, אז אין בכלל מה לדבר על שכ"ל אקדמאי.

על החתום
סטודנטית מתוסכלת