לפי חישובי וועדה של המשרד שהכינה את התוכנית, התועלת שלה למשק הישראלי - 125 מיליארד שקלים
על מדינת ישראל להתאים עצמה למדינות ה-OECD אליהן היא משתייכת, ולהפחית כ-30% מפליטות גזי החממה הצפויות ב-2030: בין 30-34 מיליון טון גזי חממה עד שנת 2030. אימוץ יעד זה יוביל לרמת פליטות של בין 6.9-7.4 מיליון טון לנפש, בדומה למדינות המתועשות בעולם – כך עולה מהמלצת המשרד להגנת הסביבה לגיבוש יעד לאומי לפחתת פליטות גזי החממה. המסקנות הוצגו בסיומו של כנס חדשנות וקיימות שערך המשרד, לקראת ועידת האקלים בפריז, בהשתתפות השר להגנת הסביבה, אבי גבאי והשרה הגרמנייה להגנת הסביבה ברברה הנדריקס. בכוונת המשרד להעביר את ההמלצות להחלטת ממשלה עד חודש ספטמבר ולאחר מכן להגיש אותם לאו"ם כמחוייבות הרשמית של מדינת ישראל.
המלצת המשרד גובשה על בסיס עבודת הועדה הבין-משרדית, שבחנה באופן מקיף את פוטנציאל ההפחתה בצריכת האנרגיה ובפליטות גזי החממה של ישראל לשנת 2030 בסקטורים השונים כגון ייצור חשמל, תעשייה, תחבורה, מבני מסחר ומגורים, פסולת וחקלאות. בחודשים האחרונים ערכה הועדה ניתוח טכני וכלכלי לפוטנציאל ההפחתה בצריכת האנרגיה ובפליטות גזי החממה יחד עם משרדי הממשלה הרלוונטים ורשויות שונות וגיבשה תרחיש ריאלי כלכלי לישראל לשנת 2030 הכולל יעד להפחתת גזי חממה ואסטרטגיה למימוש היעד.
הצעדים המרכזיים בהם יש לנקוט על פי הועדה
- התייעלות אנרגטית: העבודה מראה את הכלכליות ופוטנציאל ההפחתה בסקטור המסחרי, הציבורי והביתי, דרך שינוי מערכות המיזוג והתאורה. כמו כן מראה העבודה את פוטנציאל החסכון המשמעותי בתעשייה דרך שינוי תפיסת ניהול האנרגיה וייצור מקומי של חשמל וחום (קוגנרציה). סה"כ, ניתן להפחית בממוצע כ-18% בצריכת החשמל בישראל שתוביל לחיסכון של מיליארדים ועשויה להביא לכך שלא יהיה צורך בהקמה של תחנת כח חדשה.
- ייצור חשמל: העבודה מדגישה את ההפחתות המשמעותיות ואת הכדאיות הכלכלית הנובעת ממעבר לשימוש בגז טבעי לעומת שימוש בדלקים מזהמים כמו פחם וסולר, בייצור החשמל. תיעדוף לגז במקום התעדוף לפחם יוביל להפחתה משמעותית בפליטות גזי החממה והזיהום.
- אנרגיות מתחדשות: הגדלת היחס של האנרגיות המתחדשות בתמהיל ייצור החשמל העתידי לכ-22% בשנת 2030, יוביל להפחתה של כ-20% מסך ההפחתה הנדרשת של גזי חממה, יגביר את הביטחון האנרגטי ארוך הטווח ואת מגוון מקורות ייצור החשמל.
- תחבורה ציבורית: יישום תוכנית הפיתוח של התחבורה הציבורית לטווח הבינוני והארוך עד 2030, תוביל להעברת 25% מהתחבורה הפרטית למערכות הסעת המונים, המבוססת על אוטובסים, רכבות כבדות ורכבות קלות. מעבר לשימוש בגז דחוס ברכבי דיזל כבדים ובעיקר במשאיות ואוטובוסים, נמצאה ככלכלית והיא בעלת תועלות רבות להפחתת רמות זיהום האוויר והגודש במרכזי הערים.
אמצעי המדיניות העיקריים בהם יש לנקוט על מנת להגיע אל היעד כוללים תיעדוף גז טבעי על פני פחם בייצור חשמל, הקמת קרן לאומית להתייעלות אנרגטית, אשר תאפשר מימון ותמיכה בהתייעלות אנרגטית, יצירת תמריץ כלכלי ליצרני החשמל להשקיע בחיסכון בחשמל ואמצעים נוספים הכוללים אימוץ בפועל של תקן לבנייה ירוקה בבנייה חדשה בכל הרשויות בארץ ופיתוח מערך התחבורה הציבורית.
המלצות הועדה הוצגו בכנס חדשנות וק'יימות לקראת ועדית האקלים בפריז שערך היום המשרד להנת הסביבה והשתתפו בו בין היתר גם מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה דוד לפלר, קאיו קוך-ויזר - סגן יו"ר קבוצת דויטשה בנק, הלדור ת'ורגירסון מנהל במזכירות אמנת שינוי האקלים של האו"ם, סיימון באקל ראש אשכול שינוי האקלים במינהלת איכות הסביבה ב-OECD, פרופ' יוג'ין קנדל יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, קריסטוף פריה ון שפזארד מנהל לעניינים ציבוריים במרכז אירופה של חברת Knauf Insulation העולמית, מנכ"לי חברות מתחומי האנרגיה והתעשייה, נציגי ארגונים ירוקים ועוד.