המנהל הכללי של CENR רולף הויר והשגריר הישראלי למוסדות האו"ם בג'נבה אהרון לשנו-יער חתמו אתמול (ו') על מסמך לצירוף ישראל כחברה בארגון, בכפוף לאישור הכנסת
בעקבות האישור, ישראל תהפוך לחברה נלווית לתקופה של 24 חודשים לפחות. בהמשך לתקופה זו תחליט מועצת סרן על הפיכתה לחברה מלאה, בהתאם להמלצת כוח משימה. לישראל ולסרן קשרים ותיקים. ישראל היא משקיפה במועצת CERN מאז שנת 1991.
"חלק חשוב מהמשימה שלנו היא לבנות גשרים בין אומות. הסכם זה יעשיר אותנו מבחינה מדעית והוא מהווה גם צעד חשוב בכיוון זה" אמר הויר. "אני שמח שהקשרים בין ישראל ו-CERN עולים רמה נוספת."
"אני שמח על ההחלטה" אומר פרופ' אליעזר רבינוביץ', מנהל המכון למחקרים מתקדמים באוניברסיטה העברית, ומשקיף מטעם ישראל במועצת CERN. "אני רואה בכך הכרה בתרומה הישראלית, הן המדעית והן הטכנולוגית לסרן במשך שנים. הקהילה המדעית הישראלית מקווה להמשך שיתוף פעולה זה."
לישראל מסורת של מצוינות הן בצד התיאורטי והן בצד הניסויי של פיזיקת החלקיקים, לרבות מעורבות גדולה בניסוי OPAL - מאיץ הדגל של סרן בשנותה תשעים ומאיץ האלקטרון-פוזיטרון הגדול (LEP). כניסתה של ישראל במעמד של משקיפה בשנת 1991 התבצע בעקבות הסכם לתרום כספים לתקציב CERN המיועד לתמיכה במדענים ישראלים וכן לספק ציוד לסרן. המימון הישראלי סייע להפעלת ה-LEP, תמך בהקמת ה-LHC ומשמש למו"פ למאיצים עתידיים. במהלך החברות בסרן, ישראל גם תמכה בסטודנטים פלשתינאים בסרן (אני נתקלתי בכך בביקורי בשנת 2007, א.ב.) ושיגרה משלחות מעורבות של ישראלים ופלשתינאים לתוכניות הקיץ של CERN.
בשנת 2009, ישראל התקבלה כמשקיפה במעמד מיוחד, עם זכויות להצטרף לישיבות סגורות בהן נדונו נושאים הקשורים ל-LHC. ישראל מעורבת כיום בפרויקט אטלס ומשתתפת במספר רב של ניסויים נוספים ב-CERN.
רשמי סיור ב-CERN: התרומה הישראלית הגדולה לחיפוש החלקיק הקטן
ראיון עם פרופ' גיורא מיקנברג ממכון ויצמן על תחילת פעילותו של ה-LHC