כך עולה מדוח מצב המדע בישראל לשנת 2019 של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים שפורסם השבוע
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים מפרסמת את "דוח מצב המדע בישראל", המתפרסם אחת לשלוש שנים, שמטרותיו לתת תמונת מצב עדכנית של מצב המדע והמחקר בישראל ולהציב יעדים ואתגרים חדשים לשנים הבאות.
הוועדה שמינתה האקדמיה להכנת הדוח, בראשות פרופ' רשף טנא, הורכבה מחברי האקדמיה ומחברי האקדמיה הצעירה הישראלית. הוועדה נפגשה עם גורמים שונים במערכת ההשכלה הגבוהה והמחקר בישראל ואספה נתונים רלוונטיים על המחקר בארץ ובעולם.
הסוגיות המרכזיות שבהן התרכזה עבודת הוועדה:
- פיתוח וחיזוק קשרי המדע הבין-לאומיים של מדינת ישראל לטיפוח מחקר מדעי בסיסי. עם סיום התוכנית האירופית Horizon 2020 ולאור הצלחתה של ישראל בתוכניות המו"פ האירופי, המליצה הוועדה על הקצאת המשאבים הנדרשים להמשך פעילותה הענפה של ישראל בתוכניות המו"פ של האיחוד האירופי. נוסף על כך ממליצה הוועדה להגדיל מאוד את תקציב הקרן הגרמנית-ישראלית למחקר (GIF) המקדמת מצוינות מדעית ושת"פ פורה וחשוב של חוקרים משתי המדינות, אך מתוקצבת בחסר בשנים האחרונות. כמו כן יש לכונן תוכניות מחקר משותפות נוספות עם מדינות כמו בריטניה ושווייץ המתאפיינות במצוינות מדעית מובהקת.
- הכרה במסגרות מחקר לאומיות שקיימות מחוץ לאוניברסיטאות "במעבדות לאומיות" ותגבור פעילותן. "מעבדה לאומית" היא מתקן מחקר ייחודי, חוץ-אוניברסיטאי, שבו נעשה מחקר משותף של חוקרים מהמוסדות האקדמיים, מהתעשייה ומהמתקן עצמו. הוועדה ממליצה להכיר ב"מעבדות הלאומיות" הקיימות – מאיץ ה"שרף" בממ"ג שורק והמעבדה המרכזית של רשות העתיקות. מוסדות אלו משתפים פעולה עם האוניברסיטאות בארץ ובחו"ל בהכשרת כוח אדם ייעודי ובמחקר.
- מדעי הרוח והחברה – לחיזוק תחומים אלו ולטיפוחם יש לכונן תוכנית תחרותית חדשה במדעי הרוח והחברה למדענים מצטיינים ביותר בהיקף של כ-400,000 שקלים עד 800,000 שקלים לשנה למשך 4 עד 5 שנים.
- חיזוק תוכניות רופא-חוקר – בשנים האחרונות אנו עדים להתקדמות פורצת דרך במחקר הרפואי בארץ ובעולם, העומד על סיפה של מהפכה ויכול להביא להישגים מהותיים בשירותי הבריאות. מאידך גיסא, הרופאים בבתי החולים ובקהילה מתקשים לעסוק במחקר רפואי ובכך לממש את הפוטנציאל העצום הטמון במחקרים מתקדמים בתחום. הוועדה הדגישה את חשיבותה של מציאת דרכים שיאפשרו לרופאים בכלל ולרופאים בשירות הציבורי בפרט לעסוק במחקר רפואי. נוסף על כך המליצה הוועדה להרחיב את המסגרת של תוכנית "רופא-חוקר" ללימודי מוסמך במוסדות המחקר.
- השקעה במחקר אקדמי – מהשוואות נתונים עם מדינות בסדר גודל דומה לישראל עולה בבירור כי ההשקעה הציבורית במחקר אקדמי במדינת ישראל נמוכה יחסית להשקעה ביתר המדינות הנאורות. בהשוואת ההשקעה היחסית לתמ"ג, במדינות הללו השקיעו במחקר אקדמי 14%–79% יותר מישראל, ולפיכך התפוקות של המערכת המדעית בהן בדרך כלל טובות מהתפוקה המדעית בישראל. אף על פי כן הישגי המחקר בישראל מעידים על הצלחה, כפי שעולה מפרמטרים אובייקטיביים: קבלת פרסים בין-לאומיים חשובים, הצלחה בפרויקטים של ה-ERC (המועצה האירופית למחקר), מקומם של המדענים הישראלים בדירוג לפי מספר המאמרים המצוטטים ביותר ועוד. הדוח מציין שהמדע הבסיסי במדינת ישראל סובל מהשקעה קטנה יחסית למדינות בעצימות מדעית גבוהה. מימון המחקר הבסיסי לוקה בחסר, ובלא הגדלת ההשקעה לא תוכל מדינת ישראל להתחרות בהצלחה במדינות המתקדמות.
"אנו פונים למקבלי ההחלטות במדינה ללמוד את מסקנות הדוח והמלצותיו ולהבטיח שהמדע הישראלי יוסיף לעמוד בחזית המחקר העולמי בשנים שיבואו", אומרת נשיאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים פרופ' נילי כהן. לדבריה, ראוי שהמדע הבסיסי יקבל את מקומו הראוי בסדר היום הציבורי למען התפתחותה המחקרית והכלכלית של מדינת ישראל.
דוח מצב המדע בישראל הוגש לוועדת השרים למדע וטכנולוגיה של הכנסת ולמקבלי ההחלטות בממשלה.
מחקר ופיתוח באוניברסיטאות בישראל - הוצאות למחקרים בעלי מימון מיוחד, 2017
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה לאחרונה דו"ח שעסק במחקר ופיתוח באוניברסיטאות בישראל ובעיקר הוצאות למחקרים בעלי מימון מיוחד, 2017. ההוצאה למחקרים במימון מיוחד באוניברסיטאות ב-2017 בישראל, הסתכמה ב-2.4 מיליארד ש"ח. הסכום משקף עלייה נומינלית של 3.1% לעומת 2016.
ואלו ממצאי הדו"ח
- ההוצאה לשכר - 1 מיליארד ש"ח - משקפת עלייה נומינלית של 5% לעומת 2016, ובניכוי השכר הממוצע למשרת שכיר באוניברסיטאות, עלייה ריאלית של 2.3%.
- ההוצאה עבור כוח אדם - שכר ומלגות - הסתכמה ב-1.221 מיליארד ש"ח (51.4% מסך התקציב המיוחד). יתר ההוצאות בתקציב המיוחד היו עבור: ציוד, חומרים ושירותי מעבדה - 26% (617 מיליון ש"ח), תקורה ושונות - 20.0% (475 מיליון ש"ח), והעברות על חשבון שנים קודמות - 2.6% (64 מיליון ש"ח).
- 53.1% מהתקציבים גויסו על ידי חוקרים ממדעי הטבע ומתמטיקה, 18.4% - מהנדסה ואדריכלות , 9.3% - מרפואה , 7.2% - ממדעי החברה , 6.9% - ממדעי הרוח , 3.4% - מחקלאות , 0.7% - ממשפטים ו-1.0% - מתחום מחקר לא ידוע .
- 24.4% מהתקציבים גויסו על ידי חוקרים מהאוניברסיטה העברית בירושלים, 21.8% - מאוניברסיטת תל אביב, 15.7% - ממכון ויצמן למדע, 13.1% - מהטכניון - מכון טכנולוגי לישראל, 10.6% - מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 7.2% - מאוניברסיטת בר-אילן, 5.4% - מאוניברסיטת חיפה ו-1.6% - מאוניברסיטת אריאל.