התחממות, השפעותיה ותוצאותיה

עליית ריכוז גאזי החממה באטמוספירה, עליה שגורמת לנזקים רבים ושונים שרק אחד מהם הוא ההתחממות העולמית, העיסוק בנזקים ובדרכים למניעתם מהווה את אחד הנושאים הבוערים ביותר שצריכים להיות על סדר היום העולמי

אחרי שנעבור את מחסומי ה"סקפטיים", את חסמי הבורות ואת אלה שאינם רואים רחוק יותר ממחר. נגיע להבנת המצב, להבנת התהליך שאותו עובר עולמנו, תהליך בו האנושות ה"מתקדמת" וה"תרבותית" מהווה את המאיץ והגורם העיקרי, תהליך של הרס הסביבה הטבעית ועליית ריכוז גאזי החממה באטמוספירה, עליה שגורמת לנזקים רבים ושונים שרק אחד מהם הוא ההתחממות העולמית, העיסוק בנזקים ובדרכים למניעתם מהווה את אחד הנושאים הבוערים ביותר שצריכים להיות על סדר היום העולמי.

להלן מס' נקודות :

שכבת האוזון באטמוספירה מגינה מפני קרינה יתרה, החל מראשית המאה הקודמת (20) משוחררים לאטמוספירה חומרים שפוגעים בשכבת האוזון, פגיעה שהתגלתה ב-1985. מתוך הבנה והכרה בחשיבות שכבת האוזון נערכה ב1987 (במונטריאול) וועידה רבת משתתפים בה הוחלט על האטה עד עצירה מוחלטת של שימוש ב"הורסי אוזון", ואכן מדידות הראו כי יש עצירה בפגיעה בשכבת האוזון הפגועה.

אלא ש דו"ח שהוכן ע"י Scientific Assessment Panel of the U.N. Montreal Protocol on Substances מביא הוכחות לקשר בין רמת האוזון בסטרטוספירה לאקלים המשתנה. הדוח מאשרר את העובדה כי בעשור האחרון חדלה הירידה בעובי שכבת האוזון למרות שעדיין אין התחדשות והתעבות של השכבה.

ע"י שליטה מוצלחת בפליטת חומרים שמזיקים לאוזון גרמה אמנת מונטריאול להשפעה חיובית על שינויי האקלים, זאת מאחר ורבים מהחומרים שנאסרו לשימוש מהווים גאזי חממה. בעקבות אמנת מונטריאול היתה ציפייה וחיזוי כי עד חצי המאה (הנוכחית) תהיה התחדשות שכבת האוזון לרמה שהיתה לפני 1980.

אלא שמסתבר כי יש יותר ויותר גורמים אחרים שיפגעו בשכבת האוזון למשל שינויי האקלים גורמים לשינויים בטמפרטורת האטמוספירה ולשינוים במחזורי הרוחות, שינוים שפוגעים בשכת האוזון, בקוטב הצפוני מתחוללים השינויים היותר קיצוניים לעומת זאת בקוטב הדרומי השינויים פחות מורגשים. עיקר הפגיעה באוזון נצפתה בדרום, בדרום גם ניצפתה התחדשות (זעירה) של שכבת האוזון. מסתבר כי כאשר רמת שינויי האקלים בצפון תעלה תיפגע התחדשות שכבת האוזון. מתקיים גם היזון הפוך, פגיעה בשיכבת האוזון גורמת לשינויים בזרימת הרוחות ביבשת אנטארקטיקה. אחת הפגיעות האפשריות היא הוספה של חמרים למניעת או לעצירת העליה בריכוז גאזי חממה: גפרית, מראות, אבק וכד'. לכן כל פעילות עתידית חייבת להיות מתואמת ומיושמת כמכלול שמתחשב בכל ההשפעות זאת כדי לקבל היזון סביבתי אקלימי חיובי.

צמחים מול חרקים

עלית ריכוזי דת"פ באטמוספירה גורמת לשינוי היחסים בין צמחים לחרקים

שניזונים מהם ובכך משתנים מהלכי התפתחות (אבולוציה) של הצמחים, כך טוענים חוקרים מאוניברסיטת מישיגן. המחקר שהתמקד בהשפעת עלית הדת"פ על צמחים ממשפחת האסקלפיים המיצרים רעלנים או חומרי טעם מרים כדי להתגונן מפני חרקים.

ייצור "חומרי ההגנה" הם תוצאה של יחסי גומלין ארוכים בין הצמח לחרק. מסתבר כי ייצור רעלנים ואבולוציה בחרקים אוכלי צמחים מושפעים מגורמים סביבתיים, עלית ריכוז הדת"פ באטמוספירה הוא גורם סביבתי משמעותי שמשפיע על האבולוציה של צמחים בהיותו גורם ב"לחצי בחירה" "selection pressure".

לחצי בחירה מהווים את אחד הגורמים/הדחפים החשובים באבולוציה שמשפיע על המבנה הגנטי של אוכלוסיות. כאשר חרק מסב נזק לצמח הצמח אינו מתרבה בהצלחה מה שגורם מצב בו לכל צמח שבמקרה ירש תכונה לדחיית חרקים יתרון. בגלל היתרון תתפשט התכונה באוכלוסיית הצמחים מדורבנת ע"י לחץ החרקים.

החוקרים Rachel Vannette and Mark Hunter בדקו האם קבוצות שונות (גנטית) של אסקלפי באוכלוסיה בשטח גידול אחד יגיבו באופן שונה לעלית רמות דת"פ ובמידה וכן איך ישפיעו התגובות על סיכויי הצמחים להיאכל ע"י חרקים. כמו כן בדקו החוקרים מה תהיה השפעת ריכוזי דת"פ שונים על קצב הגידול של הצמחים ועל ייצור "חמרי הגנה".

מסתבר כי כל הצמחים צמחו מהר יותר ברמות דת"פ גבוהות אבל קבוצות שונות ייצרו כמויות שונות של חמרי הגנה, בעיקר בלט ההבדל בייצור רעלן בשם cardenolides. כאשר עלו ריכוזי הדת"פ, רוב הצמחים ייצרו פחות רעלן ביחס של עד 50% פחות. עבור זחל / חרק אוכל צמחים זה הבדל גדול שיקבע אם הצמח אכיל או רעיל, מאחר והחרקים "בוחרים" את מזונם על פי ריכוזי הרעלנים ברור כי מי שייצר פחות רעל יאכל יותר.

אלא שמסתבר כי צמחים שייצרו פחות רעלנים גידלו עלים קשים יותר, כלומר במקום מיגון כימי הגנה פיזית, כאשר מחברים את הנתונים מסתבר כי: כתגובה לעלית ריכוז הדת"פ באטמוספירה מתפתחים הבדלים גנטיים בצמחים, הבדלים ב"אסטרטגית" ההגנה מפני חרקים, ברור כי במקביל מפתחים החרקים עמידות בפני הרעלנים או מלתעות חזקות לאכילת עלים קשים יותר, וכך, ע"י זהום האטמ', אנו משפיעים על האבולוציה של צמחים וחרקים, לטוב …. או לרע?

אצות רעילות toxic algae מקבלות "עידוד" כתוצאה מעלית הטמפרטורה. אצות ובקטריות בימי העולם ובאגמיו מתרבות ומתפשטות בצורה שהשפעתן מתגברת, מחקרים מראים כי שינויי האקלים הופכים את האוקיאנוסים ואת מקווי המים המתוקים ליותר פגיעים ל"פריחת" אצות רעילות, שינויים שגם מקלים על בקטריות וחיידקים מזיקים להתרבות. זאת על פי מחקר ע"י National Oceanic and Atmospheric Administration (NOAA).

חוקרים דגמו מחזורי אקלים באוקיאנוס בכוונה לחזות את ההשפעה העתידית (בסוף המאה ה 21) של פריחת האצה Alexandrium catenella המהווה את הגורם העיקרי ל"גאות אדומה" red tide אותה תופעה שגורמת הרעלה לחי במים. אכילת (ע"י אנשים) רכיכות ש"אספו" את האצה יכולה לגרום לפגיעה עצבית, לשיתוק ולמוות. הבדיקה העלתה כי לקראת סוף המאה הפריחה תתחיל כחודשיים מוקדם ותמשך כחודש מאוחר יותר מאשר היום. אלא שההשפעה תורגש כבר בשנות ה 40.

הדברים התפרסמו במפגש ה-American Association for the Advancement of Science. ונראה כי שינויים בעונות הפריחה של האצה הקטלנית יתרחשו בקרוב, אולי כבר בעשור הקרוב.

במחקר נוסף שנערך ע"י מדעני NOAA התברר כי אבק מדבר שמכיל ברזל שוקע באוקיאנוס וגורם לעידוד הפריחה המזיקה, ולהתרבות בקטריות רעילות, חוקרים מאוניברסיטת ג'ורגיה מצאו כי : הוספת אבק מדבר למי-ים ממריצה במידה ניכרת את גדילת קבוצת הבקטריות Vibrios בקטריות שגורמות (באנשים) דלקות מעיים, כולרה ומחלות מדבקות אחרות,

תוך 24 שעות אחרי הוספת אבק-מדבר ממרוקו למי-ים נראתה "התפוצצות אוכלוסין" של הבקטריות הרעילות. ב-30 השנים האחרונות גדלה כמות האבק השוקע בים, בגלל תהליך המידבור בעיקר במערב אפריקה, הצפי הוא לגדילה נוספת, ברור כי האשמה לעליה במשקעים בחלקי עולם ובצורת בחלקים אחרים מוטלת על שינויי האקלים / ההתחממות העולמית.

ההתחממות האטמוספירה והקרקע גורמת להתחממות האוקיאנוסים, אוקיאנוסים חמים מגדילים את את הסיכוי להתפתחות מחלות באדם ובחיות, אוקיאנוס שאינו בריא משפיע לא רק על בני אדם וחיות אלא גם על הכלכלה העולמית, החופים מהווים בית למליוני אנשים שמיצרים חלק גדול מהכנסת ארצותיהם, כדי למנוע פגיעה אנושה באוכלוסיה אנושית ובסביבה הטבעית יש לעשות הכל למניעת פגיעה בבריאות הימים.

שטחים המכוסים בכפור עד נמצאים בחוגי הקטבים, על פי הערכת חוקרים עד 2200 יפשירו יותר משני שליש מאותם שטחים, זאת בגלל ההתחממות העולמית, שטחים שיופשרו ישחררו כמויות עצומות של פחמן לאטמוספירה, כך טוענים חוקרים מ -University of Colorado Boulder's Cooperative Institute for Research in Environmental Sciences.

הפחמן שישתחרר מאזורים בחוגי הקוטב ישפיע (בהיזון חוזר) על האקלים העולמי, זאת למרות פעילות בין לאומית להפחית את פליטת המזהמים מדלק מחצבי, מקורו של הפחמן שישתחרר בחומר צמחי שנילכד בכפור-עד לפני כ-1200 שנים.

לכן כדי להגיע לרמת הדת"פ המוסכמת יש להביא בחשבון את הפשרת שטחי הכפור-עד והתוספת ש"תיתרם" למחזור הפחמן העולמי ולא יהיה לנו כדור חם בהרבה מהרמה עליה מדברים /(מסכימים ?).

להבנת התהליך ניתן להשוות את הפחמן שנילכד בכפור-עד להחסנת כרובית במקפיא ביתי, הכרובית נשארת יציבה כל עוד היא קפואה, כאשר הכרובית מפשירה מתחיל תהליך ריקבון שבגללו משתחרר פחמן.

מחקרים קודמים הראו כי באלסקה ובסיביר יש "דליפה" של פחמן משטחי כפור-עד שמפשירים, המחקר החדש מהווה לראשונה הערכה עתידית של כמויות הפחמן שישתחרר משטחים שיופשרו. מחקר שנותן הערכה מספרית / "נתונים איתם אפשר לעבוד", על פי המחקר, במאתיים השנים הבאות תישתחרר כמות של 190 מליארד טון, מרביתה ב-100 השנים הראשונות. זו כמות גדולה מכמות הפחמן שהשתחררה לאטמ' מאז תחילת המהפיכה התעשיתית, (1800) כמות ששווה לחמישית מכמות הפחמן באטמוספירה היום.

בתחילת המהפכה התעשיתית היה ריכוז הפחמן באטמ' 280 חלקים למיליון, כיום הריכוז הוא כ-380 ח"מ הריכוז הולך ועולה, עליה שרובה ככולה כתוצאה מפעילות אנושית, שריפת דלק מחצבי וביעור יערות. מקובל על רוב החוקרים כי כי עלית ריכוזי הדת"פ וגאזי חממה אחרים מהווה את הגורם העיקרי להתחממות. על פי NOAA 2010 היתה השנה החמה ביותר והעשור האחרות היה החם ביותר מאז החלו המדידות המסודרות.

הפחתה משמעותית בפליטות משריפת דלק מחצבי כדי לקזז את הפחמן שישתחרר בהפשרת שטחי כפור-עד מהווה אתגר עולמי, ללא הפחתה תעלה הטמפ' העולמית (הממוצעת) לגבהים מבהילים.

הנה הצעה לפתרון גם אם חלקי במסגרת החיפושים אחרי פתרונות שימנעו את המשך הפגיעה הסביבתית מחד ומאידך יאפשרו המשך קיום אוכלוסיה אנושית בריאה, יש מי שמציע ברצינות רבה להפסיק את גידול עדרי הצאן והבקר ובמקומם לגדל חרקים, חרקים דורשים פחות מקום, מתרבים וגדלים מהר ומכילים ריכוזים גבוהים של חלבונים ללא השומנים המזיקים מהחי.

כאשר מביאים בחשבון כי אוכלוסיות שונות בארצות שונות אוכלות ארבה וחגבים אחרים, נמלים, טרמיטים ומינים רבים של פרוקי רגליים מהים ומהיבשה, כאשר מביאים בחשבון את העלויות הכלכליות והסביבתיות לגידול בשר לעומת גידול חרקים…. יתכן ויש צורך לבדוק את האפשרות ברצינות,

כך או כך כבר אמרנו ונחזור כי הגיע הזמן שבמקום שליטה בסביבה למען האוכלוסיה האנושית, תהיה שליטה באוכלוסיה האנושית למען הסביבה!