נסיגת הקרח שוברת שיאים

הקרח בים הארקטי התכווץ לכדי האזור הקטן ביותר שנמדד אי פעם, מאשרים מדענים בארה"ב. הקיץ נפתח לראשונה מזה זמן רב המעבר הצפוני לספינות המבקשות לעקוף את אלסקה

מפות המדגימות את הצטמקות כיפת הקרח בקוטב הצפוני

המרכז הלאומי לאיסוף נתוני שלג וקרח מוסר שבתאריך 16 לספטמבר הגיע שיעור מינימום של 4.13 מיליון ק"מ רבוע. המספרים מנפצים את כל סקרי הלווינים הקודמים, כולל שיא המינימום הקודם של 5.32 מיליון ק"מ רבוע שנמדד ב-2005. וקדם יותר החודש, דווח שהמעבר הצפון-מערבי נפתח.

מעבר הים האגדי הזה מהאוקינוס האטלנטי לאוקינוס השקט בדרך כלל תחום בקרח במקומות מסוימים במהלך השנה. אך השנה, אוניות יכלו לעבור ללא הפרעה במסלול.

מסלול מהיר

הים הארקטי מצמצם את שטחו בחודשי הקיץ וגדל מחדש בכפור החורף. החוקרים במרכז בוחנים את צמצום הקרח בתדירות של אחת לחמשה ימים. המינימום לשנת 2007 הוא קטן מהמינימום שנקבע ב-20-21 לספטמבר שנת 2005 שגודלו כטקסס וקליפורניה יחדיו, או בקירוב פי חמש מבריטניה.

בראיון עם BBC, מארק סרז, מדען בכיר במרכז הלאומי לאיסוף נתוני שלג וקרח אמר:"שנת 2005 קבעה את השיא הקודם ומה שקרה אז הדהים את כולנו. מעולם לא חזינו בדבר כזה, שכ"כ מעט קרח מכסה את הים הארקטי בסוף הקיץ. לאחר מכן הגיעה שנת 2007 שקבעה שיא חדש ובלתי יאמן".

הוא מוסיף: "אנו במערבולת חזקה של ירידה. יש שיקראו לכך מערבולת מוות. אני לא הייתי הולך על כזו קיצוניות אך אנו בהחלט במדרון חלקלק. אנו יודעים שישנה השתנות טבעית, אך עצמת השינוי גדולה מכדי להיות תוצר של שינוי הטבע בלבד."

הצוות יעקוב כעת אחרי תהליך ההתחדשות במהלך חודשי החורף.

מידול הירידה

בדצמבר 2006, מחקר שנערך ע"י מדענים בארה"ב צפה שהים הארקטי עלול להיוותר ללא קרח עד 2040.

צוות מדענים מהמרכז הלאומי לחקר האטמוספירה, מאוניברסיטת וושינגטון ומאוניברסיטת מקגיל, מצאו ש"היזון חוזר חיובי" כנראה מאיץ את הירידה במערכת יצירת הקרח באזור.

משטח הקרח הבהיר שבים מחזיר 80% מקרני השמש אשר פוגעות בו, בחזרה לחלל. אך בעוד הקרח נמס במהלך הקיץ, אזור יותר גדול משטח האוקינוס האפל נחשף. במקום להחזיר את קרני השמש, האוקינוס סופג 90% מהם, דבר שגורם למים להתחמם ומגביר את קצב ההמסה.

מדענים חוששים שלמכניזם ההיזון החוזר הזה יהיו השלכות על חיי הטבע באזור, כדוגמת דב הקוטב שחוצה את מעברי הקרח בחפשו מזון.בקנה מידה גלובלי, כדה"א יאבד שטחים מחזירי אור רבים, ויספוג יותר אנרגיה סולארית וזה עלול להאיץ את שינויי מזג האוויר ברחבי העולם. ם, מאשרים מדענים בארה"ב.

המרכז הלאומי לאיסוף נתוני שלג וקרח מוסר שבתאריך 16 לספטמבר הגיע שיעור מינימום של 4.13 מיליון ק"מ רבוע.

המספרים מנפצים את כל סקרי הלווינים הקודמים, כולל שיא המינימום הקודם של 5.32 מיליון ק"מ רבוע שנמדד ב-2005.

מוקדם יותר החודש, דווח שהמעבר הצפון-מערבי נפתח.

מעבר הים האגדי הזה מהאוקינוס האטלנטי לאוקינוס הפסיפי בדרך כלל תחום בקרח במקומות מסוימים במהלך השנה. אך השנה, אוניות יכלו לעבור ללא הפרעה במסלול.

מסלול מהיר

הים הארקטי מצמצם את שטחו בחודשי הקיץ וגדל מחדש בכפור החורף.

החוקרים במרכז בוחנים את צמצום הקרח בתדירות של אחת לחמשה ימים. המינימום לשנת 2007 הוא קטן מהמינימום שנקבע ב-20-21 לספטמבר שנת 2005 שגודלו כטקסס וקליפורניה יחדיו, או בקירוב פי חמש מבריטניה.

הצוות יעקוב כעת אחרי תהליך ההתחדשות במהלך חודשי החורף.

מידול הירידה

בדצמבר 2006, מחקר שנערך ע"י מדענים בארה"ב צפה שהים הארקטי עלול להיוותר ללא קרח עד 2040.

מחקר: סבירות גבוהה שהקרחונים בגרינלנד ייעלמו תוך אלף שנה

9.4.2004

יובל דרור, חדשות וואלה מוסיף כי: קיימת סבירות גבוהה שמשטחי הקרח העצומים בגרינלנד - שריד לעידן הקרח האחרון שפקד את כדור הארץ - ייעלמו תוך אלף שנה כתוצאה מהתחממות כדור הארץ. כך עולה ממחקר שפירסם חוקר בריטי.

במחקרים שנעשו בשנים האחרונות נטען כי במידה ובעתיד תעלה באזור גרינלנד הטמפרטורה הממוצעת השנתית בשלוש מעלות צלזיוס ביחס לטמפרטורה הממוצעת הנוכחית, ייעלמו משטחי הקרח תוך אלף שנה. ג'ונתן גרגורי מאוניברסיטת רדינג שבאנגליה מחזק כעת טענה זו: במאמר שפירסם בגיליון האחרון של כתב העת Nature, הוא טוען כי 34 מודלים מבין 35 המודלים שבדק חוזים כי עליית מעלות החום באזור תוביל להתחממות של שלוש מעלות כבר בעוד 350 שנה. למעשה, לפי חלקם, צפוייה עלייה של שמונה מעלות עד 2350 ולאחריה.

לידיעה בבי.בי.סי

מדף הקרח הגדול בגרינלנד נחצה לשניים

הקרחון, ששטחו כ-240 קמ"ר, התפרק למרות הערכות שהתהליך נבלם

25.9.2003

מאת: יובל דרור

מדף הקרח הגדול בחצי הצפוני של כדור הארץ, שגילו כ-3,000 שנה, התפרק ונחצה לשני חלקים, כך מדווחים שני מדענים קנדים. לטענתם, התפרקות מדף הקרח אינה תוצאה ישירה של אפקט החממה.

על פי הדיווחים, גודלו של הקרחון שניתק מהמדף הוא כ-240 קמ"ר, יותר ממחצית גודלו של מדף הקרח. עד לפני 100 שנה כיסה מדף הקרח את חופיה הצפוניים של קנדה באזור האי אלסמר, הגוף היבשתי הצפוני ביותר בצפון אמריקה. חלק המדף שנותר מכונה "מדף הקרח של וורד האנט", והוא המשמש נקודת יציאה פופולרית לסיורים בקוטב הצפוני.

התחממות כדור הארץ גרמה לכך שעד 90% ,1982 משטח מדף הקרח נמס. המדענים סברו שהתפרקות מדף הקרח העצום נבלמה והתייצבה. אלא שבאפריל ,2000 סיפק לוויין קנדי הוכחות לכך שהחלה התפרקות מחודשת. ב-2002 כבר אותר בקע עצום במדף הקרח, ברוחב של כ-75 מטר.

החוקרים וורויק וינסנט ודרק מולר מאוניברסיטת לאוול שבקנדה, שפירסמו את תוצ-אות הבדיקות בכתב העת Geophysical Research, Letters טענו כי התפרקות מדף הקרח גורמת לזליגת מים מתוקים שנאגרו בתוך הקרחון.

מאז 1967 נרשמת בקנדה עלייה עקבית בטמפרטורה של ארבע עשיריות המעלה בכל עשור. ההתחממות הנמשכת באזורים אלה גורמת להפשרת חלקים מהקרחון וליצירת שלוליות על פני השטח.

שלוליות אלה כהות יותר מהקרח עצמו ולכן סופגות יותר קרינה וחום. תהליך זה גורם להתחממות נוספת, הפשרה נוספת שבסופה מביאה להתפרקות הקרחונים. "אנו מאמינים שהתופעות האלה הן חלק מתהליך ארוך טווח", אמר וינסנט אך הוסיף כי התחממות כדור הארץ הנגרמת כתוצאה מפעילות בני האדם עשויה להאיץ התהליך.

גם בקוטב הדרומי מתרחשת התחממות הדרגתית. בשנה שעברה, בתוך חודש אחד, נשבר לרסיסים קרחון עצום (Larsen B) ששטחו היה3,250 קמ"ר. קרחון זה היה באזור שבו נרשמה עלייה דרמטית של2.5 מעלות ב-50 השנים האחרונות.

מדענים רבים טוענים כי גם פניה של יבשת אנטרקטיקה עומדים להשתנות במאה הקרובה, בשל נסיגת קרחונים והפשרתם. "אנו יודעים שחלקים מאנטרקטיקה מתחממים ובמהירות גדולה", אמר אנדרו קלארק, חוקר בריטי בראיון לעיתון הבריטי "גרדיאן".