משבט הכבשה דולי, פרופ' איאן וילמוט פרסם היום מאמר, ובו טען כי ניתן יהיה לשבט ממותה צמרית ובכך לחדש את קיומו של זן נכחד זה באמצעות תאי גזע, אך כדי לממש זאת יש להתגבר על אתגרים רבים ובהם - כיצד להשיג 500 ביציות של פילות, מין שבעצמו נמצא בסכנת הכחדה
וילמוט, פרופ' אמריטוס במרכז MRC לרפואה מתחדשת באוניברסיטת אדינבורו שבסקוטלנד, המוכר כמדען שביצע את שיבוט הכבשה דולי - היונק המשובט הראשון, כתב מאמר בכתב העת המדעי פופולארי the conversation ובו פירט רעיונותיו כיצד ניתן להחזיר לחיים את החיה הענקית שנכחדה. לדבריו, לא ניתן יהיה להשתמש באותן שיטות בהן השתמש כאשר יצר את הכבשה דולי ב-1996 כדי ליצור ממותה. ואולם, "יהיה מעניין מבחינה ביולוגית לעבוד עם תאי ממותה חיים אם כאלה ימצאו." כזכור לפני כחודשיים דווחו חוקרים ברוסיה על גילוי גופת ממותה שדם זרם ממנה בעת שניסו לחלצה מהקרחון.
כדי להביא ללידת ממותה משובטת יהיה צורך בנקבה של מין קרוב כדי לספק ביצית לא מופרית ואם העובר המשובט יתפתח, לשאת אותו ברחמה" הוא כותב. "השיבוט דורש שני תאים, תא אחד הוא ביצית שמוצאת מרחמה של נקבת תורמת בערך בזמן שבו היא מוכנה להפריה וכמובן תאים של החיה שרוצים לשבט.
הוא מעריך כי יידרשו כמה מאות עד אלף ביציות כדי להבטיח הצלחה בשיטות השיבוט הנוכחיות. אחד הרעיונות הוא לקחת ביציות מפילות אך לדברי וילמוט, לא רצוי לנסות להשיג 500 ביציות מיונק הנמצא בסכנת הכחדה בעצמו. במקום זאת הוא מציע להוציא רק כמה ביציות של פילות ולהשתיל אותן בעכברות, שיוכלו לייצר כמות גדולה של ביציות.
הסיכויים למציאת תאי ממותה בנוף הסיבירי הקפו שישארו במצב חיות יגדל אם ניתן יהיה למצואעצמות שנשמרו בטמפרטורות הנמוכות ביותר האפשריות. לדבריו, התאים הללו יאבדו את חיוניותם במהירות ככל שהטמפרטורות עולות מעבר לטמפרטורת הפשרת הקרח כך שאפילו העצמות הקרות ביותר תהיינה חסרות תועלת אם תחשפנה לטמפרטורות גבוהות.
לדבריו, יהיה צורך להחדיר את החומר הגנטי של הממותה לביצית בהקדם האפשרי באמצעות הזרקת תכולת התא הפגום לתוך הביצית. אם כתוצאה מכך יתפתח עובר, יהיה צורך להעבירו לאם פונדקאית כדי שההריון יתפתח. העברת עובר התבצעה עד כה בפחות מעשרה מינים, ופילים אינם אחד מהם.
"אין ערבון בכך שהטכניקות הללו אפשריות אפילו מבחינה ביולוגית. יתכן שיש הבדלים לא ידועים בין מינים שימנעו את התהליכך שפיתחנו בכבשים והצליח, למרות אי הודאויות של הטכניקות הללו."
עם זאת, פרופ' וילמוט מציע לחשוב גם על ההיבטים האתיים של שיבוט ממותות, ובעיקר האם ניתן יהיה להציע לה חברה כלומר - לשבט יותר מממותה אחת - והאם ניתן יהיה לספק לה סביבת מחיה הולמת.