ההבדל בין בני אדם לשימפנזים הוא לא רק בגודל המוח ולא רק גנטי. דווקא שינויים אפיגנטיים הם האחראים לכך שבני אדם חשופים יותר לסרטן ולמחלות אחרות
96% מגנום השימפנזה זהים לזה של האדם. אלו ארבעת האחוזים האחרים הגורמים להבדלים עצומים. חוקרים מאוניברסיטת ג'ורג'יהטק בראשותו של פרופ' סוג'ין יי מסבירים מדוע בני אדם חשופים יותר למחלות כגון סרטן שקופים מפתחים רק לעיתים נדירות. במילים אחרות, לא רק מוחנו התפתח באבולוציה מאבותנו קופי האדם, אלא רכשנו גם מחלות חדשות, מה שמראה שוב, שבניגוד לטענה של מכחישי האבולוציה - לאבולוציה עצמה אין כיוון.
במחקר שיתפרסם בגליון ספטמבר של כתב העת המדעי American Journal of Human Genetics בחנה יי דגימות ממוחם של פרטים מכל אחד מהמינים. היא מצאה כי ההבדל נמצא בשינויים שנעשו ב-DNA המכונים מתילציה methylation שיתכן כי תרמו לשינויים פנוטיפיים (נראים לעין). המחקר גם מרמז על כך שמתילציה של DNA משחקת תפקיד חשוב בכמה מחלות נפוצות אצל בני אדם לרבות סרטן ואוטיזם. "המחקר שלנו זיהה כי כמה מחלות אנושיות עשויות היו להיווצר ממקור אפיגנטי, ולעבור לאחר מכן באבולוציה" אומרת יי, חוקרת בביה"ח לביולוגיה בג'ורג'יהטק.
"ממצאים אלו, בטווח הארוך, עשויים לסייע לפיתוח מטרות לתרופות או דרכים אחרות למלחמה בכמה מהמחלות האנושיות."
מתילציה של DNA משנה את ביטוי הגנים אך לא את המידע הגנטי של היצור. כדי להבין כיצד היא משתנה בין שני המינים, ערכו יי ואנשי צוותה מיפוי של קליפת מוח קדם חזיתית בפרטים רבים של בני אדם ושימפנזים. הם גילו מאות גנים המראים רמות נמוכות של מתילציה במוחם של בני אדם מאשר במוחם של שימפנזים. מרביתם מעורבים בקשירת חלבונים ובתהליך חילוף החומרים התאי.
"רשימה זו של גנים כוללת מספר גבוה באופן חריג של גנים הקשורים למחלות" אומרת יי. "הם קשורים לאוטיזם, פגמים בתעלת העצבים ובהתמכרות לאלכוהול ולחומרים כימיים אחרים. הדבר מעלה כי הבדלים במתילציה בין המינים עשוי היה להיות בעל השלכות תפקודיות משמעותיות. הם גם עשויים היו להיות מקושרים לאבולוציה של הפגיעות שלנו לכמה סוגים של מחלות, כולל סרטן".