למרות השנים הרבות הוא מזעזע עד היום את עץ האבולוציה * מסתבר שדארווין עיכב את הפרסום כדי לרצות את אשתו האדוקה בדתה, הם דיברו על כך בגלוי והיא הסכימה שלא ישנה ולו אחת מדעותיו בגללה * מספר מדענים מנסים להבין מה הוא היה חושב על העובדה שהעוינות לעבודתו לא דעכה אחרי זמן כה רב
הוא מקטב את המדע והכנסיה, ומרגיז את הבריאתנים. צ'ארלס דארווין, חוקר הטבע האייקוני, ביולוג וזואולג יחגוג היום, 12 בפברואר מלאת 200 שנה להולדתו. שתי מאות לאחר מכן, דארווין עדיין נראה כמי שמנענע את העץ האבולציוני.
התיאוריה פורצת הדרך של דארווין אודות התפתחות המינים, המוכרת בשמה הלטיני אבולוציה, הפכה אנשים רבים לזועמים ואלימים משום שהיא נוגדת את נקודת המבט של הבריאה התנכית. ואולם מעטים יודעים כי היא גם גרמה לצרות בבית מצד אשתו האדוקה בדתה.
לפי ערוץ דיסקברי, דארוין דחה כל הזמן את פרסומו של הספר כדי להמנע מלהכעיס את אשתו, אומרת רות פאדל, נינת נכדתו של דארווין. "היא אמרה שהוא מרחיק את אלוהים יותר ויותר" אומרת פאדל בביתה בלונדון לרשת הטלויזיה דיסקברי. "ואולם הם דיברו על העניין והיא אמרה "אל תשנה אף אחד מרעיונותיך בגלל הפחד לפגוע בי." (ראו גם בספר האבולוציה האטית של דארווין)
פרסום הספר מוצא המינים בשנת 1859 שינה את החשיבה המדעית לנצח ויצר אופוזיציה הממשיכה עד היום. זהו ההסבר האלגנטי כיצד המינים התפתחו באמצעות תהליך הברירה הטבעית שפך את יום הולדתו ה-200 של דארווין לאירוע חשוב המצויין במקומות רבים בעולם.
דייויד פרלמן, העורך המדעי של סן פרנסיסו כרוניקל מצטט את קווין פאדיאן, ביולוג החוקר את האבולוציה של הדינוזאור אומר כי לאיש לא היתה השפעה על החשיבה המודרנית, המדע המודרנית ועל התרבות המודרנית יותר מדארווין. "ההשפעה שלו נמצאת בכל מקום והמדע לא היה אפשרי בלעדיו" אמר. למעשה כל מדען אמיתי העובד היום הוא למעשה דארוויניסטי.
מפענחי הגנום האנושי, האימונולוגים הלוחמים באיידס, חוקרי תאי גזע המחפשים את התרופות של מחר, אנתרופולוגים החושפים מאובנים של הומנואידים כדי להגדיר את שושלת החיים של האדם ואפילו אסטרוביולוגים, המחפשים חיים על כוכבי לכת אחרים בעוד הם חוקרים יצורים החיים בתנאי מחיה קיצוניים על כדור הארץ.
"הדבר שמרגש אותי וממשיך לרגש אותי כל יום, כאשר אני מגיע לעבודה היא שדארווין הציע את התיאוריה של הברירה הטבעית שיש לה כמות עצומה של עדויות תומכות לפיהם המינים מוצאם באב קדמון משותף היוצרים מעין עץ עצום אחד של החיים" אומר כריס אקרט, ביולוג אבולוציוני באוניברסיטת קווינס בקנדה לאתר חדשות של מערב קנדה.
דארווין ידוע בשל העובדה שזיהה את התהליך של הברירה הטבעית האחראי לדרך שבה היצורים החיים מתאימים עצמם לסביבתם וכן למגוון הביולוגי שאנו רואים כיום. הספר המקיף שלו, על מוצא המינים, גם חוגג יום הולדת השנה – 150. "הברירה הטבעית תורמת לכך שיש לנו הרבה מינים" מסביר אקרט. "וגם על השאלה מדוע יש לנו למעלה מ-300 אלף מינים של קרדיט ו-25 אלף מינים של אורכידיאה?"
אך עדין למעלה ממחצית האמריקנים לא מקבלים את שפע העדויות הללו לאבולוציה, וזה מרתיח במיוחד. לא משנה כמה המדענים עובדים קשה, לא חשוב כמה עדויות הם מציגים, יש משהו באבולוציה שהוא בלתי עביר למספר עצום של אנשים. אקרט אומר כי הוא חש שלא בנוח ששיעור עצום מהאוכלוסיה לא מסוגל עד היום להכיר באבולוציה.
"אני חושב שהסיבה לכך שדארווין הוא ביולוג אייקוני היא שהוא נקשר לתיאוריה קיצונית אלגנטית אחת, שמסיבה כלשהי, גורמת לפילוג בין מגזרים שונים של החברה האנושית." אמר.
לעיתים נדירות בהסטוריה של הפרוזה הבריטית, שספר שנוי במחלוקת, מסוכן ומפריע נכתב בטון כל כך מתון" כותב העורך דיוויד קואמן בגרסה המאוירת של הספר מוצא המינים. "הוא נשמע כמו דוד טוב, המכחכח בגרונו בעדינות, כשהוא מבקש לחלוק תובנות סקרניות ורבות השראה בשיחה על כוס תה.
"אני סבור שדארווין היה נדהם מהדרך שבה הוא נתפס ומהעובדה שיש כל כך הרבה אנשים שעדיין מאמינים שהתיאוריה לא רק שגויה אלא שיש משהו מרושע מובנה בתוכה" אמר מריו קאנסזו, סגן נשיא חברת הסקרים אנגוס רייד מקנדה. "אני לא חושב שהוא חיפש להיות שנוי במחלוקת. הוא רק פרסם את הממצאים וחיכה לראות מה יתרחש. מדהים שישנם עדיין ויכוחים אודות ספר זה 200 שנה לאחר הולדתו. הוא אומר.
מסתבר שהאקדמיה האמריקנית למדעי הטבע היתה המוסד האמריקני הראשון שהכיר בדארווין, רק ארבעה או חמישה חודשים לאחר הוצאת ספרו, הוא קיבל תעודת חבר בהתכתבות. רוברט פק, עמית בכיר והסטוריון באקדמיה, אומר כי ההוקרה לא הציתה מיד את הויכוח שאופף את דארווין והאבולוציה בכמה מעגלים כיום. להפך, היא איחדה רסיסים של מדע. לפי אוצר האקדמיה "דר' ג'וזף ליידי, פליאונטולוג, מומחה לאנטומיה זיהה בעבודתו של דארווין עדויות תומכות לרבים מהדברים שהוא גילה במחקריו שלו."