ממצא מדאיג: חלק ניכר מהאמריקנים חושבים שהמחקר המדעי מזיק לחברה. דעה/ימי הביניים בפתח

נשיאי אוניברסיטאות מחקר בארה"ב דנו בממצאי סקר PEW שהראה כי כמעט 60% מתומכי הרפובליקנים ו-20% מתומכי הדמוקרטים אינם סבורים שלמדע יש השפעות חיוביות על החברה ואפילו רואים במחקר המדעי גורם שלילי דבר שכבר מתחיל להראות את אותותיו בהצעת התקציב הראשונה של טראמפ. גם המדע בישראל צפוי להפגע הן ישירות, והן בעקיפין בשל האווירה האנטי מדעית הגוברת

בכלי התקשורת בארה"ב התפרסם לאחרונה דיווח על ישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה של הקונגרס האחראית על תקצוב נאס"א. בשלב השאלות והתשובות פנה חבר הקונגרס דנה רוראבכר – רפובליקני מקליפורניה, שנבחר לתפקידו 14 קדנציות ברציפות ואף שימש יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה של בית הנבחרים, והתייחס לסרטון יוטיוב שלטענתו מוכיח קיומן של ציווליזציות עתיקות על מאדים, שנאס"א מסתירה.

מדובר בסרטון הומוריסטי שיצא לכאורה מבית "אנונימוס" אבל כנראה שלחבר הקונגרס הנכבד אין חוש הומור

https://www.youtube.com/watch?v=bh0w7SfdirY

"מאדים נראה שונה לפני כמה אלפי שנים. האם ייתכן שהתקיימה ציוויליזציה על מאדים לפני אלפי שנים?
מדען מפרויקט מאדים 2020 של נאס"א קנת פיירלי התנדב לענות: "העדויות מדברות על כך שמאדים היה שונה לפני מיליארדי שנים, לא אלפי שנים". חבר הקונגרס לא הקשיב כנראה למצגת של נאס"א חצי שעה קודם לכן בה נאמר במפורש שבמאדים היו נהרות, אגמים ומעיינות חמים – אך לכל היותר התקיימה בהם צורת חיים ברמה של חיידקים."

https://www.youtube.com/watch?v=sDtg5HOjMaY

זו היתה יכולה להיות אנקדוטה מצחיקה, אלא שלמרבה הצער היא מייצגת הלך רוח נפוץ בקרב חלקים נרחבים בציבור האמריקני.

הציבור מעדיף להיות בור

בתחילת יולי נפגשו בוושינגטון שנים עשר נשיאים וסגני נשיאים למחקר של אוניברסיטאות מובילות בארה"ב במסגרת "הקואליציה למען המדע" ואיגוד האוניברסיטאות האמריקניות ודנו בהשפעת השינויים של ממשל טראמפ בסדרי העדיפויות המדעיים, ובפרט בתחום מדעי כדור הארץ, אך מעבר לכך מסתבר שיש בעיה מטרידה ובסיסית הרבה יותר.

לאחרונה נערך בארה"ב סקר PEW שבדק בין היתר את השאלה איזו השפעה יש למחקר המדעי על החברה – חיובית או שלילית. בקרב אלו שהזדהו כתומכי המפלגה הרפובליקנית– 58% סבורים שלמחקר המדעי המתקיים באוניברסיטאות יש השפעה שלילית על הכיוון שאליו צועדת החברה האמריקנית. 19% בלבד מתומכי המפלגה הדמוקרטית ענו תשובה דומה (גם זה לא טוב, כי כל נתון גדול מאפס הוא מדאיג). הבעיה – המפלגה הרפובליקנית מחזיקה בנשיאות, יש לה רוב בשני בתי הקונגרס וגם רוב בקרב מושלי המדינות בארה"ב.

מלבד האיומים המיידיים של ממשל טראמפ – על תקציבי מחקר (וכזכור, גם אחוז ניכר מהמחקרים הנעשים בישראל מסתמכים על תקציבי מחקר אמריקנים), ועל הנסיון להפרטה – כאילו שחברות יכולות להפעיל פרויקטי ענק מדעיים – עובדה שבוטלה הקמתו של מאיץ חלקיקים כמו סרן עשור לפני כן בטקסס ואף חברה לא התנדבה לבצעו במקום המדינה. והדבר מחייב מדענים אמריקנים לבוא לאירופה. התופעה חוזרת על עצמה כעת כאשר נשיא צרפת הנבחר עמנואל מקרון הופיעה בנאום מרגש באנגלית והציע מלגות נדיבות לחוקרי אקלים מצטיינים שיעברו לצרפת.

יש פה בעיה הרבה יותר עמוקה – כי מדובר הרי במעצמה המדעית החזקה ביותר בעולם, וכזו ששומרת על בטחון העולם, לפחות עד בחירתו של טראמפ. המשמעות היא עצירת התקדמות ונסיגה בתחומי מחקר רבים, בעיקר בתחום הבריאות, הסביבה, התחבורה.

אם אנשים רבים חושבים שהשפעת המדע על החברה שלילית דווקא בתקופה שבה השינויים הטכנולוגיים שנגרמו ממחקרים מדעיים מוצגים בקצב הגדול ביותר וגורמים להשפעה חברתית בסדר גודל שלא הכרנו בכל תולדות האנושות, הדבר צריך להדליק את כל הנורות האדומות האפשריות.

"האוניברסיטאות והמכללות צריכות לצעוד בדרך שלא הלכו בה עד כה – לתקשר את המחקר שלהם" אומר אריק אייזקס, סגן נשיא למחקר, חדשנות ומעבדות לאומיות באוניברסיטת שיקאגו.

"אני סבור שלא עשינו עבודה טוב." אמר. "יצאנו מתוך הנחה, באוניברסיטאות, שאנשים מבינים מה אנחנו עושים. כשמדובר על חינוך והכשרה אנשים מבינים מה אנחנו עושים, אבל פחות מבינים איזו השלכה יש למחקר שלנו."
המשתתפים הסכימו כי המחקר אינו מנותק ממה שמעניין את הציבור, וגם אינו דורש ידע מדעי מעמיק כדי שניתן יהיה להבינו. ואולם בפרקטיקה, השלכות יום יומיות בין עם על עסקים, חקלאות או רפואה, אינם מודגשים מספיק. אייזקס נתן כדוגמה את שיתוף הפעולה של נאס"א עם המגזין LIFE בשנות השישים בהבאת התמונות מהחלל בימיו הראשונים של עידן החלל להמונים. זו היתה דוגמה להנגשה שנעשתה כראוי.

למרבה האירוניה ההתפתחות של כלי התקשורת השמרנים והתפשטותם באינטרנט היא זו שתרמה למאבקים סביב נושאים אמיתיים או הנתפסים, בין אם מדובר במאבק על זכות הביטוי, מגוון ורב תרבותיות, גזענות או תקינות פוליטית להפוך לויראליים. אליטזם, שמקושר לרוב עם האקדמיה, גרם לקיטוב פוליטי וסייע לגל הפופוליסטי המציף את העולם לנצח במערכות בחירות."

"במצב הנוכחי, אם האוניברסיטאות לא יסבירו את השלכות המחקר על החברה, אחרים יעשו זאת."
לממשל הנוכחי יש תשובות פשוטות כדוגמת "בואו נקצץ את העלויות הלא ישירות" – החלטה הפוגעת ישירות במחקר המדעי משום שהאוניברסיטאות מקבלות השתתפות ממשלתית בהוצאות המחקר, והממשל רצה לקצץ בהם."
גם הקיצוץ הישיר במרכזי המחקר הממשלתיים יגרום לבעיה לאוניברסיטאות משום שבוגרים יתקשו למצוא עבודה ובסופו של דבר הדבר יגרום לירידה בביקוש להשכלה גבוהה.

אנחנו צריכים ללמוד לקח מההיסטוריה. יוון העתיקה נכבשה על ידי הרומאים, שהעריכו יותר את הפיתוחים המעשיים על פני מדע טהור. דוגמה לכך - הספריה באלכסנדריה: "תחת השלטון התלמי, ראשי הספרייה נבחרו הודות לכישוריהם בתחומי ההשכלה והידע. לאחר שנת 30, כאשר עברה אלכסנדריה והספרייה לידי הרומאים, הפך תפקיד ראש הספרייה לתפקיד פוליטי אשר הוענק כתואר כבוד. ישנן עדויות לכך שראשי הספרייה שכיהנו תחת השלטון הרומי לא הגיעו מרקע אקדמי אלא מתפקידי שלטון שונים. שינוי זה מרמז על דעיכה אפשרית של אופי המחקר וההשכלה בתוך האימפריה הרומית." (מקור ויקיפדיה) גם את סופו של שלטון הרומאים אנו מכירים היטב, עם השתלטות הכנסיה, והעוינות המובנית בה למדע.

אזהרה

על ראשי מערכת ההשכלה הגבוהה גם בישראל להבין שבורות של הציבור הרחב במדע אינה רק קוריוז, היא מסוכנת.
אם אנחנו לא רוצים גורל דומה לאימפריות הקודמות, עלינו לעצור את הגל העכור ולהחזיר את השפיות וההגיון לזירה, לא כ"עוד דעה" בעידן הפוסט מודרניסטי" אלא כמצפן.