כוכב לכת מרוחק מאתגר את התיאורטיקנים וממריץ אותם לחשיבה עמוקה על אודות חיים חוצניים
אסטרונומים מחפשים כבר זמן רב אחרי כוכב לכת מחוץ למערכת השמש שלנו שיוכל לשאת עליו חיים. הדיווחים שהגיעו בראשית סתיו 2010 על כוכב הלכת החוצני, גליזֶה 581g gliese) 581g), שאינו חם מדי ואינו קר מדי, היו כמו חלום שהתגשם. "אם יאושר הדיווח, לדעתי זהו כוכב הלכת לו חיכינו מזה זמן רב," אומר רוי ברנס, אסטרו-ביולוג באוניברסיטת וושינגטון שלא השתתף במחקר.
אבל ייתכן שנצטרך לחכות עוד קצת. מיד לאחר שהאסטרונום סטיבן ווגט מאוניברסיטת קליפורניה בסנטה קרוז ועמיתיו דיווחו על "כוכב הלכת של זהבה" (מאגדת שלושת הדובים), מיהרה קבוצה יריבה בשווייץ להודיע שאין ראיות לקיומו של גליזה 581g בנתונים שלה. לאישור הממצא החדש, המתבסס על 11 שנים של מדידות רגישות ועקיפות באמצעות טלסקופ, יידרשו מן הסתם עוד כמה שנים.
אבל הנתונים המפתים כבר עודדו את האסטרונומים לקדם את מחקרם על אודות התנאים ההכרחיים לקיום חיים מחוץ לכדור הארץ. האפשרות לקיומו של גליזה 581g היא, לטענתם, זריקת מרץ לבניית מודלים מתוחכמים באמצעות מחשבי-על שידגימו חיים על כוכבי לכת אחרים שגודלם דומה לגודל כדור הארץ.
מדענים, ובהם פיזיקאים תיאורטיים, משלבים תצפיות אסטרונומיות עם הידע על החיים שאנו מכירים בכדור הארץ כדי לבנות הדמיות מחשב של הסביבות החוצניות. כעת, בתוך גל תגליות של כוכבי לכת כאלה, יוכלו מודלים מציאותיים לספק הכוונה חשובה למשימות חלל עתידיות שיעסקו בחיפוש אחר סימני חיים ביקום. לאחרונה נעשה גליזה 581g למוקד המחקר הזה. המסלול הכמעט מעגלי שלו סביב כוכב מסוג ננס אדום מציב אותו בדיוק במרחק המיטבי לטמפרטורות המאפשרות קיומם של מים נוזלים על פני השטח – סממן הכרחי לחיים. אבל הננס האדום פולט מעט אור, רק 1% לעומת השמש שלנו. סביר להניח שיצורים פוטוסינתטיים על פניו ינסו לקלוט כמה שיותר אור מן הכוכב שלהם. צמחים כאלה יהיו בעלי מראה שחור, כך עולה מן המודל של ננסי קיאנג ממכון גודרד ללימודי חלל של נאס"א בניו יורק ושל עמיתיה במעבדה לחקר כוכבי לכת וירטואליים באוניברסיטת וושינגטון.
חישובים ראשוניים תומכים גם בדעה שגליזה 581g מפנה תמיד רק צד אחד שלו כלפי השמש. הצד הזה ייחרך בטמפרטורות שיגיעו ל-64 מעלות צלסיוס, בעוד שבצד האפל ישרור חורף אכזרי כמו בקוטב הצפוני. הזווית הזאת, שעדיין נתונה במחלוקת, עשויה להותיר רצועה בתנאים של "שקיעת שמש נצחית", כפי שמכנה אותם ווגט, המתאימים יותר לחיים. אם תאומת ההשערה הזאת, האור הנופל בכל קו אורך יהיה באורך גל שונה והדבר יגרום, לדברי קיאנג, לצמחים בצבעי הקשת בשל הצבענים (פיגמנטים) השונים שיותאמו לאור השוטף את פני השטח.
מלבד רוח החיים שהפיח גליזה 581g בתיאורטיקנים, הוא גם הגביר את תיאבונם של האסטרונומים המקווים למאות תגליות דומות מחוץ למערכת השמש. "או שהיינו בני מזל מאוד, ולא נמצא עוד אחד במשך זמן רב," אומר ווגט, "או שיש רבים מהם שם בחוץ."