ב-13 השנים האחרונות מנהל פרופ' דגן את תחרות פרס המים של שטוקהולם לנוער במסגרתה מתחרים בני נוער על פיתוח פתרונות לניצול טוב יותר של המשאב
שר החינוך, גדעון סער, הודיע היום, ב', על זכייתו של חתן פרס ישראל בתחום חקר מדעי כדור הארץ ובחקר האטמוספרה - פרופ' גדעון דגן וברך אותו. שר החינוך אישר את המלצת ועדת הפרס בראשות ד"ר אהובה אלמוגי.
בנימוקי הוועדה ציינו חבריה: " פרס ישראל בתחום חקר מדעי כדור הארץ ובחקר האטמוספרה מוענק לפרופ' גדעון על כך שבשנת 1979 היה שותף לפריצת דרך בתחום ההידרולוגיה ונחשב לאחד המייסדים של תחום חדש במדע – הידרולוגיה סטוכסטית.
הגישה שפיתח פרופ' דגן שונה מהגישה המסורתית בכך שהיא מתייחסת לתהליכי זרימה והסעת מלחים במי תהום, כנתונים לאי ודאות. המודלים שפיתח שואפים לכמת את אי הודאות ומספקים כלים מושכלים ומתקדמים להבנת תהליכי תנועת המים והסעת המומסים בשכבה העליונה של כדור הארץ.
הגישה החדשה שפתח פרופ' דגן עוררה עניין רב בעולם המדעי והובילה להתפתחות קהילה מדעית של מאות חוקרים העוסקים בתחום זה בעולם כולו. הישגיו זכו להכרה בינלאומית רבה ולשורה של פרסים יוקרתיים."
ד"ר אהובה אלמוגי שימשה כיו"ר ועדת הפרס, כאשר לצידה חבר הוועדה - פרופ' יוסי חצור.
דגן המציין את יום הולדתו השמונים הוא יליד רומניה, ניצול שואה, ולאחר מכן נרדף על ידי המשטר הקומוניסטי בשל פאילות ציונית אסורה. עלה ארצה בשנת 1962 ועבד בשירות הממשלה בתחום ההידרולוגיה, שלמד במכוון עוד ברומניה כדי להתכונן לעליה לארץ בה סבר שהתחום יהיה תחום נדרש.
בשנת 1976 הצטרף דגן לפקולטה להנדסה באוניברסיטת תל-אביב, שהוקמה בסמוך לשנה זו, ובה כיהן כפרופסור. החל משנת 2001 הוא במעמד פרופסור אמריטוס. במרוצת השנים הוזמן פרופ' דגן לאוניברסיטאות שונות בעולם הן בשבתונים והן בביקורים קצרים והרציתי במספר רב של סמינרים, סדנאות וכנסים.
בשנת 1979 היה שותף לפריצת דרך בתחום ההידרולוגיה, ונחשב לאחד המייסדים של תחום חדש – הידרולוגיה סטוכסטית. בהודעה שמסר מסביר פרופ' דגן: "בגישה זו, השונה מהגישה המסורתית ששלטה עד אז, מתייחסים לתהליכי הזרימה והסעת מלחים במי-תהום כנתונים לאי-ודאות. המודלים שפיתחתי שואפים לכמת את אי-הודאות, ואמורים לספק כלים מושכלים ומתקדמים להבנת תהליכי תנועת המים והסעת מומסים בשכבה העליונה של כדור הארץ."
"בגלל העניין הרב בנושא בעולם כולו, קיבל תחום זה תנופה רבה ונוצרה קהילה מדעית של מאות חוקרים. הישגי זכו להכרה בין-לאומית שהתבטאה בהזמנות להגשת הרצאות מרכזיות בכנסים רבים, במינוי כחבר מערכת של כתבי-עת שונים, בהזמנה לארגן כנס של אונסקו ב- 1992, בהשתתפות בפנל בין-לאומי בנושא המאגר לפסולת גרעינית של ארה"ב וכו'."
"בנוסף, זכיתי בפרסים שונים ואציין את אלה שהוענקו ע"י AGU האגודה האמריקאית לגיאופיזיקה, הנחשבת לאגודה המדעית הגדולה והמובילה בעולם במדעי כדור הארץ ואשר כוללת את הידרולוגיה כאחד התחומים המרכזיים שלה. ב1984 קיבלתי את הפרס של המדור להידרולוגיה, ב1989 נבחרתי לעמית האגודה וב2005 זכיתי במדליה על שם Horton, אות ההכרה הגבוה ביותר."
"ברצוני להתייחס ביתר פירוט לפרס החשוב ביותר, פרס המים של שטוקהולם שהוענק לי בשנת 1998, בשל ההיבטים הציבוריים שלו. פרס זה מוענק מדי שנה החל משנת 1990 לחוקר בתחום המים שנבחר מטעם SIWI (המכון הבין-לאומי למים של שטוקהולם) באמצעות ועדת שיפוט בין-לאומית. הפרס מוענק ע"י מלך שבדיה בטקס מפואר הנערך באולם העירייה של שטוקהולם בנוכחות אורחים רבים. הנימוקים להענקת הפרס מופיעים בנוסח הנאום של יו"ר הועדה, הנמצא באתר האינטרנט של אוניברסיטת תל-אביב www.eng.tau.ac.il/~dagan/. מעבר לכך, היווה הטקס גם הצדעה לישראל, כאשר בין הנוכחים נמצאו שר התחבורה דאז (שאול יהלום) ושגריר ישראל בשבדיה. הדבר גם קיבל ביטוי בתוכנית הטקס ובנאום קבלת הפרס (המופיע באתר שצויין לעיל)."
"בשלוש עשרה השנים האחרונות השקעתי, ואני ממשיך להשקיע במפעל הקרוב ללבי – הניהול האקדמי של תחרות פרס המים של שטוקהולם לנוער בישראל. זוהי יוזמה נוספת של מכון המים של שטוקהולם, המארגן מדי שנה תחרות בין-לאומית של בני נוער המייצגים ארצות שונות (30 בשנה האחרונה). כל מדינה המצטרפת לתחרות מארגנת תחרות ארצית, והזוכים בה נשלחים לשטוקהולם, לתחרות הבין-לאומית. יזמתי את התחרות בארץ, ואוניברסיטת תל אביב נתנה את חסותה למפעל זה. בתחרות השתתפו במהלך השנים מאות תלמידים מבתי ספר שונים מהמרכז ומהפריפריה כאחד. מטרת התחרות היא לחזק את המודעות לנושא המים ולסייע בהכשרת אנשי המקצוע של העתיד. הזוכים ייצגו אותנו בכבוד בתחרות העולמית במשך השנים, ואני מוצא סיפוק רב בעידוד דור העתיד לעסוק בנושא."