מישהו ברשות שמורות הטבע נתן לתת מין שכבר התגלה בעבר על ידי גיורא אילני, שם חדש והגדרה חדשה
קולומבוס חצה את האוקינוס האטלנטי והיה משוכנע כי קבוצת האיים אליהם הגיע, נושקים
לתת היבשת ההודית ולכן קרא להם "איי-הודו המערבית". בין האיים להודו שוכנת יבשת גדולה ואוקיאנוס ענק. ובכל זאת כך נקראים האיים גם היום. גם אחרי שהיבשת זוהתה ונקראה ע"ש אמריקו ווספוצ'י - שם האיים המקורי שנתן קולומבוס התקבע.
זואולוגים שעסקו במיון חיות ראו את דב הקוטב שוחה בים פתוח ולכן קראו לו Ursus maritimus כלומר דב ימי. למרות הטעות, זהו שמו המדעי של הדב גם היום. אחרים שראו את הג'ירף אמרו "אין חיה כזאת" וקראו לה camelopardus שמשמעותו גמל נמרי. ושוב שם שניתן מתוך חוסר הבנה ובכל זאת נותר קיים.
כולנו מכירים את סוסוני הים. שמם המדעי הוא Hippocampus למרות שכמובן אין קשר לסוס, ובכל זאת השם המדעי שריר וקיים. וכך ניתן להמשיך ולספר על שמות עממיים ומדעיים שניתנו לחיות, שכן מקובל ונהוג כי הזכות לתת שם למין ביולוגי נתונה למי שזיהה והגדיר את המין. איש אינו מתנגד לנוהג, והשם (המדעי) אינו משתנה או מוחלף גם כאשר מתברר כי מקורו בטעות.
כבר בתחילת המאה העשרים הוגדרו בארץ שני מיני צבאים: הצבי הישראלי, Gazella gazella,
שהיה נפוץ כמעט בכל הארץ, למעט הערבה והוואדיות שנשפכים אליה, בדרום. בערבה ובוואדיות חי צבי ממין אחר: Gazella dorcas, שקיבל את השם העברי - צבי הנגב. כל צופה, גם אם חובב, יוכל להבדיל בין שני המינים. גם בגלל בתי הגידול וגם בגלל מופע חיצוני שונה.
אזור חצבה היה "גבול" בין שני המינים ולמרות שהיום חיים באזור צביי הנגב, על פי עדויות יתכן שבעבר היו באזור גם עדרים של הצבי הישראלי ואולי תת-מין "ביניים".
המיון לשני המינים היה ידוע ומקובל עד לשנות השישים. בתחילת שנות השישים עסק חברי ועמיתי גיורא אילני בתצפיות על עדרי הצבאים שמדרום ליוטבתה. צבאים שלכל הדעות ועל פי כל מידע היו …. צבי הנגב. גיורא (לימים "איש הנמרים") הקים מסתור על גבעה קטנה מדרום לנחל צאלה וממערב לכביש תשעים. תוך זמן קצר הבחין גיורא כי בשטח יש שתי אוכלוסיות של צבאים שמתנהגות בצורה שונה.
כאשר התעורר איום או מקור הפחדה, ברחו רוב הצבאים לכל עבר כשהם נשארים באזורים מישוריים. התנהגות זו אופיינית לצבי הנגב. לעומתם היה עדר קטן שרעה בנפרד וכאשר היה נבהל היו הצבאים בורחים במעלה הוואדי והגבעות. כיוון שהכיר חיות והיה בעל הבחנה חדה, הפנה גיורא את תשומת ליבו לעדר השונה והתברר לו כי הם גם נראים אחרת. התברר כי הפרטים בעדר הנפרד שונים מצבי הנגב ודומים לצבי הישראלי.
גיורא קרא למקום את מי שנחשב לאורים ותומים בזואולוגיה בישראל, (מי שגם היה מורי ורבי) פרופ' מנדלסון. אחרי תצפיות משותפות הגיעו השניים למסקנה כי אכן יש במקום שני מיני צבאים שונים, צבי הנגב שמקומו כאן ברור ו… צבי שדומה דמיון מפתיע לצבי הישראלי. השניים הגיעו למסקנה כי "זה כנראה עדר של צבי ישראלי שהגיע למקום מרמת המדבר וברבות השנים "נכלא" בין אוכלוסיות צבי הנגב, לא התערב בהן וכך נוצרה אוכלוסיה מבודדת של צבאים שמקורה אמנם צבי ישראלי אבל היום היא מהווה תת-מין.
כדי להבדילם ולזהותם כתת-מין, נתנו (גיורא ופרופ' מנדלסון במשותף) לצבי את השם המדעי Gazella gazella Arabica ובעברית: צבי הערבה. ( יש להבדיל ממין שחי בחצי האי ערב. - כנראה כבר נכחד, Gazella Arabica, שנקרא בעברית הצבי הערבי.)
כלומר שוב, גיורא אילני זיהה ויחד עם פרופ' מנדלסון הגדיר תת-מין שהיה עד אז לא מוכר. כמי שזיהו והגדירו, נתנו לו ה"מגלים" את שמו העברי והמדעי. בתחילת שנות התשעים מת פרט שנלכד וחי בגן הזואולוגי. פרופסור מנדלסון ניתח אותו. וקבע סופית את זהותו כתת-מין לצבי הישראלי.
אני נדרש לסיפור הנ"ל מאחר שלאחרונה ראיתי מספר פעמים איך אנשי רשות הטבע והגנים מכנים את אוכלוסית הצבאים השונה בשם אחר. איני יודע מי, מדוע ובאיזו זכות החליט כי לאותם צבאים שגיורא אילני זיהה ניתן לקרוא "צבי-השיטים"? עד כדי כך, שגם בוויקיפדיה כתובות "עובדות" שדיוקן חסר.
אני נדרש לכל זאת כי שני המכובדים שזיהו ונתנו את השם לצבי אינם איתנו, ולכן ראוי כי הזואולוגים הצעירים ואנשי רשות הגנים ינהגו כמקובל בממסד הזואולוגי בכבוד הראוי.