ניתוח גנטי מעלה: ישנם ארבעה מינים של ג'ירפות, לא רק אחד

עד עתה, זיהו המדענים רק זן אחד של ג'ירף המורכב מכמה תתי-מין. אבל, על פי הניתוח הגנטי הכולל ביותר של יחסי ג'ירפות עד כה, ג'ירפות למעשה אינן מין אחד, אלא ארבעה. כולם נכנסים לרשימה האדומה של המינים בסכנת הכחדה

עד עתה, מדענים זיהו רק מים אחד של בעל החיים האצילי בעל הצוואר הארוך - הג'ירפף, וסברו כי היא מורכבת מכמה תתי-מין. אבל, על פי הניתוח הגנטי הכולל ביותר של הג'ירפה, מסתבר ג'ירפות למעשה אינן מין אחד, אלא ארבעה. לשם השוואה, ההבדלים הגנטיים בין מיני הג'ירף דומים לפחות להבדלים שבין דוב הקוטב והדוב החום.
הממצאים לא הצפויים שדווחו עת Current Biology ב-8 בספטמבר מדגישים את הצורך הדחוף במחקר נוסף של ארבעת המינים הגנטיים המבודדים למען מאמצי שימור טובים יותר של היונק הגבוה ביותר בעולם, אומרים החוקרים.

"הופתענו מאוד, מכיוון שההבדלי הדפוס המורפולוגי בפרווה של הג'ירפות מוגבלים". אומר אקסל ינקה, גנטיקאי במחלקה למגוון הביולוגי ומרכז חקר האקלים באוניברסיטת גתה בגרמניה. ההנחה היתה שלג'ירפות יש דרישות אקולוגיות דומות בכל שטחי המחיה שלהם, אבל התחום לא נחקר."

הג'ירפות נמצאות במגמת ירידה דרמטית בשטחי המחיה שלהן באפריקה. מספרן ירד במידה ניכרת במהלך שלושת העשורים האחרונים, מיותר מ-150,000 פרטים לכדי פחות מ -100,000. למרות זאת, החוקרים אומרים המחקר אודות הג'ירפות דל בהשוואה לבעלי חיים גדולים אחרים, כגון פילים, קרנפים, גורילות, ואריות.

לפני כחמש שנים ביקש ג'וליאן פנסי מקרן השימור של הג'ירפים בנמיביה מינקה עזרה בבדיקות הגנטיות של הג'ירפות. פנסי רצה לדעת עד כמה דומות (או לא) הג'ירפות החיות בחלקים שונים של אפריקה זו מזו, האם העברה של ג'ירפות לפארקים או איזורים מוגנים אחרים עלולה ליצור תתי מינים חדשים.

במסגרת המחקר החדש בחנו ינקה וקבוצת המחקר שלו את דגימות ה- DNA שנלקחו מביופסיות עור של 190 ג'ירפות שנאספו על ידי פנסי וצוותו בכל רחבי אפריקה, כולל מאזורי מלחמה ומשבר. הדגימה הנרחבת כללה אוכלוסיות מכל תשעת תתי-המין של הג'ירפה שהוכרו בעבר.

הניתוח הגנטי מראה כי קיימות ארבע קבוצות נפרדות של ג'ירפות, שככל הנראה לא מזדווגות זו עם זו בטבע, כתוצאה מכך, הם אומרים, יש להכיר בהם כארבעה מיני ג'ירפות נפרדים. אלה ארבעת
המינים כוללים

(1) ג'ירף דרומי (Giraffa Giraffa),

(2) ג'ירף מסאי (tippelskirchi G),

(3) ג'ירף מרושת (reticulata G), ו

(4) ג'ירף צפוני (G camelopardalis), הכולל את הג'ירף הנובי (G.G Camelopardalis) בתור תת-מין ברור. הג'ירף הנובי החמקמק מאתיופיה ודרום סודן תואר לראשונה לפני כ-300 שנים, אומר פנסי כעת נראה כי אוכלוסייתה היא חלק מזו של הג'ירף הצפוני.

לתגלית יש השלכות משמעותיות על השימור של ארבעת המינים. מומחי הג'ירפות באיגוד הבינלאומי לשימור הטבע ומשאבי טבע (IUCN) קבעו כי יש להכניס את הג'ירפות לרשימה האדומה של IUCN בשל הירידה המהירה במספרם ב-30 השנים האחרונות. "כעת, כשברור שמדובר בארבעה מינים שונים מעמדו של כל אחד מהם צפוי לגרום לו להיכלל ברשימה האדומה, אומר פנסי. "עבודה בשיתוף פעולה עם ממשלות אפריקה, המשך התמיכה של הקרן ושותפי שימור הג'ירפה יכולה להדגיש את החשיבות של כל אחד מן המינים ההולכים ונכחדים אלה, ואנו מקווים להתחיל לנקוט במאמצי שימור ממוקדים ולתמוך בהגברת ההגנה עליהן."

"כדוגמא," הוא מוסיף, "אוכלוסיית הג'ירף הצפוני פחתה לכ-4,750 פרטים בטבע וזו של הג'ירף המרושת קטנה מ-8,700. מספרים אלה הופכים אותם ליונקים הגדולים ביותר בסכנת הכחדה בכל רחבי העולם.
ינקה ופנסי אומרים כי הם ינתחו את שיעור זרימת הגנים בין מיני הג'ירפה ביתר פירוט. בנוסף להרחבת נתוני התפוצה האקולוגית של המינים, הם רוצים להבין טוב יותר את הגורמים המגבילים את זרימת גנים ואת הבידול הג'ירפות לארבעה מינים וכמה תתי-מין.

להודעה של החוקרים