לביא היא דוקטורנטית במסלול ישיר לחקר המוח באוניברסיטאות בר-אילן וחיפה. זו השנה החמישית ברציפות שבה מתקיימת התחרות ובכל התחרויות עד כה זכו מדעניות. לביא תיסע לפסטיבל המדע בצ'לנטהם שבבריטניה
קרן לביא היא הזוכה בתחרות פיימלאב 2011 שהתקיימה אמש בחמד"ע בתל-אביב. לביא, בת 27 היא דוקטורנטית במסלול ישיר לחקר המוח בבר אילן בשיתוף עם אוניברסיטת חיפה. במקום השני זכה רפי ארזי, סטודנט לתואר מתקדם במתמטיקה ומדעי המחשב באוניברסיטה העברית בירושלים. ובמקום השלישי, מיכאל טליאס, סטודנט לדוקטורט בבית החולים איכילוב ובאוני' העברית.
בגמר השתתפו תשעה מדענים ומדעניות צעירים מכל רחבי הארץ שעלו משלבי מוקדמות שנערכו בטכניון, בחמד"ע ובמוזיאון המדע בירושלים. השופטים בתחרות הגמר היו ליאור נוי, שהוא גם מדען במכון ויצמן וגם מנחה ומורה בתיאטרון פלייבק איילת ברעם-צברי חברת סגל בטכניון בתחום התקשורת המדעית, דורון מרקו – יזם וממציא והשחקן וחובב המדע שרון אלכסנדר.
התחרות התקיימה בשיתוף המועצה הבריטית והזוכה תיסע בעוד כשבועיים לפסטיבל המדע בצ'לנטהם שבבריטניה, ותייצג את ישראל בתחרות פיימלאב הבינלאומית. איתן קריין, מנחה הערב אמר כי התחרות התאפשרה בזכות תרומתו של פרופ' מיכאל סלע לשעבר נשיא מכון ויצמן ולרעיתו שרה, בזכות תרומתו האישית התחרות מתקיימת השנה. מנהלת חמד"ע תהילה בן גיא אמרה: "25 אלף אנשים השתתפו בשנים האחרונות פרויקט תרבות מדע שאנחנו מארגנים במחד"ע ואני רואה בפסגה של כל הפעילות של תרבות מדע את הערב הזה."
סיימון קיי, ראש המועצה הבריטית בישראל: "הכשרה מדעית נותנת לכל אחד יכולת להסביר מורכבות. תפיסות שונות בדרך שלא עושה פטרונות על אנשים. אני חושב שכל המשתתפים עשו עבודה טובה."
בהרצאתה התייחסה לביא לתחום עיסוקה המדעי - הזיכרון. "כשהייתי קטנה ולמדתי לבחינות, אבי אמר לי שאפשר לשמוע את גלגלי השיניים במוח שלי עובדים, רציתי להוסיף שמן שיקל על המערכת לפעול ולהגביר את הזכרון. הסבא האקדמי שלי (המנחה של המנחה שלי), פרופ' ידין דודאי ממכון ויצמן ערך ניסויים בחולדות שאהבו לשתות מים מתוקים אחר כך גרמו להם לבחילה מהמים המתוקים ובדקו האם הן זוכרות זאת ונמנעות מהמים הללו. אחר כך הוא חסם פעילות של חלבון שגרם לכך שהחולדות שכחו את כל מה שהם ידעו על הטעם והן אכן לא זכרו את החוויות הקודמות וניגשו למים. בפעם הבאה הם גרמו ןלייצור מוגבר של החלבון, חולדות שהיו להן רמות גבוהות של החלבון זכרו טוב יותר את מה שהחולדות בקבוצת הבקרה הספיקו לשכוח."
"המסקנה - הזיכרון אינו תהליך חד פעמי אלא משהו דינמי שמוח צריך לתחזק ולתפעל אותו והחלבון הזה הוא השמן של המנוע. אם אנחנו מפעילים אותו הזיכרון יותר טוב. אולי אפשר ליצור גלולת פלא שאם ניקח אותה יהיה לנו זכרון על שלא נשכח כלום אבל האם אנחנו באמת רוצים זאת?"
בשיחה עם אתר הידען מסבירה לביא: "אני חוקרת תהליכים של למידה וזיכרון בחולדות. הגעתי לתחרות דרך חמד"ע, אני מגיעה לשמוע פה הרצאות. אני חושבת שלהביא את המדע לציבור הרחב זה מאוד חשוב. מגיל צעיר אני חובבת מדע עוד כשהייתי בפרויקט מחוננים בחולון, השתתפתי בהרצאות באוניברסיטת תל-אביב במסגרת נוער שוחר מדע.
"את הלימודים שלי התחלתי תוך כדי השירות הצבאי ביחידת המחשבים ממר"ם, באוניברסיטה הפתוחה. ועם השחרור המשכתי ללמוד תוך כדי עבודה בהייטק. כשסיימתי תואר ראשון הבנתי שאני רוצה להמשיך להתעסק במדע ולכן הפניתי את כל זמני לשם כך. כסף זה לא הכל."
רפי ארזי דיבר בהרצאתו על אלגוריתמים מבוזרים והביטים מתמטיים של בינה מלאכותית. ושאל מה אפשר ללמוד מנמלים שהולכות בקו ישר.
נמלה הולכת לבד בחדר במסלול די ארוך ומפותל. מוצאת מלון חוזרת לקן וקוראת לכולם. מסתבר שלמרות שהיא חוזרת באותו מסלול מפותל, שיירת הנמלים שאחריה הולכת בקו ישר, הקו הקצר ביותר ליעד.
מסתבר לדבריו שהכלל הוא פשוט, הנמלים מוגבלות ביכולת המנטלית שלהן ולכן הכלל שלהן הוא פשוט. כל נמלה צריכה לעקוב אחרי הנמלה שלפניה בקו ישר. מסתבר שכל נמלה מקצרת קצת את המסלול המקורי עד שמגיעים למסלול הקצר האפשרי – קו ישר.
לדבר יש השלכות על תחום הרובוטיקה, כאשר פותחה רובוטיקה נמלית - לכל רובוט יש ידע מוגבל על הסביבה המקומית. מסתבר שניתן לשלוח רובוטים כאלה לתאי שטח והם ישדרו פרטים עליו, כאשר אם מזינים אותם באלגוריתם הנמלי הזה, עם מעט מאוד רובוטים ניתן לכסות תא שטח גדול.
מיכאל טליאס סטודנט לדוקטורט בבית החולים איכילוב ובאוני' העברית עוסק תחום המשלב בין מדעי המוח והתפתחות עוברית. תינוקות בהזמנה.
בהרצאתו הוא מסביר: "במקום שבו אני עובד אנחנו עושים תהליך רפואי פנטסטי. באים זוגות שרוצים להיות הורים שנשאים למחלה תורשתית ולא רוצים שיוולד להם ילד עם מחלה קשה. אנחנו לוקחים ביציות וזרע, מייצרים עוברים, כשכל עובר מתפתח ל-8 תאים אנו לוקחים תא בודד, מריצים עליו בדיקה גנטית ואת הבריאים מחזירים לרחם. העניין הוא שמלבד מחלות גנטיות אפשר לבדוק אם הוא זכר או נקבה. ובעוד כמה שנים נוכל לבדוק אם העובר יהיה בלונדיני עם עיניים כחולות או נמוך ושמן. אנו יכולים להנדס תינוקות לפני שנוצרו והדבר מעורר תגובות קשות אנשים אומרים שאנחנו משחקים את אלוהים.
"יש המון בעיות פילוסופיות ואתיות אבל יש צד שני למטבע אם בעוד כמה שנים נוכל לדעת מה הגנים ששולטים באינלטלינציה האנושית נוכל להנדס תינוקות שיהיו חכמים יותר מאיתנו. תוך 3 דורות להכפיל את הIQ. זה יכול להיות אסון או דבר פשוט מדהים. זה גם יכול להיות השלב הבא באבולוציה של בני האדם. הרי מהתחלה אנחנו מתערבים בתהליכים האבולוציוניים. פעם עם מקל ואבן היום במעבדה. זהו נושא מרתק וטומן המון סכנות והמון תקוות."
עוד השתתפו:
עידן ילין, סטודנט לדוקטורט בפקולטה לביולוגיה בטכניון שדיבר על אפיגנטיקה כאשר ההורים מעבירים לילדיהם מסרים אודות התזונה בנוסף לגנים.
רחלי יובל שסיימה תואר ראשון במתמטיקה ופיזיקה באוני' העברית ועשתה עבודת מחקר בפיזיקה לא לינארית אשר דיברה על הקשר בין שקית זבל לחסה מסולסלת, ומסתבר שהסלסולים בשני המקרים הם פרקטלים, כלומר דומים בכל קנה מידה שבה יסתכלו עליהם.
גיא אולמר מהנדס תוכנה בקיידנס ובעל תואר במדעי המחשב באוני' העברית שדיבר על משחקי מחשב מרובי שחקנים כגון וורלד אוף וורקרפט, והקשר ביניהם לחיזוי מגיפות. זאת בעקבות מגיפה שפרצה והרגה דמויות במשחק, ומה ניתן ללמוד זאת על התפשטות מגיפות בעולם האמיתי. למעט דבר אחד - מפתחי המשחק החיו דמויות מתות, דבר שקצת קשה ליישם במציאות.
מיכל סמוני-בלנק שדיברה על שלגיה והתפוח המורעל, מסתבר שלא רק באגדות, גרעיני התפוח כמו זרעים של צמחי מאכל רבים מכילים רעלנים ובפרט ציאניד ולכן לא מומלץ למשל לפצח גרעין של דובדבן. אמה של שלגיה פשוט ריסקה לה תפוח כולל הזרעים שבתוכו.
דפנה שיזף שסיימה תואר שני במדעי המחשב והתמחתה בתחום התרגום הממוחשב סיפרה על הקשיים בתחום - בעיקר הזנת כל כך הרבה חוקים וכללים לשוניים למחשב כדי שיידע לבחור את התרגום הנכון. מסתבר שבמקום להתאמץ עדיף פשוט לתת למחשב טקסטים בשתי השפות - למשל ספרי הארי פוטר, ועוד. לדעתה את שייקספיר צריך לתרגם רק פעם אחת, ועדיף שאדם יעשה זאת.
יעל בראל – בוגרת תואר ראשון בביולוגיה ובפילוסופיה באוניברסיטה העברית ובעלת מוסמך בביולוגיה התפתחותית באוני' העברית דיברה על ארגז הכלים של עולם החי. מסתבר שגנים המשמשים בבעל חיים אחד לדבר אחד משמשמים בבעל חיים אחר לאיבר שונה לחלוטין, מה שמראה שארגז הכלים הביולוגי מוגבל, אך אפשר לבנות ממנו דברים מגוונים.