רועי צזנה נטל חלק במשלחת של מדענים צעירים ישאליים שזכו במקומות גבוהים בגמרי Famelab באירוע שבו למדו כיצד להסביר טוב יותר לציבור את המדע כהשג כלל אנושי, ואפילו כדבר יפה
הבוקר התחיל בארבע בבוקר, וזו לא שעה שאני נוהג לקום בה בד"כ. אבל הפעם היתה מיוחדת: היום אני טס לאיסטנבול להשתתפות בכנס לתקשורת מדעית מטעם המועצה הבריטית. אני מתעורר, מקלף את החתולה מהרגל, מתקלח במהירות ותופס רכבת לנתב"ג. ברכבת אני פוגש את ויקטור צ'רנוב, מדען טילים וסטודנט לתואר שלישי בטכניון בהנדסת אוירונאוטיקה וחלל, ואנו מבלים את שאר הנסיעה בבהייה זה בזה מתוך עיניים טרוטות ועייפות, כשאנחנו עייפים מדי אפילו להירדם. האם כבר הזכרתי שאני לא נוהג לקום בשעות כאלה?
בשדה התעופה אנו פוגשים את יתר המשלחת לאיסטנבול: מיכל דקל ועדי יניב הן שתי המנצחות בשנתיים האחרונות בתחרות Famelab בישראל. אליהן מצטרפים המתחרים שעלו לגמר הארצי: ויקטור צ'רנוב, אלכסיי אמונטס, עדי נתן, אורלב לוי-ניסנבאום, יפעת אופיר, נעמי זיו ועבדכם הנאמן. ועל כולם נוספים דוקטור איתן קריין, האחראי על הקישור בין המועצה הבריטית לתחרות Famelab הארצית ולחמד"ע (המרכז לחינוך מדעי בתל-אביב) וגברת קארון סתהיל, סגנית מנהל סניף המועצה הבריטית בישראל. ביחד עמדנו לטוס לאיסטנבול על-מנת לקחת חלק בהקמת רשת של מדענים, אנשי חינוך ואנשי תקשורת שעוסקים בתקשורת מדעית. רשת Beautiful Science (מדע יפהפה), נועדה לתת כלים וליצור שיתופי פעולה במטרה להביא את המדע לציבור הרחב.
אולי צריך להקדים ולספר קצת על Famelab, תחרות לתקשורת מדעית שהתחילה באנגליה והתפשטה למדינות שונות באירופה, במידה רבה בזכות המימון והתמיכה שניתנו מצד המועצה הבריטית. במסגרת התחרות מתבקשים המתחרים להעניק הרצאות קצרות של שלוש דקות בנושאי מדע לפי בחירתם, בפני שופטים מתחומי המדע והמדיה. התחרות התקיימה בישראל בשנתיים האחרונות והניבה שתי אלופות ארציות, כמו גם חבורה של 'פיינליסטים' – מתחרים שהיו טובים מספיק להשתתף בגמר הארצי. התחרויות אורגנו בישראל על-ידי סוניה פלדמן הנמרצת והיעילה, האחראית על נושאי מדע וחינוך במועצה הבריטית.
רבים מהמשתתפים בתחרות מתלהבים מהרעיון לשתף את הציבור במדע ובהתלהבותם מהמדע, ועוסקים באופן פעיל במתן הרצאות, מופעים והצגות בנושאי מדע. בארץ פעילה במיוחד קבוצת 'מדע על קצה המזלג', המורכבת בעיקר ממתחרים בשתי התחרויות הקודמות ומעבירה מופעים קצרים ומשעשעים לכל גיל בנושאי מדע. פעילותם הענפה של המתחרים-לשעבר היתה גם הסיבה שהוזמנו לאיסטנבול להשתתפות בכתיבת ההצהרה המשותפת, במימון המועצה הבריטית.
לצערי, כמעט את כל הזמן באיסטנבול בילינו בבניין הכנס לתקשורת מדעית, במלון בו ישנו ובאוטובוסים שתיווכו בין השניים. אני יכול לומר בוודאות שאני עכשיו מומחה לאוטובוסים תורכיים מבפנים, ולמרות שבהחלט ניתן למצוא בהם חן מסויים, קשה לי לחכות ולחזור לאיסטנבול לטיול מקיף יותר.
הכנס עצמו היה הצלחה מעל ומעבר לציפיות. כמעט 150 נציגים הגיעו ממדינות אירופאיות בהן נערכה תחרות Famelab, כגון קרואטיה, בריטניה, תורכיה, יוון, רומניה ואחרות. רוב הנוכחים היו בעלי תואר דוקטור במדעים, או שהיו במהלך המחקר לתואר דוקטור. כולם עד אחד הסכימו כי יש צורך דחוף בהסברה מדעית איכותית לציבור, והעברת ידע בצורה טובה יותר שתבטל את החששות מהמדע – או תאפשר להתעמת איתם מתוך הבנה אמיתית של הנושא.
פרנק ברנט, פרופסור לביו-כימיה בעבר ולתקשורת מדעית בהווה, פרש כבר בתחילת הכנס את מצב המדע בעולם. באיזורים רבים בעולם קיימת הדאגה שלא יהיו מספיק צעירים שירצו ללמוד ולחקור מדע. אוניברסיטאות רבות נואשות למצוא סטודנטים לכימיה ולפיזיקה, ובאנגליה נסגרות מחלקות רבות במקצועות מדעיים, מפאת חוסר באנשים. את המחסור הזה מרגישים גם אנחנו, חברי הרשת ואחת מהמטרות היא לקרב את הציבור למדע וכך לעודד יותר סטודנטים לעתיד לבחור במחקר או בהוראת המדעים כקריירה עתידית.
סקרים שנערכו באירופה, אמריקה ואוסטרליה מראים על חוסר-אמון במדענים. 75% מהציבור באירופה מסכימים שהם נדהמים מהמדע. 68% מסכימים שהמדע והטכנולוגיה הופכים את חיינו לבריאים, קלים ונוחים יותר. אך 70% מהאנשים מסכימים גם שהחוקים לא יעצרו חוקרים מלעשות את מה שהם רוצים בדלתות סגורות. גם אלו שסומכים על המדענים, סבורים שהמדע והטכנולוגיה מתמחים מדי מכדי שרוב האנשים יבינו אותו (66%), ולכן אינם משקיעים מאמץ בנסיון ללמוד או להבין מדעים.
התוצאות בכללותן מעידות שרוב האנשים נדהמים ומתרשמים מהמדע, אבל גם פוחדים ממנו ולא סומכים על המדענים שיעשו את העבודה שלהם לפי רצון הציבור. קיימת תחושה כי המדע יצא מכלל שליטה ושהאנשים לא יכולים לשלוט עוד במדע. אחד מתפקידיהם העיקריים של מתקשרי המדע (Science communicators) הוא להעביר את המדע לאנשים, כדי שיוכלו לעשות החלטות מושכלות לגבי הדרך שבה העולם צריך להשתמש במדע.
עצתו האחרונה של פרנק, שסימנה את פתיחת הכנס הראשון לתקשורת מדעית של רשת 'מדע יפהפה', ייצגה את רוח הכנס כולו. פרנק הדגיש כי הציבור נדהם כבר ממדע, ואם המתקשר המדעי רק מנסה להדהים את הקהל, הוא מחמיץ את הנקודה. התדהמה וההתפעלות אינן גורמות לאנשים לחוש בטוחים יותר לגבי הדרך בה המדע משנה את חייהם.
"כשאתם לוקחים את המדע לציבור, נסו לזכור שמדובר בדיון ונסו למצוא דרכים בהן הציבור יוכל לפגוש אתכם ולדבר איתכם על המדע ועל העתיד ולהרגיש שיש לו שליטה במה שקורה." אמר פרנק, והדגיש כי בכל פעם שהמדען נפגש עם הציבור, לא באמת משנה על מה הוא מדבר – הדבר החשוב באמת הוא להיות עם הציבור. "וזו," סיים פרנק, "היא הסיבה שאתם כל-כך חשובים."
לאחר דברי הפתיחה התחלקנו לקבוצות של 15 איש, וכל קבוצה קיבלה על עצמה נושא, אודותיו היתה צריכה לקיים מצגת של רבע-שעה ביום שבת. המטרה העיקרית של הכנס היתה ליצור קישורים וחברויות בין המתקשרים המדעיים מהמדינות השונות, וליצור רשת של תקשורת מדעית שחבריה יוכלו לתמוך ולסייע זה לזה בפעילויותיהם. למרות שהקבוצות לקחו את משימותיהן ברצינות, המטרה המוצהרת של הפעילות היתה להביא ליצירת ידידויות, חברויות ואפילו קשרים רומנטיים (שכמה מהם אכן התממשו), שיחזיקו מעמד גם לאחר הכנס.
היום הסתיים במסיבת ריקודים באוניברסיטה, עם די-ג'יי תורכי למהדרין ומוזיקה סוחפת. כל מי שסבור שמדענים חייבים להיות אפורים ומשמימים, היה בוודאי נדהם למראה מאה-ומשהו מדענים ומדעניות צעירים רוקדים, נהנים וגומעים כוסית אחר כוסית של אוזו, ערק וכל משקה אלכוהולי אחר שהוצע להם. המסיבה הסתיימה לקראת חצות, כשהאוטובוסים הגיעו לקחת את המשתתפים בחזרה למלון.
היומיים שלאחר מכן עברו ביעף, מרוצפים בפעולות קבוצתיות מכל הסוגים. אנשי מקצוע ערכו סדנאות וכיתות-אומן בנושאים שונים: החל ממדע במדיה והכנה לראיונות, דרך מדע בתיאטרוני רחוב וכלה בארגון והקמת פסטיבלי מדע. גם בהפסקות שבין הסדנאות והפעילויות האנשים התערו זה בזה ושוחחו, על כוס קפה ועוגיות, כיצד ניתן לשתף פעולה בעתיד ולהביא לפעילויות משולבות בין המדינות. לפחות חלק מהרעיונות להצגות ולמופעים קרמו במהלך הכנס עור וגידים, וכמעט מוכנות להגשה לקהל הרחב.
הכנס נחתם בערב יום שבת, בקריאת ההצהרה שנכתבה ונערכה על-ידי המשתתפים בפני צלמי הטלוויזיה התורכיים והבולגריים. לורד רוברט וינסטון, פרופסור למדעי הרפואה ומגיש תכניות מדעיות ידוע ב- BBC, הקריא את ההצהרה, אל מול קהל ואמצעי התקשורת. למרבה הצער, התרגום לעברית אינו יכול להעביר את גווני השפה הדרמטיים באנגלית בה נכתבה ההצהרה, אך הריהי לפניכם:
"אנו, מדענים ומתקשרי מדע צעירים, משתוקקים להעביר את ההתלהבות והחשיבות שבמדע. כונסו על-ידי המועצה הבריטית, ואנו מקימים בזאת את 'רשת מדע יפהפה' (Beautiful Science Network), במטרה להביא להערכה עמוקה יותר של המדע ברחבי העולם. המדע משחק תפקיד חיוני בכל היבט בחיינו, אך לעיתים קרובות הוא אינו מובן כהלכה ואינו מוערך. אנו מחוייבים להבטיח את עתיד המדע, אשר ייטיב ישירות עם הדמוקרטיה, ויעשיר את תרבותנו ואת הדמוקרטיה שלנו.
"חינוך טוב ותקשורת טובה מעודדים יותר אנשים לבחור בקריירה מדעית. אנו שואפים למעורבות מושכלת יותר בקבלת החלטות פוליטיות ולשיפור הדיאלוג הפתוח עם הציבור על-מנת לעודד אמון והבנה הדדיים, ולחגוג את המדע כביטויו של הפלא האנושי. מטרתנו לבסס רשת בין-לאומית של מתקשרי מדע. ממשלות ובתי-עסק נקראים לתמוך ולהשקיע בתקשורת המדעית."
ההצהרה נוסחה ע"י חברי קבוצת what next'" – צוות חשיבה שמטרתו היתה להתוות את הכיוון העתידי של הרשת. חברי הצוות ייצגו את כל 10 המדינות המשתתפות והחלו בהגדרת הרשת עצמה. הרשת הוגדרה כפתוחה לכל מי שמתעניין ועוסק בתקשורת מדעית: מדענים, סטודנטים, אנשי מדיה ואנשי חינוך מתוך מטרה ליצור בסיס רחב ככל האפשר לשיתופי פעולה בין מוסדות אקדמיים, בתי ספר, מרכזי מדע ואמצעי התקשורת. בנוסף, על אף שבבסיסה עומדים מתחרי Famelab השאיפה היא להפוך לרשת עצמאית וגלובלית – בכמה שיותר מדינות. בנוסף, הועלו רעיונות לפרוייקטים חדשים ופרועים, שבוודאי יקרמו עור וגידים כבר בשנה הקרובה.
בבוקר יום המחרת כבר הוסענו כלאחר כבוד לשדה התעופה באיסטנבול והגענו לנמל התעופה בן גוריון לקראת ערב יום ראשון, מרוצים ומסופקים. למרות שאני יכול לדבר רק בשמי, אני חש שעברתי חוויה יוצאת-דופן, המעודדת אותי להמשיך להרצות, לכתוב ולהסביר מדע בכל אפיקי המדיה. אני משוכנע כי משתתפים רבים נוספים מרגישים כמוני, וכבר בימים אלו מתחילות להתארגן פעילויות לתקשורת מדעית בישראל ובאירופה, המהוות את פירותיו הראשונים של כנס מבורך זה.