מבין ירחיו של שבתאי, לאחר טיטן אנסלדוס הפך לירח המסקרן ביותר מבחינה גיאולוגית. ככל שהגיעו יותר תצלומים, כך גדל יותר ויותר העניין בו
מבוא
מבין ירחיו של שבתאי, לאחר טיטן אנסלדוס הפך לירח המסקרן ביותר מבחינה גיאולוגית. ככל שהגיעו יותר תצלומים, כך גדל יותר ויותר העניין בו. פני השטח הלכו ונחשפו אט אט במלואם עד לקבלת תמונה גלובלית מלאה.עם סיומה של תוכנית קסיני המקורית, נבנתה תוכנית פעולה חדשה ואחת ההחלטות היתה לבצע מספר טיסות מעבר נוספות ליד ירח זה. באחת מטיסות אלה העיזו להתקרב לכדי 25 ק"מ מפני הקרקע והגיאולוגיה התבררה כעשירה במיוחד. הרזולוציות הגבוהות של התצלומים הגיעו לסדר גודל של מטרים ספורים לפיקסל.
אטמוספירה
ההפתעה הגדולה ביותר היתה נוכחות אטמוספרית. מכיון שמדובר בגוף קטן מאוד, 500 ק"מ קוטר ברור שאין מדובר במעטפת גזית המקיפה את הירח. מה שנצפה היו גייזרים של מים בקוטב הדרומי. גייזרים אלה פולטים כמויות גדולות של אדי מים ואלה יוצרים תופעה דמוית אטמוספירה לזמן קצר. זאת למעשה אטמוספירה מקומית וקצרת זמן. אישוש להנחה זו ניתן בבדיקות שנעשו בעזרת כוכבים ש"חלפו" ליד הירח. המדובר בשני כוכבים. הראשון הוא Bellartrix, כאשר עבר בסמוך לאנסלדוס ב- 11.7.2005. מנקודת מבטה של החללית האור שלו עומעם בקרבתו לירח.כאשר התגלה בצידו השני של הירח לא היה שום עמעום של האור הבא ממנו. הכוכב השני הוא Lambda Scorpius אשר עבר ליד הירח בפברואר אותה שנה והאור שלו לא עומעם בכלל (1). כן התברר שהאטמוספירה משתנה בין טיסת מעבר אחת לשניה.ההערכה היא שמקורם של שינויים אלה הוא ברמות שונות בפעילות הגייזרים בקוטב הדרומי הגורמים לשינויים אטמוספריים אלה (2).
המרכיב העיקרי של החומר הנפלט מגייזרים אלה הוא מים המתחלקים לשני סוגים. קרח מים טהורים הבאים מפני השטח וקרח מים מעורבים עם חומרים אחרים הבאים מתוך הירח. מדובר בחלקיקים קטנים מאוד בסדר גודל של 1/10, 000 אינטש הפורצים החוצה במהירות של 1280 קמ"ש והמגיעים למרחק של 1500 ק"מ מפני הירח.מרכיבים אחרים הנפלטים בכמויות זעירות הם CO ו- CO2. אמוניה, מתאן ואתילאן (3, 4).
החלקיקים, גרגרי הקרח ואדי המים הפורצים החוצה קטנים מדי מכדי ליצור איזו שהיא אינטראקציה בינם לבין עצמם, אינם יכולים להגיע לקרקע במהירות.הירידה היא איטית. ההערכה היא שהשינוי במהירות מתרחש מתחת לקרקע לפני שהם נפלטים החוצה.עומקם של הסדקים דרכם הגייזרים פורצים החוצה הוא מאות מטרים ובמקומות מסוימים הטמפרטורות והלחץ של טיפות המים נופלים וגורמים לעיבוי (condensation) שלהם לגרגרי קרח וליצירת התערובת של אדי מים ואבק.הצפיפות הנדרשת להאצת הגרגרים למהירות בה אפשר לצפות, מחייבת טמפרטורות מים נוזלים היכולים להתקיים יחד עם קרח מים ואדי מים בתוך הקרום הקפוא של הירח. תנאים אלה מאפשרים לאדי המים ולחלקיקי האבק לפרוץ החוצה ביחד.חלקיקים אלה עוברים בינם לבין עצמם התנגשויות רבות ובינם לבין דפנות הסדקים, מה שגורם לחיכוך ולהאטת מהירות לפני שהם פורצים החוצה.ככל שהחלקיקים גדולים יותר, כך קטנה יותר מהירות היפלטותם החוצה (5 ).
רוב החלקיקים חוזרים לקרקע, אבל החלקיקים הקטנים ביותר בורחים מהירח.כתוצאה מלחץ הקרינה (האור) והאינטראקציה עם המגנטוספירה של שבתאי הם יוצרים את טבעת E, טבעת המתחדשת כל הזמן בשל אספקה המגיעה אליה באמצעות תהליכים גיאולוגיים המתרחשים מתחת לפני הקרקע של אנסלדוס (6). להפתעת החוקרים התברר שחלק מהחלקיקים הנפלטים מגיעים גם לשפה החיצונית של טבעת A.הפלסמה היוצרת את הענן דמוי הכעך מסביב לשבתאי "נחטפת" עלי ידי טבעת זו כמו ספוג הסופח אליו את הפלסמה (7).
החום הנוצר בתוך הירח הוא גבוה דיו לאפשר לקרח המים לעבור מיידית לפאזה גזית כמו בשביטים שעה שהם מתקרבים לשמש.ההערכה היא שמקור החום בתוך אנסלדוס קשור לכוחות גיאות. שתי ההתרחשויות דומות ומאפשרות מיקום הפתחים דרכם הגזים הנפלטים הן אצל אנסלדוס והן אצל שביטים (8).
הגייזרים ומקורם
מבחינה גיאוגרפית הגייזרים פורצים החוצה מ-3 קניונים גדולים הקרויים "רצועות הנמר" (Tiger Strips). ברור שמקור הגייזרים הוא מים חמים, כנראה בסדר גודל אוקייני. השאלה המתבקשת היא מה מחמם את המים.ההערכה היא שלמסלולו של הירח סביב שבתאי תפקיד חשוב בחימום המים. מסלולו של הירח הוא אקסצנטרי, לפעמים הוא מתקרב לשבתאי ולפעמים מתרחק ממנו וכוח המשיכה של שבתאי משתנה לאורך זמן, הגם שזה נעשה בצורה מחזורית. נוצרים כוחות גיאות הגורמים ל"רצועות הנמר" לנוע קדימה ואחורה.על פי מודל זה המים אינם חייבים להיות סמוך לפני השטח, אלא עמוק יותר. אוקיינוס הנמצא מתחת לקרום הקרח.מיקום זה מאפשר לקליפת הקרח להתעוות בעוצמה המאפשרת תנועה לאורך הקניונים. אם הקרח נמצא בדיוק מעל על הקצה הסלעי העליון של הירח, כוחות הגיאות לא יצרו מספיק תנועה בקניונים כדי ליצור חום.מכניקה זו של חיכוך תואמת למחקרים קודמים על פיהן הירח מכוון את עצמו כדי למקם את ה- Hot Spots בקוטב הדרומי. על פי ההערכה עובי שכבת הקרח הוא 5 ק"מ ויכול להגיע לעשרות קילומטרים והתנועה לאורך הקניונים היא בשיעור של 0.5 מטר במהלך הקפה של אנסלדוס את שבתאי, אורכו של מחזור גיאות. החיכוך גורם לכוחות הגיאות לנוע לאורך קווי הסידוק קדימה ואחורה ולהתחכך אחד נגד השני.בצורה זו הם יוצרים חום רב הגורם לחלק מהקרח להפוך מיידית לאדי מים ולגבישי קרח. הקרח התת-קרקעי מתחמם סמוך לסדקים הפעילים, קרוב למקום בו הגזים פורצים החוצה (9).
גישה זו התבררה כבעייתית כאשר תצפית לעבר הירח ב-2007 הראתה שכמות האדים הנפלטת מהקניונים גדולה יותר ממה שציפו במועד בו אמורים לפעול כוחות הגיאות.הגם שגישת החיכוך לא נשללה לחלוטין הועלתה אפשרות אחרת לפתרון הבעיה.באחד המחקרים נבנה מודל מתמטי המתייחס לפתחים כאל נחירים המתעלים אדי מים ממאגר נוזלי לפני השטח של הירח.באמצעות אור מהבהב של כוכב ואשר הגייזרים חוסמים אותו, התברר שאדי המים יוצרים סילון צר מידות.הועלתה אפשרות שרק טמפרטורה קרובה לנקודת ההפשרה של קרח מים יכולה לתמוך במהירויות הגבוהות של סילוני אדי המים (10).
נקודה חשובה וראויה לציון היא שבמקרים רבים בהם בדקו את הגיייזרים שעה שהסתירו כוכב ש"עבר" במקום בטכניקה של ליקוי, נמצאו 4 סילוני גז כל אחד עם צפיפות שונה של אדי מים.צפיפות אדי המים גבוהה פי 2 ממעטפת הגז המקיפה כל סילון גז (11).
מכתשים
מיפויו של אנסלדוס הראה הבדל משמעותי בין חצי הכדור הצפוני לחצי הכדור הדרומי מבחינת צפיפות המכתשים. האזור הנמצא סמוך לקוטב הצפוני הוא הקדום יותר מבחינה גיאולוגית ובו צפיפות המכתשים היא הגבוהה ביותר. בחצי הכדור הצפוני נמצא אזור רחב מאוד ומכותש המתחיל בקו המשווה המתחיל בצד הפונה לשבתאי, מגיע לקוטב ונמשך עד לקו המשווה בצד השני של הירח. האזור הסמוך לקו המשווה ולקווי רוחב בינוניים בין קו אורך W ° 90 (בצד הפונה לשבתאי) ובין קן האורך W ° 270 (בצד הנסתר משבתאי) צפוף פחות במכתשים ופני השטח מאופיינים באזורים סדוקים ושבורים.
בחצי הכדור הדרומי אזור מכותש שבין קווי אורך °180 - °0 נמשך דרומה מקו המשווה, אך מקו רוחב S °55 עד לקוטב במקום מכתשים מוצאים מערכת של סדקים ושברים מסביב לקוטב.בקוטב עצמו כמעט ואין מכתשים (12).
המכתשים שבחצי הכדור הצפוני נמצאים בשלבים שונים של שבירה וניכר כי היתה בהם פעילות טקטונית וכנראה עברו שלב של התחממות מלמטה.רבים מהמכתשים חתוכים על ידי סדקים קטנים ומקבילים. אפשר להבחין בצורות שונות של מכתשים.בחלקם מוצאים תבליטים כדוריים ובתוך אלה מכתשים קטנים יותר, מה שרומז על כך שקרום הקרח באזור זה היה חם יותר בעבר (13). המכתשים הם קטנים. המכתש הגדול ביותר, מכתש עלי באבא, קוטרו 39.2 ק"מ.
סדקים ושברים
התצלומים מראים כי חלקים רבים מפני השטח של אנסלדוס משופעים בסדקים ושברים, מה שמעיד על היסטוריה טקטונית עשירה של הירח.תופעה אשר דומה לה מבחינה מורפולוגית מוצאים בגנימד ירחו של צדק. פעילות גיאולוגית זו יכולה לשמש כמפתח טוב באשר לשינויים הרבים שחלו על פני השטח של הירח.כר נרחב למחקרים סטרטיגרפיים. קרוב לוודאי שסדקים אלה נוצרו בעקבות כוחות גיאות שהופעלו על ידי שבתאי ו/או שינויים במבנה הפנימי של הירח. תופעה בולטת הנמצאת בקוטב הדרומי היא 3 קניונים, אלה "רצועות הנמר" אותם הזכרנו קודם. אורכם כ-128 ק"מ, רוחבם 1-2 ק"מ והמרווח ביניהם 40 ק"מ. רשתות רחבות של קמטים מפרידות בין פני השטח ה"צעירים" של הקוטב הדרומי לבין פני השטח העתיקים הסמוכים לקו המשווה המקיפים את הירח סמוך לקו הרוחב S ° 55. קו הגבול של הקוטב הדרומי נחתך על ידי סדקים בתצורות דמויות משפך, אי רציפויות המתעקלות כלפי צפון.מסבירים אותן בכך שהן נוצרו על ידי לחצי מתיחה המקבילים לקווי רוחב.דפוסי סידוק מוצאים גם באזורים עתיקים ומכותשים וגם באזורים צעירים. מצויות גם מערכות סידוק בחצי הכדור הצפוני וכיוונם צפון-דרום ומזרח-מערב שנוצרו סמוך לציר הגיאות.ציר הגיאות הוא קו הנמשך מקו אורך ° 0 עד לקו אורך ° 180. יכול להיות שהם נוצרו כתגובה ללחצי גיאות על ידי שבתאי ( 14, 15). המעברים הסמוכים של הקסיני עד למרחק של 25 ק"מ מפני השטח באוקטובר 2008 אפשרו לראשונה מבט מפורט פנימה לדפנות של הקניונים ובמקומות מסוימים בקרקעיתם.
פני הקרקע ברזולוציות גבוהות
הודות לחשיפה הקרקע ברזולוציות גבוהות אפשר לצפות ולבחון בפרטים בסדר גודל של מטרים בודדים, מה שמאפשר ביצוע מחקרים לגבי ההרכב ומבנה הקרקע באזורים קטנים למאוד מבחינה טופוגרפית ומורפולוגית. בתצלום 06252 PIA אשר צולם ברזולוציה של 4 מטר לפיקסל נמצאו תצורות קרקעיות של מצולעים המזכירות את הצילומים ששידרה ארצה חללית הפניקס אשר נחתה סמוך לקוטב הצפוני של המאדים ונצפו גושי קרח בסדר של 10-100 מטר.מקורם לא ברור (16).בתצלום 10350PIA ברזולוציה של 5 מטר לפיקסל מהקוטב הדרומי אפשר להבחין בחומר רך במספר עמקים בין הגבעות המעוגלות.גובה התבליט במקום 250 מטר.כן נמצאו תצורות של כפתורים קטנים שרוחבם 10-50 מטר וגובהם 2-10 מטר ( 17). סמוך לאזור Cairo Sulcus נמצאו גושי קרח (18).התברר שעומקם של "רצועות הנמר" מגיע עד ל-300 מטר ולדפנות הפנימיים שלהם תצורת V. בחלקים מסוימים של קניונים אלה אפשר להבחין במשקעים נרחבים של חומר עדין ומסביב לקניונים גושי קרח באורך עשרות מטרים.לאורך מספר סדקים אפשר לראות כי היתה נפילה של חלקיקי קרח לקרקע.מוצאים אותם גם בין שני מקורות של גייזרים. ההערכה היא שמשעה שאדי מים חמים עולים למעלה דרך סדקים צרים, חלקיקי הקרח מתעבים ( condense) הם חוסמים פתחי יציאה פעילים, גייזרים חדשים יופיעו במקומות אחרים לאורך אותו סדק.לראשונה ניתנת בידי החוקרים האפשרות להבין עד כמה משקעים של התפרצויות טריות המכסים את הקרקע שונים ממשקעים של התפרצויות קודמות להן.לאורך תקופות גיאולוגיות מיקום התפרצויות אלה נע למעלה ולמטה לאורכם של "רצועות הנמר" (19).בתצלום 1112PIA נראים אזורים המכוסים כנראה בגרגרי קרח מחוספסים ובגושי סלעים שקשה להבחין בהם ברזולוציה של תצלום זה.תצלום זה הוא פסיפס של תצלומים ברזולוציות שונות ואפשר לראות שהקרח הגרגרי הגס והקרח המוצק מרוכזים לאורך קרקעית הסדקים והדפנות כמו גם לאורך החלקים המורמים של "רצועות הנמר" במקומות אחרים על אנסלדוס גרגרי קרח אלה מצויים בתוך מקטעים המבצבצים מתוך סלעים ובפסגות של רכסים (20).
מקורות
1.PIA03552: Enceladus atmosphere not global
http://photojournal.jpl.nasa.gov/catalog/PIA03552
2.”Saturn moon is source of solar system largest planetary ring” 13.3.2006
http://www.saturndaily.com/reports/ Saturn_ Moon_ Is _Source _Of_ System_ Largest_ Planetary_ Ring_.html
3.”Cassini space spacecraft to dive into water plume of Saturn Moon” 11.3.2008
http://www.saturndaily.com/reports/ Cassini_Space_Spacecraft_To_Dive_Water_Plume_Of_Saturn_Moon_999.html
4.Stiles L.-“Tiny Enceladus may hold ingredients of life” 6.9.2005
http://www.spacedaily.com/news/cassini-05zzzf.html
5.”New theory sheds light on space enigma” 25.2.2008
http://www.saturndaily.com/reports/ New_ Theory_ Sheds_ Light _On_ Space _Enigma_999.html
6.”Multiple Cassini instruments capture Enceladus plume” 17.12.2005
http://www.spacedaily.com/news/cassini-05zzzze.html
7.”The giant sponge of Saturn” 6.2.2008
http://www.saturndaily.com/reports/ The_ Giant_ Sponge_ Of _ Saturn_999.html
8.”Cassini findings suggest complex story of venting at Enceladus’ south pole” 31.8.2005 http://www.spacedaily.com/news/cassini-05zzy.html
9.”Frictional heating explains plumes on Enceladus” 17.5.2007
http://www.saturndaily.com/reports/ Frictional _Heating_ Explains_ Plumes_ On_ Enceladus_999.html
10.”Source of geysers on Saturn’s moon may be underground water” 27.11.2008
http://www.saturndaily.com/reports/ Source_ Of_ Geysers_ On_ Saturn_ Moon_ May_ Be_ Underground_ Water_999.html
11.PIA10354: Stellar data on plume
http://photojournal.jpl.nasa, gov/catalog/PIA10354
12.PIA07220: Enceladus: north and south (southern polar projection)
http://photojournal.jpl.nasa, gov/catalog/PIA07220
13.PIA08409:The north polar region of Enceladus
http://photojournal.jpl.nasa, gov/catalog/PIA08409
14.PIA07722: Enceladus global patterns of fracture (southern polar projection)
http://photojournal.jpl.nasa.gov/catalog/PIA07722
15.”Cassini finds Enceladus Tiger Stripes are really cub” 31.3.2005
http://www.spacedaily.com/news/cassini-05zzz.html
16.PIA06252: Boulder-strewns surface- narrow angle camera view
http://photojournal.jpl.nasa.gov/catalog/PIA06252
17.PIA11350: South polar terrains of Enceladus –highest resolution view
http://photojournal.jpl.nasa.gov/catalog/PIA11350
18.”cassini returns pictures from Monday’s fly by of Enceladus 12.8.2008
http://www.spaceflightnow.com/news/n0808/12cassini/
19.”Tracing tiger stripes” 28.8.2008
http://www.saturndaily.com/reports/ Tracing_ Tiger _Stripes_999.html
20.PIA11112: Great southern land
http://photojournal.jpl.nasa.gov/catalog/PIA11112
ממצאים נוספים מאנסלדוס
טמפרטורת הקרקע
הקסיני ביצעה גם מדידות חום של הקרקע בפרט בקוטב הדרומי באזור "רצועות הנמר" ונמצאו הבדלים חומניים בין אזורים שונים ושינויים לאורך זמן. המדידות המדווחות כאן הן על פי סדר כרונולוגי.
1.מדידות ב- 14.7.2005. נמדדו קרינות חום באורכי גל בין 9-16.5 מיקרון ממרחק של 84,000 ק"מ. הטמפרטורה בקו המשווה C ° 193 -. הטמפרטורה בקוטב הדרומי גבוהה ב-° 15 ממה שציפו. המדידות הספקטרליות העלו את האפשרות שאזורים קטנים בקוטב הם חמים יותר C ° 163-. ההתאדות של קרח המים החם יחסית יצרה כנראה את ענן המים שהתגלה מעל הקוטב הדרומי על ידי מכשירים אחרים של החללית.קשה להסביר זאת בחימום הבא מאור השמש המחמם את הקרקע.ההערכה שהיא שחייב להיות מקור חום פנימי הבא בתוך הירח עצמו (21).
2. במדידה אחרת נמדדה מסביב לקוטב הדרומי טמפרטורה של C °163 -. בשאר חלקי הירח הטמפרטורה היתה C ° 198- (22).
3.טוות הטמפרטורות באזור "רצועות הנמר" היה C ° 202 - C° 187-. ככל שמתרחקים מאזור זה הטמפרטורה יורדת. יש להביא בחשבון שטווח אי הוודאות הולך וגדל ככל שמתרחקים מ"רצועות הנמר" המדידות העלו את האפשרות כי ברצועות צרות ברוחב מאות מטרים לאורך "רצועות הנמר" הטמפרטורה הגיעה ל-C ° 128- 4. (מקור 23)
טמפרטורות גבוהות מעל "רצועות הנמר" C °183- C °201 -. גם כאן טווח אי הוודאות של המדידה גדל ככל שמתרחקים מהאזור החם ביותר. לגבי אזורים אחרים ההערכה היתה שברצועות צרות ברוחב מאות מטרים לאורך "רצועות הנמר, הטמפרטורה הגיעה ל- C°128- (24).
5.בהשוואת טמפרטורות בין תצפית יולי 2005 לתצפית נובמבר 2006 התברר כי הבדלי הטמפרטורות הם קטנים למאוד, מה שמעיד על כך שאזור הקוטב הדרומי המשיך להיות פעיל וכי רובו של החום בא מ"רצועות הנמר עצמן" (25).
6. מדידות ב- 12.3.2008 ב- Damascus Sulcus. נמדדה טמפרטורה של C °93-. באזורים אחרים הטמפרטורה היתה מתחת ל- C °201- ( 26).
מקורות חום
מבין החוקרים היו מי שהשוו את האוקיינוס התת-קרקעי של אנסלדוס לאגם ווסטוק הכלוא 3.6 ק"מ מתחת למעטה הקרח של אנטרקטיקה.אגם זה נמצא עמוק בתוך הירח או סמוך לפני השטח (27). השאלה המתבקשת היא מה מביא להתחממותם של המים ולפריצתם החוצה. ברור שדבר מה מתרחש מתחת לקרקע. מאחר שהגייזרים פורצים החוצה דרך "רצועות הנמר" המסקנה המתבקשת היא שבקניונים אלה נמצאים פתחי יציאה למים. לעומת זאת לא נצפו גייזרים של קרח או הרי געש פולטי קרח.המחסור באמוניה ופליטת נפחים של אדי מים מעלים את האפשרות לוולקניזם של מים טהורים (4).
על פי אחד ההסברים מקורו של החום הפנימי הוא בגיאומטריה של מסלול הירח שסביב שבתאי. מסלול אקסצנטרי ומרחקו משבתאי משתנה כפונקציה של מיקומו במסלול סביב שבתאי.בשל המרחקים המשתנים נוצרים גלי גיאות הגורמים לירח להתכווץ ולהימתח. החיכוך הפנימי הנוצר בשל כך יוצר חום, תהליך שעל פי הערכה יכול להתקיים רק כאשר קיים אוקיינוס המפריד בין קליפת הקרח של הירח לבין הגרעין הסיליקטי שלו.ללא סיכוך ( lubrication) זה הירח יהיה קשיח מדי בכדי להימתח ולהתכווץ.התברר שהחום הנפלט מהירח מהיר יותר מקצב היווצרותו. אם האקסצנטריות של המסלול בעבר היתה כמו היום, הירח היה קופא לחלוטין וחום הגיאות היה נפסק.מכיון שכל הסימנים מעידים על נוכחות אוקיינית הועלתה האפשרות שבאוקיינוס זה נמצאת כמות גדולה של מלחים ואמוניה המורידים את נקודת הקיפאון.יתכן שהאוקיינוס עצמו יוצר גיאות של חום בכך שהוא חובט קדימה ואחורה בדומה למה שעושה הגיאות האוקיינית על כדור הארץ. במקרה כזה הירח לא יוכל ליצור לאורך זמן חום זה כדי ליצור נוכחות אוקיינית בימינו. יש על כן להביא בחשבון שהירח היה בעבר במסלול אקסצנטרי יותר. על פי אחד המודלים שהוצעו, אם האקסצנטריות של המסלול היתה גדולה פי 3 מהמסלול הנוכחי, גיאות החום היתה מספיקה כדי לשמור על אוקיינוס לאורך זמן (28).
מקור חום נוסף הוא התהודה ( resonance) של אנסלדוס עם ירח אחר של שבתאי, דיון.זמן הקפה אחת של דיון מסביב לשבתאי שווה לשתי הקפות של אנסלדוס. תהודה זו גורמת למסלול אקסצנטרי של אנסלדוס המוביל ל"סחיטה" נוספת ומתמשכת על ידי כוח המשיכה של שבתאי (29).
מבנה פנימי
בכדי להסביר את פשר הגייזרים בכוכב כה קטן נבנה מודל המנסה לתת מענה לשאלה זו. על פי מודל זה, זמן קצר לאחר היווצרותו של הירח חלה בתוכו התפרקות מהירה של חומרים רדיואקטיביים שהביאו להתחממות מהירה וארוכה טווח של פנים הירח הנמשכת עד היום. תמיכה במודל זה נמצאה בעובדה שגייזרים אלה מכילים מולקולות הדורשות התחממות גבוהה. על פי מודל זה אנסלדוס החל כתערובת של קרח וסלע שהיו בו איזוטופים רדיואקטיביים של אלומיניום וברזל המתפרקים במהירות. התפרקות זו נמשכה כ-7 מליון שנה והיא לוותה בשחרור כמויות גדולות של חום. התוצאה היתה התגבשות הסלע סמוך לגרעין המכוסה בקליפת קרח. החומר השאריתי של החומר הרדיואקטיבי שהתפרק באיטיות, המשיך לחמם ולהתיך את פנימו של הירח במשך מיליארד שנים במקביל לכוחות הגיאות של שבתאי.
מודל זה יכול לתת הסבר לכך שאנסלדוס יכול להפיק כימיקלים בתוך הגייזרים. אלה הכמויות הקטנות של חנקן, מתאן, CO2.פרופאן ואצטילן. ההפתעה היתה מנוכחות החנקן. ההערכה היא שהחנקן הוא תוצר להתפרקות אמוניה בתוך הירח, במקום בו נפגשים הגרעין החם והמים הנוזלים שמסביב. התפרקות חומנית של אמוניה דורשת טמפרטורה של C °577, תלוי באם נמצאים זרזים כמו מינרלים חרסיתיים. הבעייתיות שבמודל ההתפרקות הרדיואקטיבית וכוחות הגיאות של שבתאי שאין הם יכולים להסביר טמפרטורות כה גבוהות, מפרקי האמוניה כן יכולים להסביר את תופעת הגייזרים (0 3).מבין החוקרים היו שהעלו את האפשרות שלאנסלדוס גרעין של סלע מותך בטמפרטורה של C ° 1100 (31 ).
טקטוניקה
עדויות מסיביות לעוצמתה של הטקטוניקה החלו להתברר משעה ששודרו ארצה תצלומים ברזולוציה גבוהה. תצלום 10351PIA מראה את הקרקע הקדומה והכתושה של אנסלדוס.בתצלום זה נראים, חריצים ארוכים ומספר גדול של סדקים מקבילים וצעירים החוצים מכתשים. קוטרם של המכתשים 2 ק"מ ועומקם מאות מטרים (32). תצלום 10352PIA הוא מאזור צעיר יותר ב"רצועות הנמר".ברצועות אלה נמצאים חריצים עמוקים ומסביבם שני רכסים. לרצועות עצמן אין כמעט תבליט.גובהם של הרכסים 75-200 מטר ועומק החריצים שביניהם 150-300 מטר. רכסים לאורך אזור הקוטב עברו דפורמציה וגובהם 1 ק"מ (33).
מכלול התצלומים בעלי הרזולוציה הגבוהה מראה שקרום הקרח של אנסלדוס מתרחב, דומה מבחינת הטקטוניקה שלו לטקטוניקה הארצית, אבל עם מספר הבדלים ייחודיים.התרחבות באנסלדוס היא לכיוון אחד.
התהליך לא מובן, אך אפשר להבחין בהסתעפויות ובבניית הרים דומה למתרחש על כדור הארץ, מה שמעלה את האפשרות לחום תת-קרקעי ולזרמי קונבקציה."רצועות הנמר" דומות לרכסים המרכז אוקיניים של כדור הארץ, מקומות בהם חומר וולקני מתרומם כלפי מעלה ויוצר קרום חדש.בהסתמך על המפות החדשות של הקוטב הדרומי נבנתה מפה היסטורית של "רצועות הנמר" בתהליך ממוחשב השקעים הוזזו אחורה בזמן תוך הסרת מקטעים קדומים יותר ויותר של המפה. בכל פעם נמצא שהמקטעים שנשארו מתחברים ביחד כמו תצריף (puzzle).
צילומי התקריב העלו גם את האפשרות שההתעבות (condensation) מהתפרצויות הגייזרים יוצרת מעין פקקים של קרח הסותמים פתחי יציאה ישנים וגורמים להיווצרותם של פתחים חדשים. פתיחה וסגירה אלה מראים שהגייזרים משתנים מחודש לחודש ומשנה לשנה. הסדקים לא רק שהם נפתחים ונסגרים, אלא הם גם נודדים למעלה ולמטה לאורך הסדקים במשך הזמן.
במהלך הזמן החלקיקים חוזרים לקרקע ויוצרים מעטה רציף של קרח לאורך הסדקים. מכלול אדי המים, החומרים האורגניים והחום המשתחרר מהקוטב הדרומי מעלים את האפשרות לסביבת חיים פוטנציאלית מתחת לקוטב הדרומי (34). הטקטוניקה לרבות מבנה התבליט שנמצאו דומים לחבל ארץ תת-מיימי אוקייני במזרח האוקיינוס השקט, מקום הנקרא East Pacific Rise W °104 N ° 9.5 (35, 36, 37).
מקורות
21.PIA06432: Enceladus temperature map
http://photojournal.jpl.nasa.gov/catalog/PIA06432
22.Klotz I. M.-“Saturn moon spews fountains” 1.12.2005
http://dsc.discovery.com/news/briefs/20051128/enceladus_spa-5print.html
23.PIA07793: Searching for warmth
http://photojournal.jpl.nasa.gov/catalog/PIA07793
24. PIA07794: Searching for warmth
http://photojournal.jpl.nasa.gov/catalog/PIA07794
25.PIA09037: Enceladus keeps the home fires burning
http://photojournal.jpl.nasa.gov/catalog/PIA09037
26.PIA10361:Jets spots tiger stripes
http://photojournal.jpl.nasa.gov/catalog/PIA10361
27.”A look at Enceladus’ plume” 7.2.2008
http://saturn.jp.nasa, gov/ multimedia images/image-details.cfm?ID=2944
28.Schriber M.-“Ocean on Enceladus may be short lived” 23.6.2008
http://www.saturndaily.com/reports/ Ocean_ On_ Enceladus _May _ Be_ Short_ Llived_999.html
29.”Hot spots on Enceladus causes plumes” 18.12.2007
http://www.saturndaily.com/reports/ Hot_ Spots_ On_ Enceladus_ Causes_ Plumes_999.html
30.”A hot start might explain gesers on Enceladus” 12.3.2007
http://www.spaceflightnow.com/news/n703/12enceladus/
31.Black R.-“Saturn moon best bet for life”
http://news.bbc.co.uk/1/hi/sci/tech/4895358/stm
32.PIA10351: Ancient cratered terrain on Enceladus –A complex deformation history
http://photojournal.jpl.nasa.gov/catalog/PIA10351
33.PIA10352: Tiger stripes on Enceladus –Fracture zones and plumes sources
http://photojournal.jpl.nasa.gov/catalog/PIA10352
34.”Saturn dynamic moon Enceladus shows more signs of activity” 16.12.2008
http://www.saturndaily.com/reports/ Saturn_ Dynamic_ Moon_ Enceladus_ Shows_ More_ Signs_ Of_ Activity_999.html
35.PIA11138: Spreading ridge transforms on enceladus
http://photojournal.jpl.nasa.gov/catalog/PIA111138
36.PIA11139: Enceladus offset spreading center
http://photojournal.jpl.nasa.gov/catalog/PIA11139
37.PIA11140:Ancient terrain on Enceladus
http://photojournal.jpl.nasa.gov/catalog/PIA11140
הכתבה עודכנה באוקטובר 2026: שני חלקי הכתבה, שפורסמו במקור בנפרד, אוחדו לכתבה אחת.