פרופ' קראוס, שזכתה במחצית הפרס, ייסדה את תחום המחקר של מערכות אוטומטיות שנושאות ונותנות במקצועיות עם אנשים, וכן סוכנים ממוחשבים אינטליגנטיים, המשמשים למגוון יישומים, החל מגישור בין תרבויות, דרך בדיקות פתע בנמל התעופה של לוס אנג'לס המבוסס על תורת המשחקים
פרופ' שרית קראוס, פרופסור למדעי המחשב באוניברסיטת בר-אילן, היא כלת פרס א.מ.ת לשנת 2010. לתחום המדעים המדויקים שהוענק השנה למדענים פורצי דרך בתחום מדעי המחשב.פרופ' קראוס שותפה לפרס אמת עם פרופ דוד הראל ממכון ויצמן. הפרס ניתן לה על תרומתה בתחום הקניית האינטלגנציה לסוכנים ממוחשבים – בפרט על פיתוח אלגוריתמים המנהלים משא ומתן הן עם בני אדם והן עם סוכנים ממוחשבים אחרים.
אחד היישומים הבולטים של מחקריה הוא בנמל התעופה הבינלאומי של לוס אנג'לס המהווה מטרה חשובה עבור טרוריסטים. עקב כך נדרשה הקמת מערכת הגנה נגד טרור כדי להקשות על המחבלים. אחד השלבים במערכת הוא תוכנה ממוחשבת שפותחה בשיתוף בין חוקרים מאוניברסיטת דרום קליפורניה ופרופ' קראוס מהמחלקה למדעי המחשב וחברה במרכז לחקר המוח על שם לזלי וסוזן גונדה בבר-אילן.
המערכת, המכונה "ARMOR"– ראשי תיבות ל- Assisted Randomized Motoring Over Routes, הותקנה ומשמשת את אנשי הבטחון בנמל התעופה מאז נובמבר 2007. ARMORמבוססת על הקמת מחסומי דרכים באופן אקראי כדי לאתר אם מישהו ניסה להחדיר מכונית חשודה לנמל התעופה. המטרה היא לבצע פעולות מנע ולמנוע ממחבלים לנסות ולאסף מידע אודות הפגיעויות בנמל התעופה ונהלי האבטחה בו. המודל שבו השתמשו פרופ' קראוס ועמיתיה מבוסס על תורת המשחקים לצורך ביצוע הביקורת האקראית.
קראוס ייסדה את תחום המחקר של מערכות אוטומטיות שנושאות ונותנות במקצועיות עם אנשים. במשך שנים פעלה כמעט לבד בתחום חשוב אך מאתגר זה. אולם לאחרונה מעורר הנושא עניין רב בקרב ארגונים כמו הצבא האמריקני ועבודותיה מהוות בסיס למחקרים שארגונים אלו מעודדים. היא הכניסה לתחום של מערכות מרובות סוכנים את ההיבט של אינדיבידואליזם ע"י פיתוח פרוטוקולים ואסטרטגיות לסוכנים אינדיבידואלים הצריכים לשתף פעולה. עבודותיה בתחום של משא ומתן אוטומטי בין סוכנים ממוחשבים מהוות פריצת דרך בתחום. כמו כן קראוס הייתה הראשונה שפיתחה אלגוריתמים חישוביים ליצירת קואליציות בין מערכות ממוחשבות.
המודל שפיתחה עם פרופסור ברברה גרוס מהרווארד לפעילות שיתופית, SharedPlans השפיע רבות על המחקר והמימוש של מערכות שיתופיות. המודל כולל מפרט פורמאלי לעיצוב של סוכנים היכולים לשתף פעולה ומהווה תשתית לחקירת שאלות בסיסיות בנושא שיתוף פעולה.
קראוס גם תרמה תרומה משמעותית לפיתוח אלגוריתמים אינטליגנטיים לשבירת שיגרה בסביבות של משאבים מוגבלים: בתחום הרובוטיקה פתחה תחום חדש של פטרול יריבי. בכל העבודות הכניסה גם את המודל האנושי של היריב..
עבודתה הקלסית עם פרופ' להמן ועם פרופ' מנחם מגידור (לשעבר נשיא האוניברסיטה העברית) על היסקים לא מונוטוניים השפיע רבות על המחקר בתחום ומהווה תשתית להשוואה בין מערכות היסק.
פרופ' קראוס מציינת כי בנוסף למערכת המסייעת לבטחון בנמל התעופה בלוס אנג'לס היא פיתחה בין היתר סוכן שביצע משא ומתן בארה"ב ובלבנון. "נעזרנו בו לאסוף נתונים על הבדלי תרבויות. מערכת אחרת מאפשרת לאמן אנשים במשא ומתן כמו לקראת ראיונות עבודה,. התוכנות מאפשרות למשל לבנות מערכות אימון והדרכה (Coaching) כאשר לאדם הנעזר במערכת תהיה יכולת לתקשר אינטראטקיבית עם המחשב ולהגיע לתוצאה הטובה ביותר.
קראוס נולדה בירושלים בשנת 1960 וגדלה בשכונת נוה שאנן שבחיפה. למדה בתיכון עירוני ו בחיפה, ושירתה בשרות לאומי בשכונת בקעה בירושלים. את שלושת תאריה במדעי המחשב סיימה קראוס באוניברסיטה העברית בירושלים. את הדוקטורט ב-1989 היא פיתחה תחת הנחייתו של פרופ' דניאל להמן.. לאחר שהות של שנתיים בפוסט דורטורט באוניברסיטת מרילנד בקולג פארק היא הצטרפה בשנת 1991 לסגל של אוניברסיטת בר-אילן.
פרופ' קראוס זכתה עד כה בפרסים בין לאומיים חשובים בתחום מדעי המחשב:
- בתחום הבינה המלאכותית קיבלה קראוס ב-1995 את הפרס הבין לאומי היוקרתי "מחשבים ומחשבות". ב-2002, שרית נבחרה כעמיתה של האגודה האמריקאית לבינה מלאכותית (AAAI Fellow) וב-2008 כעמיתה של האגודה האירופית לבינה מלאכותית ((ECCAI Fellow.
- בתחום המערכות מרובות הסוכנים קיבלה ב-2007 את שני הפרסים החשובים ביותר: -ACM/SIGART Autonomous Agents Research Award וביחד עם ברברה גרוס את פרס המאמר המשפיע ביותר.
- ב-2009 קיבלה פרס הוקרה של עירית לוס אנגלס על תרומה להבטחת העיר וב2010 נבחרה כאשת השנה של אמונה.