מאמרו "יכולת חיוזי, האם נפנוף כנפי פרפר בברזיל יכולים לגרום לטורנדו בטקסס?" היה ירית הפתיחה למהפכה מדעית שהשפיעה על הפיסיקה, הביולוגיה ואף על מדעי החברה
אדוארד לורנץ, מטאורולוג ב-MIT שניסה להסביר מדוע כל כך קשה לבנות תחזיות טובות של מזג האוויר ויצר בכך מהפכה מדעית המכונה תיאורית הכאוס, מת ב-16 באפריל מסרטן בביתו בקיימברידג' מסצ'וסטס. בן 90 היה במותו.
לורנץ היה הראשון שזיהה את מה שמכנים היום התנהגות כאוטית במודל מתמטי של חיזוי מזג האוויר. בראשית שנות השישים, הבין לורנץ שהבדלים קטנים במערכות דינאמיות כמו האטמוספירה – או במודל של אטמוספירה, יכולים לגרום להבדלים גדולים ובלתי צפויים בין התוצאות החזויות למה שהתרחש בפועל.
התצפיות הובילו אותו לבסוף לנסח מה שכונה לאחר מכן כאפקט הפרפר, שנוצר במחקר אקדמי שפרסם ב-1972 תחת הכותרת: "יכולת חיוזי, האם נפנוף כנפי פרפר בברזיל יכולים לגרום לטורנדו בטקסס?"
התובנות המוקדמות הללו של לורנץ מסמלות את תחילתו של שדה מחקר שהשפיע לא רק על המתמטיקה אלא כמעט על כל ענף של המדע – ביולוגיה פיסיקה ואף מדעי החברה. במטאורולוגיה הוביל הרעיון למסקנה כי יהיה בלתי אפשרי לחזות מזג אוויר לתקופה של יותר משבועיים-שלושה בדרגת דיוק סבירה. היו מדענים שאמרו כי המאה ה-20 תיזכר בזכות שלוש מהפכות מדעיות – היחסות, תורת הקוונטים והכאוס.
"בזכות העובדה שהראה כי למערכות דטרמיניסטיות מסוימות יש מגבלות תחזית פורמלית, אד נעץ את המסמר האחרון בארון הקבורה של היקום הקרטזי ויצר את המהפכה המדעית השלישית של המאה ה-20, בעקבות תורת היחסות ותורת הקוונטים" אמר קרי עמנואל, פרופסור למדעי האטמוספירה ב-MIT. "הוא גם היה ג'נטלמן מושלם, ואף כי תבונתו, היושרה והענווה, הציבו סטנדרטים גבוהים לדורות הבאים." אמר עמנואל.