החוקרים מצאו כי שבבי-עץ, הן מהסוג הקשיח והן מסוג הרך, התמוססו לחלוטין בנוזל יוני בתנאים מתונים בלבד של טמפרטורה ולחץ. ע"י הוספה מבוקרת של מים ותערובת מים-אצטון העץ המוסס נפרד חלקית לחלק עתיר תאית ולליגנין טהור
מדענים מאוניברסיטת בלפסט גילו שיטה ידידותית לסביבה חדשה להמסת עץ באמצעות השימוש בנוזלים יוניים שתוכל לסייע בהמרתו למוצרים שימושיים כגון: ביו-דלקים, בדים, בגדים ונייר .
ד"ר Héctor Rodríguez ופרופסור Robin Rogers מביה"ס לכימיה ולהנדסת כימיה עבדו בשיתוף פעולה עם אוניברסיטת אלבאמה בכדי למצוא שיטה חסכונית וזולה יותר לעיבוד עצים. הפתרון שלהם, שפורסם בכתב-העת Green Chemistry, יוכל להוות פתרון עתידי לתעשייה המבוססת על מקורות ביו-מתחדשים. כיום, פרוק העץ מבוצע ע"י תהליך המכונה Kraft, שמקורו במאה התשע-עשרה והמשתמש בשיטות עתירות פסולת המתבססות על חומרים מזהמים.
הסיבה העיקרית לכך שעדיין משתמשים בשיטה זו טמונה בעובדה כי פרוק והפרדת הרכיבים השונים של עץ מסובכת ביותר. עד היום, כל החלופות לשיטה זו שנוסו הציגו חסרונות דומים.
החוקרים מצאו כי שבבי-עץ, הן מהסוג הקשיח והן מסוג הרך, התמוססו לחלוטין בנוזל יוני בתנאים מתונים בלבד של טמפרטורה ולחץ. ע"י הוספה מבוקרת של מים ותערובת מים-אצטון העץ המוסס נפרד חלקית לחלק עתיר תאית ולליגנין טהור. תהליך זה הרבה יותר ידידותי לסביבה מאשר השיטה המשמשת היום מכיוון שהוא צורך פחות חום ולחץ ומייצר רעילות נמוכה ביותר בעודו שומר על היותו בר-פירוק ביולוגי.
החוקר מסביר: "זוהי תגלית חשובה מאוד מאחר שלתאית ולליגנין יש מגוון נרחב של שימושים. תאית יכולה לשמש להכנת מוצרים כגון: נייר, ביו-דלקים, צמר ובד פשתן, וכן מוצרי צריכה אחרים וכימיקלים. "ליגנין יכול לשמש להכנת תוספים משפרי-ביצועים ביישומים מגוונים, כחיזוק רכבים ומטוסים בכמויות מועטות יחסית לתוספים הקיימים היום בשוק. כמו-כן, ליגנין מהווה מקור לכימיקלים אחרים המתקבלים בעיקר ממקורות מבוססי-נפט."
החוקר מוסיף: "התגלית מהווה צעד משמעותי קדימה לעבר הפיתוח של רעיון הזיקוק הביולוגי שבו ביומאסה מומרת למגוון נרחב של כימיקלים. בסופו של דבר, המחקר עשוי לסלול את הדרך להקמת תעשייה כימית בת-קיימא מעשית המבוססת על מקורות ביו-מתחדשים." הגישות העתידיות שהחוקרים מביאים בחשבון כוללות הוספה של תוספים ידידותיים לסביבה למערכת הנוזל היוני או השימוש בזרזים.
החוקרים מקווים כי בסופו של דבר הם ישיגו פירוק טוב יותר בתנאים אפילו מתונים יותר וכן יצליחו להשיג הפרדה מלאה של הרכיבים השונים בשלב יחיד. החוקרים מתמקדים גם בביומסות שעשירות בשמנים חיוניים שיוכלו לשמש בהמשך בתהליכים כגון הייצור של חומרי-ריח.