הדמיות מחשב חדשות מאוניברסיטת אולו שבפינלנד מראות שרוח השמש יכולה להחליש את הגלים שהיא עצמה יוצרת בשולי המגן המגנטי של כדור הארץ. ההחלשה אינה אחידה, ולכן אזורים מסוימים פעילים יותר מאחרים.

השדה המגנטי של כדור הארץ מגן עליו, אבל חלקיקים ואנרגיה מהשמש עדיין מצליחים לחדור דרכו. לאורך השוליים החיצוניים של השדה זורם כל הזמן חומר מהשמש. הזרם הזה מעורר גלים במקום שבו שתי הסביבות נפגשות.
מחקר חדש מסביר מדוע הגלים האלה חזקים יותר במקומות מסוימים מאשר באחרים. הוא גם מראה עד כמה הגבול הזה יכול להיות לא אחיד.
האזור המוגן שיוצר השדה המגנטי של כדור הארץ נקרא מגנטוספרה. זרם החלקיקים מהשמש נקרא רוח השמש. המפגש ביניהם הוא חלק ממה שמכונה "מזג אוויר בחלל".
על פני כדור הארץ ההשפעות יכולות להופיע כזוהר הקוטב. סופות שמש חזקות עלולות גם לשבש לוויינים, מערכות ניווט לוויני (GPS), תקשורת רדיו ורשתות חשמל.
גלים שלוויינים כמעט אינם פוגשים
גלי הגבול האלה נקראים גלי קלווין-הלמהולץ. הם נוצרים כששתי זרימות נעות זו לצד זו במהירויות שונות. דפוסים דומים נראים לפעמים בעננים. תופעות קרובות מתרחשות גם באטמוספרה של השמש, בשולי השדות המגנטיים של כוכבי לכת אחרים ובחלל הבין-כוכבי.
בסביבת כדור הארץ, לעומת זאת, לוויינים עוברים רק לעיתים נדירות דרך האזורים הפעילים ביותר. בגלל המפגשים המעטים היה קשה לקבוע איך הגלים מתנהגים בתנאים שונים של רוח השמש. לכן השתמשו החוקרים במודלים ממוחשבים של המגנטוספרה כולה, ובחנו בעזרתם איך הגלים נוצרים.

"הממצא הזה הוא תוצאה של תהליך ארוך של חשיבה על מה שראיתי", אמר לאורי הולאפה, עמית מחקר של האקדמיה הפינית באוניברסיטת אולו. "ב-2020, כשביקרתי בנאס"א כחוקר בתר-דוקטורט, ראיתי תמונות חריגות מהדמיות של המגנטוספרה. מאוחר יותר הבנתי שהן הראו גלי קלווין-הלמהולץ בשולי המגנטוספרה. גם ההתנהגות השונה של הגלים בצדדים השונים הייתה חלק מאותה תופעה".
השדה של רוח השמש מעמעם את הגלים באופן לא אחיד
לפי המודלים, הסיבה לפעילות הלא אחידה היא האופן שבו השדה המגנטי של רוח השמש פוגש את השדה של כדור הארץ. השדה של רוח השמש אינו נכרך סביב המגנטוספרה באופן שווה מכל הצדדים, אלא באופן אסימטרי.
השדה הכרוך הזה יכול לעמעם את הגלים, אבל עוצמת העמעום משתנה ממקום למקום. לכן הגלים אינם נוצרים כתמונת ראי מושלמת משני צידי כדור הארץ, ובאזורים מסוימים הפעילות חזקה יותר.
"אסימטריות בתנועת הגלים בשולי השדה המגנטי נצפו כבר בעבר, אבל עכשיו הצלחנו להראות איך הן נוצרות", אמר הולאפה.
חצי הכדור החורפי פעיל יותר
הפעילות החזקה ביותר הופיעה בחצי הכדור שבו שורר חורף, כלומר זה הנוטה הרחק מהשמש. בחצי הכדור הזה קבע כיוון השדה המגנטי של רוח השמש אם הגלים יתרכזו בצד הבוקר של כדור הארץ או בצד הערב שלו.
לדברי החוקרים, הממצאים יכולים לשפר את ההבנה היכן רוח השמש משפיעה על כדור הארץ בעוצמה הרבה ביותר. הם עשויים גם לעזור לשלב את ההשפעות האלה במודלים של מזג אוויר בחלל.
תרגום: נחום שרשבסקי. עריכה והתאמה: מערכת הידען.
מקור: אוניברסיטת אולו.
שאלות ותשובות
מהם גלי קלווין-הלמהולץ?
אלה גלים שנוצרים בגבול שבין שתי זרימות שנעות זו לצד זו במהירויות שונות. אפשר לראות אותם בעננים, בנהרות ובשולי המגנטוספרה, שם רוח השמש חולפת על פני השדה המגנטי של כדור הארץ.
למה הגלים חזקים יותר בצד אחד של כדור הארץ?
השדה המגנטי של רוח השמש נכרך סביב המגנטוספרה באופן אסימטרי. במקומות שבהם הוא מעמעם את הגלים פחות, הם מתחזקים. לכן הגלים מתרכזים בצד הבוקר או בצד הערב, לפי כיוון השדה של רוח השמש.
למה זה חשוב לנו על פני כדור הארץ?
הגלים האלה הם אחת הדרכים שבהן אנרגיה וחומר מהשמש חודרים למגנטוספרה. הבנה טובה יותר של מיקומם יכולה לשפר את תחזיות מזג האוויר בחלל, שמשפיע על לוויינים, על מערכות ניווט, על תקשורת רדיו ועל רשתות חשמל.
המאמר המדעי
- IMF By-Controlled Dawn–Dusk and Hemispheric Asymmetries of Kelvin–Helmholtz Waves and Reconnection Geometry Under Negative Dipole Tilt — Geophysical Research Letters, ספטמבר 2026