מחקר חדש שבדק כתבים של אסטרונום גרמני מימיו של גליליאו גליליי מעלה סברה שגליליאו תמך בתמונת היקום של קופרניקוס למרות התצפיות שקיבל.
אחד מכללי היסוד של כתיבת דוח מדעי היא היצמדות מוחלטת לתצפיות ולמדידות. גם אם "לא יצא" כמו שרצינו, עלינו לכתוב בדוח את האמת, רק את האמת ואת כל האמת. האם גליליאו גליליי היה מקבל ציון נכשל?
גליליאו גליליי, שנחשב לאבי האסטרונומיה המודרנית, דגל בתפיסת היקום של קופרניקוס שבה כוכבי הלכת (הפלנטות), ובהם כדור הארץ, מקיפים את השמש. רבים מכירים את הססמה "ואף על פי כן, נוע תנוע!" המיוחסת לגלילאו. כפי שאנחנו יודעים, גליליאו צדק. אבל באותה תקופה עלתה תמונת עולם מתחרה, שפיתח האסטרונום הדני המהולל טיכו ברהא, ולפיה כדור הארץ נייח, השמש והירח מקיפים את כדור הארץ ואילו כוכבי הלכת מקיפים את השמש. על פי השקפה זו שאר הכוכבים משובצים בכדור קבוע ברקע.
איך אפשר להבדיל בין שתי הגישות? המערכת של קופרניקוס מחייבת שהכוכבים, שהיום אנו יודעים שהם שמשות אחרות, יהיו במרחק עצום מכדור הארץ, ואילו במערכת של ברהא, הראו החישובים שהכוכבים וכוכבי הלכת קרובים הרבה יותר. לפיכך, האסטרונומים קבעו שאפשר לקבוע את המרחק באמצעות התבוננות בטלסקופ: אם הכוכבים רחוקים הם ייראו כנקודות (או כראשי סיכה), ואם הם קרובים הם ייראו כדסקה עגולה.
בחינה של הטלסקופ של גליליאו הראתה שגליליאו ראה למעשה דסקות, ואילו היה נאמן לתצפיות הוא היה מגיע למסקנה שדווקא המערכת של ברהא היא הנכונה. ב-2008 העלה החוקר האמריקני כריסטופר גראני את הטענה שהאור שהיגיע לעיניו של גליליאו בטלסקופ שבנה הושפע מתופעה הקרויה עקיפה - תופעה פיזיקלית שלא היתה מוכרת בימי גליליאו. אור שעובר שמגיע ממקור נקודתי רחוק (כמו כוכב) ועובר דרך נקב קטן (כמו פתח של טלסקופ), יוצר תבנית עקיפה שנראה כמו מעגלים המקיפים את מקור האור, הקרויים תבנית אירי (Airy pattern). לא היה גלילאו, שלא הכיר את תופעת העקיפה, נצמד לתצפיות היה מגיע למסקנה שהוא רואה את דסקות הכוכבים עצמם, ומכאן שהם קרובים, ולכאן ברהא ולא קופרניקוס צדק.
וזה אכן מה שגילה האסטרונום הגרמני סימון מריוס שהתפרסם בשמות שהעניק לירחי צדק (איו, אירופה, גנימד וקליסטו) – הירחים שגילויים מיוחס לגליליאו, אבל מריוס טען שגילה אותם שבוע לפניו. כשכריסטופר גראני בחן את כתביו של מריוס הוא מצא ראיות לכך שמריוס, שהיה קפדן יותר מגליליאו, סבר שהטבעות הן חלק מן הכוכב, ולכן התפיסה של קופרניקוס שגויה.
האם גליליאו לא שם לב לכך או שבחר שלא להכניס לדוחות שלו תוצאות שסתרו את אמונתו – אין לדעת. אבל זה אינו המקרה היחיד בהיסטוריה של המדע שמדענים גאונים ראו את האמת למרות התצפיות. יש גם לזכור שהיו עוד ראיות שתמכו בהשקפה של קופרניקוס והוויכוח על כך נמשך זמן רב.
ובכל מקרה – מה שהרשה לעצמו גליליאו לפני 400 שנה, לא מקובל במדע בן ימינו.
לקריאה נוספת
את מפת השמים של ברהא לעומת מפת השמים של קופרניקוס תוכלו לראות על הקיר שמשמאל למרכז למדע בחמד"ע.