כוכב הלכת אורנוס נחקר מקרוב רק ביעף קצר ומהיר של החללית וויג'ר 2, לפני יותר מ-30 שנה. כיצד עשויה להראות משימת מחקר מקיפה של כוכב הלכת, טבעותיו וירחיו?
אורנוס הוא כוכב לכת שעוד לא נחקר בצורה יסודית על ידי חללית ששוהה במחיצתו זמן ממושך. צילומי התקריב היחידים שלו נעשו על ידי וויג'ר 2 שחלפה לידו ב-1986, כאשר היתה בדרכה לנפטון. לאורנוס טבעות משלו, 5 ירחים בסדר גודלם של הירחים הקטנים של שבתאי, ועוד עשרות ירחונים. אורנוס הוא כוכב שוכב - הוא למעשה מתגלגל סביב עצמו במהלך תנועתו סביב השמש, כך שהשנה שלו היא בה בעת גם היממה שלו. נשמע מוזר, אך אם הקוראים ימצאו גרפיקה של תנועתו סביב השמש התמונה תתבהר.
לתנועתו המוזרה של אורנוס סביב עצמו חשיבות רבה בתכנון טיסתה של חללית שתצא באחד הימים לעברו. חלליות המשוגרות ליעדים שונים במערכת השמש נעות על מישור המלקה. אם תהיה כוונה להכניס את החללית למסלול סביב קו המשווה שלו יהיה צורך להפעיל את מנועי החללית כך ש "תורם" מעל מסלול תנועתה, מה שדורש כמות גדולה של דלק. בהתחשב בכך שהיא תידרש לחקור את ירחיו היא תצטרך לשהות גם בסביבתם מה שממילא דורש גם הוא כמויות גדולות מאוד של דלק.
לדרך חקירת מערכת אורנוס ישנן שתי דרכים. דרך אחת היא לנקוט בדרך בא פעלו חללית הגלילאו, שחקרה את צדק על ירחיו וחללית הקאסיני, שעדיין חוקרת את מערכת שבתאי. במקרים אלה החללית הוכנסה למסלול סביב כוכבי הלכת וכל פעם היו מנצלים את סיבובו העצמי של כוכב הלכת ומכוונים אותה לעבר הירח מסוים, החללית מכאן היתה חוזרת לכוכב הלכת, עושה הקפה חלקית סביבו, חוזרים על אותו עקרון פעולה וטסים לעבר ירח אחר. במקרה של אורנוס החללית תיכנס למסלול סביב אורנוס וכול פעם ינצלו את סיבובו העצמי ויכוונו אותה לעבר ירח אחר. הדרך השנייה היא להכניס את החללית למסלול משווני סביב הירח המרוחק ביותר שלו. החללית תשהה בקרבתו תקופה מסוימת. עם תום חקירתו יופעלו מנועי החללית בכיוון תנועתו סביב עצמו (בדומה למה שנעשה ע"י חלליות אפולו כאשר שבו ארצה מהירח) וטסה לעבר הירח הבא וכך הלאה. מכיון שבכול מעבר מירח אחד לירח אחר החללית נעה לעבר אורנוס היא מנצלת כוח המשיכה של אורנוס עצמו, מה שמאפשר חיסכון בדלק. את המעבר מירח לירח יש לעשות כאשר הירח אשר בסמיכות אליו נמצאים והירח הבא, נמצאים במצבי רזוננס אחד עם השני כדי לקצר את משך הטיסה. רק לאחר סיום חקירתו של הירח הפנימי החללית נכנסת למסלול סביב אורנוס.
מכיון שהטבעות של אורנוס הן בדידות, קיים מרווח גדול בין טבעת אחת לשניה, ואפשר יהיה לנקוט בדרך פעולה שאי אפשר לעשות עם חללית הקסיני. לקראת סוף משימתה החללית תנוע לקראת התנגשות עם אורנוס כאשר היא נעה בתוך הטבעות בדומה לחלליות הנעות בתוך רצועת האסטרואידים המשוגרות לעבר כוכבי הלכת החיצוניים. לקראת אפשרות כזאת כדאי יהיה לדגום חלקיקים מהטבעות ולבחון אותם - ממרחק אפס.
אם החללית תשרוד את המעבר בין הטבעות היא תכוון לקראת כניסה לאטמוספירה ותחקור אותה עד שתיהרס. למקרה זה כדאי יהיה לציידה במיקרופונים, וכדאי יהיה להקליט רעשים שונים. קרוב לוודאי שאפשר יהיה ללמוד מכך דברים שונים על האטמוספרה, ואולי אפילו להקליט רעמים.
באשר לירחים עצמם כדאי לחשוב אפילו על רכבי שטח קטנים שינועו על פניהם. הירח המסקרן ביותר הוא מירנדה. זהו ירח קטן שקוטרו 472 ק"מ, כמעט בסדר גודל של אנצלדוס ירחו של שבתאי, וכנראה גם הוא פעיל מבחינה גיאולוגית. אפשר על כן להתייחס אליהם כתאומים פלנטריים. לירח זה יהיה כדאי לתכנן מקפת ורכב שטח משלו.
משימה מסדר גודל כזה היא אדירת ממדים ותחייב שיתוף פעולה בינלאומי. אציג רעיון נועז והוא ליזום פרויקט זה כאן בארץ. לא חסרים אנשים מוכשרים שיהיו יותר מאשר מוכנים להירתם לכך. מרכז הפעילות יהיה בארץ. פרויקט כזה הוא השקעה ארוכת טווח.