כך אומר בראיון לאתר הידען, פרופ' ג'ונתן גלובר, מקינגס קולג' בלונדון, אחד מתשעה זוכי פרס דן דוד, ואחד מהשלושה שזכו בפרס בממד זמן ההווה שניתן השנה לחוקרים בתחום הביואתיקה. טקס הענקת הפרסים התקיים ביום ראשון באוניברסיטת תל אביב
"עלינו לחשוב על ההיבטים האתיים של התבונה המלאכותית ושיפור המוח לפני שיהיה מאוחר". כך אומר בראיון לאתר הידען, פרופ' ג'ונתן גלובר (Jonathan Glover) , מקינגס קולג' בלונדון, אחד מתשעה זוכי פרס דן דוד, ואחד מהשלושה שזכו בפרס בממד זמן ההווה שניתן השנה לחוקרים בתחום הביואתיקה.
טקס הענקת פרסי דן דוד התקיים ביום ראשון השבוע, 6/5/18 בפעם ה-17 באוניברסיטת תל אביב במעמד משפחתו של איש העסקים דן דוד שהקים את הקרן והשתתף בעשרת הטקסים הראשונים - רעייתו גבריאלה ובנו אריאל.
פרופ׳ גלובר קיבל את פרס דן דוד על תרומתו המקורית להיבטים התאורטיים של הביואתיקה: על הובלת סדר היום המחקרי בנושאים רבים, ובמיוחד בתחוםHuman Enhancement והאתיקה של הפוריות. מחקרו המקורי מקיף נושאים שונים ומגוונים, ביניהם טבע האדם, מלחמה ושואה, אתיקה בגנטיקה, נוירואתיקה וסוגיות פסיכיאטריות. פרופ' גלובר חלק את הפרס על תחום הביואתיקה עם שני חוקרים נוספים, פרופ' יחזקאל עמנואל מאוניברסיטת פנסילבניה והברונית מארי וורנוק.
תחילה התייחס לכך פרופ' גלובר בדברי התודה שנשא בשם בזוכי קטגורית הביואתיקה. "בחרתם לתת את הכבוד לתחום הביואתיקה. זה נושא מעניין, אך איננו קבוצה אחידה – יש בינינו מדענים, רופאים, תיאולוגים, משפטנים ופילוסופים. אומרים שהתחום הוא קן של ציפורי שיר. לפעמים הייתי אומר, זה יותר קן של ציפורים עצבניות."
"הביואתיקה היא רגולציה שנועדה למנוע נזקים, קודים של אתיקה רפואית, חוקים המסדירים תחומים כמו הפלות. ואולם אנו גם מקיימים דיונים פתוחים המיועדים לעתיד, תכנון כיצד להתמודד עם פיתוחים מדעיים עתידיים אפשריים לפני שיהיה מאוחר מדי, כמו בתחום הנשק הגרעיני בו נזכרו לטפל אחרי שנשק פותח. בזמן הפיתוח עצמו לא התקיימו דיונים ציבוריים. "
שני דברים שאנו זקוקים להתחיל לחשוב עליהם כבר כעת. הראשון הוא קריאת מחשבותיהם מתוך פעילות מוחם (צפיה בסרט שבתוך ראשנו). ג'ורג' אורוול כתב בספרו 1984: "כמה סנטימטרים בתלוך הגולגולת שלנו הם המרחב הפרטי היחיד שנשאר". כעת גם מרחב זה מאויים. התחום השני הוא תבונה מלאכותית שתעבור את המגבלות הביולוגיות שלנו. בנושא זה אני מצטט את ריי קורצווייל בספרו "הסינגולריות" מוחות ביולוגים יוחלפו על ידי מוחות לא ביולוגים שיגיעו מהמחשבים העתידיים. האם נו נוכל להיות בטוחים שמוחות מלאכותיים אלה יהיו בעלי מודעות? המוח הטבעי התפתח כדרך של היקום להיות מודע לעצמו. "
פרופ' גלובר עוסק שנים רבות בתחום הביואתיקה, בראיון לאתר הידען למחרת הטקס בו נשא את הדברים הללו, הוא מסביר כיצד הוא מלווה את התחום מראשיתו. "בחמישים השנים האחרונות היו התפתחויות רבות בתחום הרפואה שהביאו לשיפור בתחומי תחילת החיים, סוף החיים ואיכות החיים בין לבין, כאשר תוחלת החיים עולה. לכל הסוגיות הללו יש הביטים מוסריים, לפני 35 שנים כתבתי ספר שבו ניתחתי מה אנו צריכים לעשות במקרה שבחירה גנטית תהיה אפשרית (כפי שבאה לידי ביטוי בתחום הפריות המבחנה שהיה אז עדיין בשלב נסיוני א.ב.). במיוחד התעניינתי בשאלה הזו משום שיש לנו פה מצד אחד שהורים שרוצים ילד בריא שתהיה לו התחלה טובה לחיים. מצד שני, ריחף מעל הצל של האאוגניקה הנאצית, והרעיון של יצירת גזע עליון. ההבדל הגדול הוא יכולת הבחירה. באנגליה וגם בישראל, כאשר מתגלה עובר עם תסמונת דאון, הרופאים ממליצים על הספקת ההריון, וההורים הם אלו שצריכים להחליט. יש הורים שיגידו שהם רוצים לגדל את הילד, גם אם הוא לוקה בתסמונת דאון ולא מוכנים לעשות הפלה. זה שונה לחלוטין ממה שהנאצים עשו משום שלנאצים היתה אידאולוגיה שהתבססה על הרעיון השגוי של הדארוויניזם החברתי. לפי האידאולוגיה הזו, אומות או גזעים נמצאים במאבק אבולוציוני או דארוויניסטי שניתן לנצח בו רק אם יש לך מאגר גנים טובים. הנאצים טעו בכך שהם חשבו שהם נמצאים במירוץ עם הסלאבים ברוסיה או עם האנגלים והצרפתים. היום אנו מאפשרים להורים בחירה. זה לא מה שהנאצים עשו. הם החליטו שהמדינה היא זו שצריכה להחליט ושהמדינה לא רוצה אנשים עם מוגבלויות. הדבר הוביל מאוחר יותר לרצח של חולים פסיכיאטריים בבתי חולים. אותה אידאולוגיה היא שהובילה לרצח העם בידי הנאצים."
מדוע אתה מודאג מההתפתחות במדעי המחשב שתביא לפיתוח התבונה המלאכותית ולשיפור המוח האנושי?
התבונה המלאכותית מתפתחת בתקופה שבה המין האנושי עדיין לא בוגר מוסרית. לדעתי זה כמו נשק גרעיני. לא קיימנו דיון לפני שנעשה שימוש בפועל בנשק גרעיני. אני לא חושב שנגיע כל כך מהר לסינגולריות אבל בכל זאת אנו צריכים כעת להתחיל לדבר איתם. נכון שהתבונה המלאכותית תסייע לפתח דברים שיעזרו לנו וישפרו את איכות חיינו אבל מצד שני, קשה מאוד לבקר את ההתפתחות, וסיבה טובה למנוע את הפיתוח.
במילים אחרות, אנו חיים בעולם שיש בו מאבקים אלימים בכל העולם, באוקראינה, בקרים, סרי לנקה, צפון ודרום קוריאה, הישראלים והפלשתינים, ולכן אני מאמין שכל מדינה תרצה לפתח נשק מבוסס תבונה מלאכותית, כמו שהתחיל מירוץ גרעיני. אני מניח שיהיה קשה לפנטגון לסרב להצעה לפיתוךח נשק כזה. נוכל לפתח מכונות מבוססות תבונה מלאכותי שיוכלו לחסל באופן פתאומי את צבא האויב. אני מניח שיהיה קשה לפנטגון לסרב להצעה לפיתוח נשק כזה. אינני רואה את פוטין אומר לא. לכן אני חושש משום שהם נמשיך במסלול, גם אם הישראלים והפלשתינים יחיו בשלום ובשלווה, ייפתרו המשברים באוקראינה ובקרים, חצי הקוריאני יאוחד ויפורק מנשק גרעיני, אם המשבר בסרי לנקה יפתר, אולי במצב כזה לא נצטרך לפחד מהתבונה המלאכותית. אך אין סימן שמשברים אלה עומדים להיפתר ולכן אני גם מודאג מהתבונה המלאכותית.
ומדוע אתה חושש משיפור המוח האנושי באמצעות ממשק עם מחשבים?
אני מודאג מכך שתהיה לאחרים גישה למוח ולאישיות שלנו. אני חושש שהדבר יתפתח בהדרגה, כמו שפיתחו שתל שמאפשר לנכים לשלוט על תנועת כסא הגלגלים בכוח המחשבה, לא משהו שמישהו יכול להתנגד אליו, גם לא תהיה התנגדות לפיתוח שתל מוחי שיאפשר הפסקת התמכרות, אבל כשיש שתל אחד ואחריו עוד אחד ואוד אחד, נוכל להחליף את המוח כולו ולדעת מה קורה בתוכו לפני שנבין מה קרה. במיוחד איננו רוצים לתת לממשלה לדעת על מה אנו חושבים, וזו הסיבה לקישור שעשיתי לספרו של אורוול 1984. האם כבר הגענו לעידן האורווליאני, לדעתי עדיין לא, אבל שוב, צריך לחשוב על כך מראש.
עוד בנושא באתר הידען: