כבר היו לנאס"א עדויות קודמות לנוכחות מים על מאדים אך העדות הנוכחית - תמונה של סלעים המכילים המכילים משקעים של זרימה - הם הראשונים מסוגם.
רכב השטח המאדימאי קיוריוסיטי, החוקר את מכתש גייל במאדים, מצא עדויות לקיומו של נחל שזרם במרץ באיזור שבו הרכב נוסע. כבר היו לנאס"א עדויות קודמות לנוכחות מים על מאדים אך העדות הנוכחית - תמונה של סלעים המכילים משקעים של זרימה - הם הראשונים מסוגם.
"מגודל גושי החצץ שהסלע נשא, אנו יכולים להסיק כי המים זרמו במהירות של מטר בשניה לערך, בעומק של קרסול ובמקומות מסוימים אפילו לעומק הירך" אומר המדען ויליאם דיטריך מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי, חבר בצוות המדעי של קיוריוסיטי. "מאמרים רבים נכתבו אודות הערוצים על מאדים ובהם השערות רבות אודות הזרימה בתוכם. זו הפעם הראשונה שאנו רואים למעשה ערוצי חצץ שבהם נעו מים על מאדים. זה המעבר מהשערות וספקולציות אודות גודל החומרים בערוצי הזרימה לצפיה ישירה בהם."
בתמונה: רכב קיוריוסיטי של נאס"א גילה עדויות לערוץ נחל שזרם על מאדים בכמה אתרים, לרבות הופעת הסלעים המתוארת בתמונה זו, שהמדענים כינה בשם 'הוטה' על שם אגם הוטה בטריטוריה הצפון מערבית של קנדה. צילום:: NASA/JPL-Caltech/MSSS
הערוץ נמצא בין החלק הצפוני של מכתש גייל לבין בסיס הר שארפ, הר הנמצא במרכזו של המכתש ונוצר כתוצאה מאותה פגיעת אסטרואיד. תמונות קודמות של האיזור ממסלול סביב מאדים איפשרו פרשנות נוספת להמצאות החצץ. התמונות מראות מניפת סחף של חומרים שנסחפו למטה במורד שפת המכתש המחורצת בערוצים רבים, הנמצאים מעל הממצא החדש.
הצורה המעוגלת של כמה מהסלעים באיזור מעידים על העברה ממרחק רב מאיזורים שמעל שפת המכתש, כאשר ערוץ המכונה עמק השלום (Peace Vallis) מזין את מניפת הסחף. התפוצה הגדולה של הערוצים במניפה בין שפת המכתש ובין איזור החצץ מעלה את ההשערה שהזרם המשיך או חזר במשך זמן רב, ולא מדובר רק באירוע חד פעמי או כזה שארך רק כמה שנים.
התגלית הגיעה לאחר חקירה של שתי תופעות המכונות "הוטה" ו"לינק" באמצעות יכולת הצילום מרחוק של מצלמת הזרוע במהלך 40 הימים הראשונים לאחר הנחיתה. תצפיות אלה עקבו אחר רמזים קודמים מתופעה דומה שנחשפה בידי גזי הפליטה של חללית ה-MSL אליה היה מחובר קיוריוסיטי בעת הנחיתה.
"הוטה נראה כמו שמישהו חתך בפטיש חתיכה עבה של מדרכה, אך למעשה זהו בלוק שהוטה הצידה מתוך זרם עתיק" אומר מדען MSL ג'ון גרוצינגר מהמכון הטכנולוגי של קליפורניה בפסדינה.
החצץ בתשלובת בשני המופעים, משתנה בגודלו מגודל של גרגרי חול ועד לכדורי גולף. כמה מהם בעלי צורות זוויתיות שונות אך רבים מעוגלים.
"התצורה מספרת לנו שהם הוסעו והגודל מספר לנו שהם לא יכלו לנוע באמצעות הרוח. הם היו חייבים לעבור בזרם של מים" אומרת רבקה ויליאמס מהמכון למדעים פלנטרים בטוסון, אריזונה, אף היא חברת הצוות המדעי של קיוריוסיטי.
הצוות המדעי השתמש בקיוריוסיטי כדי לחקור את ההרכב הבסיסי של החומרים המחזיקים את תשלובת החצץ ביחד, וחושפים יותר מאפיינים של סביבה יבשה שיצרה את המשקעים. האבנים בתשלובת מספקים דוגמה של אבנים מאיזורים הנמצאים מעל שפת המכתש, כך שהצוות גם בחן כמה מהם כדי ללמוד על הגיאולוגיה הנרחבת יותר באיזור.
מדרון הר שארפ במכתש גייל נותר היעד העיקרי של הרכב. טיט ומינרלים גופרתיים התגלו מהמסלול ויכולים היו לשמר חומרים כימיים מבוססי פחמן שהם אבני הבניין הפוטנציאליים של החיים.
"זרמים ארוכים יכולים לשמש סביבת חיים" אומר גרוצינגר. "זו לא הבחירה הראשונה שלנו כסביבה לשימור חומרים אורגניים, אף כי אנו עדיין הולכים להר שארפ, אך זו תעודת ביטוח לכך שמצאנו את הסביבה תומכת החיים הפוטנציאלית הראשונה שלנו."