ככל הנראה ישנו טווח של מסות שבהם כוכב מתפוצץ, חוזר לאחר מכן לייצר חומר כתוצאה מאינטראקציות עם אנטי חומר ומתפוצץ שנית בעוצמה חזקה יותר
פיצוצים הם תמיד דבר מעניין והפיצוצים הכי מרהיבים ואלימים ביקום שייכים לסופרנובות. בשנת 2006, סופרנובה SN 2006GY הדהימה מדענים ב"מופע אורות" בעל עוצמה חזקה פי 10 מעוצמת סופרנובה ממוצעת. עוצמתו של מופע האורות איתגרה את תפיסת המודל המסורתי באשר לדרך שבה כוכב מתפוצץ יוצר סופרנובה. אסטרונומים חושדים שהסיבה לכך היא הייצור המתמשך של אנטי חומר בליבת הכוכב.
סופרנובה מתרחשת כאשר כוכב מתקרב לסוף חייו. התהליכים הגרעיניים המניעים את הכוכב , גורמים לפיצוץ בעוצמה החזקה מעוצמת כוח הכבידה המחזיקה את הכוכב ביחד. סוג הסופרנובה הנוצרת תלוי במסה של הכוכב. בכוכבים בעלי מסה הגדולה פי 90-135 ממסת השמש, תהליך זה יכול לקרות יותר מפעם אחת ונוצרת סופרנובה "פעימתית" היכולה לחזור על עצמה עד 7 פעמים.
הסיבה לקיום סופרנובות מרובות פיצוצים עשויה להיות קשורה בהיווצרותם של חלקיקי אנטי-חומר בליבה, אשר לאחר מכן מתקשרים מחדש ומשחררים כמויות גדולות של אנרגיה.
"אנחנו נתקלים "בחוסר יציבות דואלי" לקראת אחרית ימיו של כוכב, כאשר כמות גדולה של אנרגייה תרמית (אנרגית חום) יוצרת בשפע מסות גדולות של זוגות אלקטרון-פוזיטרון במקום לספק לחץ", כותב ד"ר סטן ווסלי מהמחלקה לאסטרונומיה ואסטרופיזיקה, אוניברסיטת קליפורניה בסנטה קרוז.
מה שקורה הוא כך: הסופרנובה הראשונה מתרחשת, מונעת בעזרת פיצוצי אנטי חומר בליבה ופולטת כמות גדולה של חומר מהכוכב אל החלל; למרות זאת, נשאר מספיק חומר בסמוך לליבה וכך הכוכב ממשיך ומתניע מחדש תהליכים גרעיניים. כך, לאחר בין כמה מאות ימים לבין כמה שנים, סופרנובה נוספת מתרחשת על-פי אותו מנגנון וכאשר החומר הנפלט מתנגש עם שאריות חומר נפלט קודמות, האינטראקציה יוצרת כמויות עצומות של אור.
תהליך זה קורה בכוכבים בטווח מסה של 95-130 מסות שמש בלבד. כוכבים בעלי מסה קטנה מ-95 מסות שמש עוברים סופרנובה טיפוסית וחד-פעמית ואילו כוכבים בעלי מסה סולרית גדולה מ-130 נתונים לחוסר יציבות דואלי אבל מתפוצצים בעוצמה כזאת שאינה משאירה חומר בסמוך לליבה אשר יאפשר לה להתחיל התהליך מחדש.
הווצרות אנטי חומר בליבה, בנוסף לכמות האור הגדולה הנוצרת מהתנגשויות חוזרות ונשנות של שאריות חומר נפלט, מסבירות בצורה טובה את הבהירות של סופרנובה SN 2006GY אשר אחרת הייתה תמוהה ביותר.
"המודל היה קיים עוד לפני התרחשות 2006GY ובמסגרתו גם נחזתה האפשרות לקיומה של סופרנובה בהירה מסוג שכזה. כאשר למדנו על התרחשות הסופרנובה, ביצענו חישובים מפורטים נוספים, ספציפיים ל-2006GY ואכן גילינו לשביעות רצוננו כי רבים מהממצאים הנצפים התאימו לתוצאות המודל ", אומר ד"ר ווסלי.
ישנם מועמדים אפשריים אחרים לסוג זה של סופרנובות החוזרות על עצמן, כגון "אתה קרינה" - "η Carinae" (סוג של כוכב כפול היפר-ענקי זוהר במיוחד. ע"מ). לרוע המזל, לא כולם מרהיבים כמו SN 2006GY.
באותו נושא באתר הידען:
במאיץ חלקיקים שוחזרו שברירי השנייה הראשונים שלאחר המפץ הגדול