הידען - Hayadan

נמשך הגידול במספר האקדמאים הישראלים החיים בחו"ל

שירות הידען ·

Summary: סדרת מפגשי יזמות בצפון אמריקה שקיים השבוע ארגון ScienceAbroad  בהשתתפות מאות מדענים ישראלים שם לו למטרה לעודד מדענים בחו"ל לחזור לישראל    סדרת מפגשי יזמות בהשתתפות מאות מדענים ישראלים בארבעה מרכזים בצפון אמריקה שהתקיימו בינואר 2017 ביוזמת ארגון המדענים הישראלים בחו"ל - סיינסאברוד (ScienceAbroad) ובתמיכת האגף ליזמות עסקית של משרד העלייה והקליטה, שם לו למטרה לתת כלים למאות ואלפי מדענים, מרביתם פוסט דוקטורנטים שיצאו אחרי הדוקטורט לחו"ל, ולשקול את האופציה…

סדרת מפגשי יזמות בצפון אמריקה שקיים השבוע ארגון ScienceAbroad  בהשתתפות מאות מדענים ישראלים שם לו למטרה לעודד מדענים בחו"ל לחזור לישראל 

 
מפגש של מדענים ישראלים בארה"ב המבקשים לחזור לארץ. צילום: ScienceAbroad

סדרת מפגשי יזמות בהשתתפות מאות מדענים ישראלים בארבעה מרכזים בצפון אמריקה שהתקיימו בינואר 2017 ביוזמת ארגון המדענים הישראלים בחו"ל - סיינסאברוד (ScienceAbroad) ובתמיכת האגף ליזמות עסקית של משרד העלייה והקליטה, שם לו למטרה לתת כלים למאות ואלפי מדענים, מרביתם פוסט דוקטורנטים שיצאו אחרי הדוקטורט לחו"ל, ולשקול את האופציה היזמית כאפיק חזרה לישראל. בשנתיים האחרונות  בלבד הצטרפו לרשימות ארגון סיינסאברוד עוד למעלה מ- 600 מדענים ישראלים השוהים בחו"ל ומעוניינים לחזור לישראל.

לפי פרסומי הלמ"ס והתכנית להשבת אקדמאים עולה כי 1860 בעלי תואר שלישי שהו בחו"ל 3 שנים ויותר כשמתוכם למעלה מ 50% מהפוסט דוקטורנטים הם בתחומי מדעי החיים. רק כ 9% מבעלי תואר שלישי במדעי החיים עובדים בתעשייה ובחקלאות, רק 7% בוגרי תואר שלישי במדעי החיים נקלטים כחברי סגל באקדמיה ו - 9% בתעשייה ובחקלאות.

מהנתונים עולה כי כיום אחד מכל עשרה אנשים שקיבלו תואר שלישי בישראל חי בחו"ל, וכך גם כרבע ממקבלי התואר השלישי במתמטיקה, 18.3% ממקבלי התואר במדעי המחשב, 17.5% ממקבלי התואר בביולוגיה או בהנדסת אווירונאוטיקה, וכ-16% ממקבלי התארים בכימיה, בפיזיקה, בביוכימיה ובגנטיקה.

 

זאת ועוד, לפי נתוני הלמ"ס בשנת 2015 חיו בחו"ל 27,826 ישראלים בעלי תואר ראשון, שני או שלישי וכי שיעור האקדמאים החוזרים נמוך ממספרם של אלה העוברים לחו"ל. אחת הסיבות העיקריות למעבר מדענים לחו"ל היא מעבר לצורך תקופת פוסט־דוקטורט שנדרשת ממקבלי תואר שלישי בישראל כתנאי לקריירה בתחום המחקר. כמו כן, רוב החוקרים הצעירים שמתקבלים לעבודה בחו"ל יתקשו לחזור בשל מחסור בתקנים באוניברסיטאות המחקר.

 

השבוע קיים ארגון סיינסאברוד ארבעה אירועי יזמות במטרה לעורר מוטיבציה בקרב המדענים לפנות ליזמות כערוץ נוסף לחזרה לישראל. המפגשים התקיימו באוניברסיטת מק'גיל במונטריאול, בקונסוליה הישראלית בשיקגו, במכון ברוד בקיימבריג' בוסטון ובמרכז הרפואי NYU בניו יורק. מטרת יריד היזמות לחשוף מדענים ישראלים בחו"ל לאופציה של יזמות כקריירה – אם ע"י פתיחת חברה משלהם ואם בהצטרפות למחלקות חדשנות בחברות בתעשייה. מנכ"לית הארגון מוניקה לב כהן מדגישה כי המטרה היא לקחת רעיון שלך, לרשום עליו זכויות יוצרים ולפתח אותו לחברה עצמאית או למכור אותו לחברה שתרצה לפתח אותו. במפגשים השתתפה היזמת ד"ר נטע קלע ( PhD באימונולוגיה ממכון ויצמן, פוסטדוקורט בסטנפורד בתחום הסרטן, הקימה סטארטאפ בתחום האונקולוגי (CELLACTOR), המתמחה בפיתוח מוצר, חדשנות ויזמות בתחום הביוטכנולוגיה והרפואה ומייעצת לחברות בינלאומיות ומקומיות בתחום המדעי והעסקי, זוכת פרס McCormick מאוניברסיטת סטנפורד ושותפה ליותר מעשרה פרסומים ופטנטים). כמו כן יוצגו במפגשים הסבר על תוכניות המדינה ומשרד העלייה והקליטה לעידוד יזמות עסקית, הטבות שאפשר לקבל ומידע על גיוס כספים ומיסוי חברות בישראל.

 

ארגון המדענים הישראלים בחו"ל סיינס אברוד (ScienceAbroad) לשעבר ביואברוד (BioAbroad) הוא ארגון ללא כוונות רווח הפועל מאז 2006, לשמירת קשר עם מדענים וחוקרים ישראלים בעולם. הארגון הוא קהילה בינלאומית לחוקרים ישראלים השוהים בחו"ל וחברים בו 2,300 אקדמאים בעלי תואר שני ומעלה. הארגון מהווה היום את הרשת הגדולה ביותר למדענים, חוקרים, מהנדסים, רופאים ויזמים ישראלים השוהים בחו"ל. הארגון מטפח רשת חברתית-מקצועית פעילה המחוברת לאקדמיה, לתעשייה, לחברה בישראל ולקהילות המקומיות בהן חבריו נמצאים, ותומך בחברים המבקשים לשוב לישראל. הארגון מפעיל 21 מרכזים באוניברסיטאות מובילות בצפון אמריקה ופעילות מקוונת מגוונת. לארגון למעלה מאלפיים חברים שפזורים ב-22 מדינות.

 

 לאתר ScienceAbroad 

לרשימת המרכזים