חזרתי מטיול בקובה ובקוסטה-ריקה. לא יכולתי שלא להשוות את הגישה לסביבה ולטבע בשתי המדינות, השוואה בין קובה לקוסטה-ריקה וכמובן השוואה לישראל
חזרתי מטיול בקובה ובקוסטה-ריקה. לא יכולתי שלא להשוות את הגישה לסביבה ולטבע בשתי המדינות, השוואה בין קובה לקוסטה-ריקה וכמובן השוואה לישראל.
קובה ידועה בהיסטוריה ההפכפכה וכאחת האחרונות בה שורד השלטון הקומוניסטי. ככזאת מצפה המטייל למצוא ארץ מפגרת, מלוכלכת ששימור הטבע והשמירה על הסביבה אינה בראש מעיניה … ולא היא, בארץ ניכר העוני בכל אשר פונים ובכל זאת… קובה נקיה ומסודרת. הרשויות מטפלות בשמורות הטבע במקצועיות וביעילות, הרחובות נקיים ובצידי הדרכים לא רואים אשפה ולכלוך. נכון, מעשנים כמעט בכל מקום ובכל זאת אין בדלי סגריות (וסיגרים) מזהמים את החופים. יהיה מי שיאמר כי הנקיון נובע מהעוני, שכן אין מה להשליך ולכל יש שימוש.
קוסטה-ריקה נחשבת לסמל אקולוגי, נושאת הדגל של שימור הטבע וההגנה על הסביבה, כך לפחות על-פי הפרסומים. אכן, הטבע בקוסטה-ריקה מהמם בעושרו, הכל ירוק, יערות ירוקים גולשים עד לקו המים בחופים זהובי חול, מי טורקיז עשירים בדגים. עיקר הפעילויות בכל אשר פונים קשורות לטבע: שיוטים לתצפיות בדולפינים, טיולים רגליים ורכובים ביערות ובחופים לצפייה בחי ובצומח, אפילו פעילויות אתגריות כמו גלישה באומגה או קפיצות בנג'י, מבוצעות בלב היערות ללא פגיעה בסביבה. בכל מקום ובכל פינה בולטת נוכחות המכלים היעודיים לפסולת: מיכלים ניפרדים לנייר, זכוכית, פלסטיק, מתכת, פסולת אורגנית או ביולוגית. במבט ראשון ל"ירוק כמוני"… נהדר ! אלא שאז נוסעים בכבישים המפותלים שעוברים דרך יערות-עד משווניים, חוצים עמקים ירוקים מרהיבים ביופים הירוק ורכסים מכוסי עננים, כל מי שיסע בכבישי קוסטה-ריקה כשעיניו מביטות לגובה, יהיה נפעם מעושר הצמחיה ומיפי הנוף.
יסלחו לי כל המהללים והמשבחים על שאני מוריד את עיני לשולי הדרכים והכבישים, שכן אלו מזוהמים. לכל אורכם של כבישי קוסטה-ריקה מפוזרת האשפה, כל מפרץ (שמיועד לחניית חרום) נראה כמזבלה. מתקבל הרושם כי תושבי ומבקרי הארץ זקוקים ל"שווי משקל" וכדי לאזן את הנקיון המופתי בשמורות ובחופים… מזהמים את צידי הכבישים.
אחרי ההשוואה בין שתי ארצות שנחשבות ל"עולם שלישי" מגיעה ההשוואה לארצנו. כמו קוסטה-ריקה גם אנחנו מתפארים (בצדק) בהשגים ניכבדים בשימור הסביבה והטבע. כמו קובה גם לנו יש חוות לגידול תנינים בהן ניתן לבקר, כמו קובה אנחנו שמחים לקבל תיירים מהעולם הרחב, אבל כמו בקוסטה-ריקה לא יודעים להמנע מנסיונות לעשוק אותם.
כמו בקובה כך גם אצלנו יש גופים שונים שפועלים למען הנקיון, כמעט כמו בקוסטה-ריקה בה היער הירוק נושק לים הטורקיז, אצלנו נושקות לים תיפלצות בטון. כמו בקוסטה-ריקה, סביבתנו הטבעית (שמורות וגנים) נקיה (כמעט), אבל רחובות ערינו, חופי-הים, צידי הכבישים ורוב השטחים הפתוחים… מטונפים.
אז אולי ננסה ללמוד משתי ארצות "העולם השלישי", נלמד מקוסטה-ריקה איך ממיינים פסולת ואשפה, נלמד מקובה איך לא מלכלכים ומזהמים את סביבתנו.