מדענים מהארווארד הצליחו לחקות בשטח את תסמונת קריסת מושבות דבורי הדבש, ומסתבר שכמויות קטנות מאוד של החומר הנמצא בשימוש נפוץ מאז שנות התשעים, מספיקות כדי להרוג את הדבורים
הנאשם העיקרי בירידה במספר מושבות הדבורים מאז שנת 2006 הוא חומר נפוץ - אימידאקלופריד (Imidacloprid), אחד מחומרי ההדברה הנפוצים ביותר. כך עולה ממחקר חדש של בית הספר לבריאות הציבור של הארווארד (HSPH). בכך תופס חומר ההדברה את מקומה של הסברה הנפוצה ביותר עד כה לירידה הניכרת במספר הדבורים - האנטנות הסלולאריות. גם וירוס שהתגלה בישראל נחשד כגורם לתסמונת.
החוקרים, בראשות אלכס לו, פרופ' לחשיפה ביולוגית לסביבה במחלקה לבריאות הסביבה, כתבו כי המחקר החדש מספק עדויות משכנעות לקשר בין אימידאקלופריד לתופעה המכונה תסמונת קריסת המושבות (CCD), שבעטיה נוטשות דבורים בוגרות את הכוורות. המחקר יופיע בגליון יוני של כתב העת Bulletin of Insectology.
"חשיבות הדבורים לחקלאות אינה ניתנת לזלזול", אומר לו. "ונראה שלא נדרש הרבה מחומר ההדברה להשפיע על הדבורים. הניסוי שלנו כלל כמויות של החומר מתחת לזו הנפוצה כיום בסביבה."
הצבעה על מקור הבעיה חשובה משום שהדבורים, מלבד ייצור דבש, הן המאביקות העיקריות של כמעט שליש מסוגי הצמחים החקלאיים לרבות פירות, ירקות, אגוזים וכן אספסת והתלתן המשמשים כמזון לבעלי חיים.
לו ושותפיו משערים כי התפרצות תסמונת קריסת המושבות היא תוצאה של נוכחות האימידאקלופריד, נאו ניקוטינאיד שיצא לשוק בתחילת שנות התשעים. הדבורים יכולות להיחשף לחומר בשתי דרכים: באמצעות הצוף בצמחים או באמצעות סירופ תירס עתיר פרוקטוזה המשמש להאכלת דבורים. מכוון שהתירס המגודל בארה"ב מטופל באימידאקלופריד הוא נמצא גם בסירופ התירס.
בקיץ 2010 ביצעו החוקרים ניסוי שטח במחוז וורצ'סטר, מסצ'וסטס, שנועד לדמות כיצד האימידאקלופריד עשוי לגרום להתפרצות התסמונת. במהלך תקופה של למעלה מ-23 שבועות, הם ניטרו דבורים בארבעה איזורי גידול שונים. בכל איזור כזה הוצבו ארבע כוורות שטופלו ברמות שונות של אימידאקלופריד וכוורת אחת שימשה לביקורת. לאחר 12 שבועות של מנות יתר בדרגות שונות של אימידאקלופריד, כל הדבורים היו חיות אך לאחר 23 שבועות, 15 מתוך 16 הכוורות שקיבלו טיפול – כלומר 94% מתוך הכוורות, מתו. הדבורים שהיו חשופות לרמות גבוהות יותר של חומר ההדברה מתו קודם.
"מאפייני הכוורות המתות תאמו את תסמונת ה-CCD," אומר לו. הכוורות היו ריקות מלבד מחסני המזון, מעט אבקה וכמה דבורים צעירות, וכן כמה דבורים מתות בסביבה. כאשר בדקו החוקרים תנאים אחרים שהיו עלולים לגרום לקריסת הכוורת, מחלות או מפגעים – דבורים מתות רבות נמצאות באופן טיפוסי בתוך ומחוץ לכוורות הפגועות ולפיכך, כוורות אלה לא חיקו את תופעת הקריסה במלואה. במילים אחרות, רק טיפול באימידאקלופריד גרם לחזרה על כל מאפייני ה-CCD.
באופן מטריד, נדרשו רמות נמוכות מאוד של אימידאקלופריד כדי לגרום להתמוטטות, פחות ממה שמשמש באופן טיפוסי בצמחים או באיזורים שבהם הדבורים מחפשות אחר מזון.
מדענים, מקבלי החלטות, חקלאים וכוורנים הזעיקו בשל אבדן של 30-90% ממושבות דבורי הדבש מאז 2006, תופעה שגררה אינספור תיאוריות באשר לסיבה, כגון מזיקים, מחלות, חומרי הדברה, הגירה לאיזורים אחרים או שילוב של הגורמים הללו.
להודעה באתר של אוניברסיטת הארווארד