אותות הנשלחים מן העור בעקבות ליטוף מגיעים ישירות למוח
לאותות עצביים המשדרים למוח שהעור שלנו חווה ליטוף יש סיבי עצב מתמחים מיוחדים משלהם בעור. כך מגלה מחקר חדש שנערך באקדמיה שלגנסקה בשוודיה ופורסם בכתב העת נייצ'ר נוירו-סיינס. הגילוי עשוי להסביר מדוע מגע בעור יכול לשכך כאב.
סיבי עצב מתמחים אלה בעור נקראים עצבי CT, ולהם נתיב העובר ישירות לאותם אזורים במוח החיוניים בהופעת תחושות. יתירה מכך, מתברר שסיבי עצב אלה אינם נחסמים אפילו כאשר המוח מקבל אותות של כאב מאותו אזור בעור. למעשה, ההיפך הוא הנכון – האותות המשדרים למוח על ליטוף מסוגלים להכהות או לשכך את אותות הכאב.
החוקרים בחנו קבוצה של נבדקים בריאים, תוך שימוש בטכניקה שנקראת מיקרונורוגרפיה, המאפשרת, באמצעות החדרת אלקטרודה דקה אל תוך העצב בזרוע, לבחור את פעולת האותות של סיב עצב ספציפי ולבחון את פעילותו. כל אחד מסיבי העצב אחראי לאותות מגע מסנטימטר רבוע אחד לערך.
הם השתמשו ברובוט שתוכנן במיוחד עבור המחקר, שליטף את האזור המדויק של העור שלו אחראי אותו סיב עצב ספציפי שאליו הוחדרה האלקטרודה. הנבדקים התבקשו לדרג עד כמה נעים או לא נעים הם חוו את הליטוף.
הממצאים הראו שכאשר אותות העצב שנשלחו בעצבי ה-CT הפכו תכופים יותר, הנבדקים תיארו את החוויה שלהם כיותר ויותר נעימה. עוד מצאו החוקרים כי מבין עצבי העור שנחקרו, רק בעצבי ה-CT היה קשר חזק בין תדירות האותות לבין דירוג תחושת המגע הנעים.