משנה: המוח מספק לנו את היכולת המופלאה להבין מצבים שמעולם לא נתקלנו בהם בעבר. מחקר חדש פענח את המנגנון שאחראי לכך.
המוח מספק לנו את היכולת המופלאה להבין מצבים שמעולם לא נתקלנו בהם בעבר , למשל זיהוי אדם מוכר במקום חדש או הבנת כוונת המשפט: "אני צריך לשבת איתך" כמשפט "אני צריך לשבת ולשוחח איתך" וזאת למרות שהמילה העיקרית במשפט "לשוחח" כלל אינה מופיעה. המנגנון האחראי לביצוע מטלה זו היה בגדר תעלומה עתיקת יומין בתחום מדעי המוח.
כעת נראה כי חוקרים מאוניברסיטת קולורדו בולדר עשו צעד לפתרון התעלומה. החוקרים הדגימו כיצד המוחות האנושיים מסוגלים לעבד את המצבים החדשים הללו תוך הסתמכות על שיטה הדומה למערכת ה-"מצביע" ("pointer") שבה נעשה שימוש במחשבים.
"מצביע" מציין למחשב היכן לאתר מידע המאוחסן במקום אחר במערכת לשם עיבודו של משתנה כלשהו. כך למשל תוכנת מחשב מסוגלת ליצור תבנית של מכתב דואר אלקטרוני הכולל שם נמען, אם יציבו 'מצביע' מתאים מיד לאחר המילה 'לכבוד' בגוף המייל. המצביע 'ישלוף' מבסיס הנתונים את פרטי השם של כל אחד מהנמענים שנבחרו ויכניס אותם במקום הנכון.
במחקר החדש שפורסם בכתב-העת המדעי Proceedings of the National Academy of Sciences, המדענים הראו כי הקשרים שבין קליפת המוח הקדם-מצחית לבין גרעיני הבסיס (basal ganglia) יכולים ליטול תפקיד דומה למצביעים במחשב. במהלך המחקר החוקרים השתמשו במשפטים ומלים באופן לא מוכר וחסר היגיון והראו כיצד המוח יכול להבין את המשמעות, או התפקיד, של המילים הללו במשפט.
לדברי פרופסור ראנדל אוריילי, מהמחלקה לפסיכולוגיה ולמדעי המוח באוניברסיטת קולוראדו בולדר וכותב-שותף של המאמר ממצא המחקר הוכיח כי מוחות אנושיים מסוגלים להבין את המשפטים כמבנה בעל משתנים - נושא, פועל, ולעיתים גם מושא - וכי המוח מסוגל להקצות מגוון נרחב של מילים למשתנים אלו ועדיין להבין את מבנה המשפט: " כאשר בעבר ניסינו לגרום למודלים ממוחשבים לבצע את המטלה הזו נכשלנו לחלוטין. העובדה כי ניתן להבין את משמעותו האמתית של המשפט למרות שהוא חסר את המילה העיקרית שבו, מדגימה את יכולתו של המוח לעבד כהלכה נתונים חדשים לחלוטין עבורו"
בשלב הבא החוקרים הוסיפו מידע למודל הממוחשב בדומה לאופן פעולת מנגנון הקשרים שבמוח. הדבר אפשר לאמן את המודל להבין משפטים פשוטים בעזרת קבוצה מוגדרת של מילים. לאחר תקופת התרגול, החוקרים הזינו לתוך המודל משפטים חדשים שעושים שימוש במילים מוכרות אך בצורות חדשות וגילו כי המודל מסוגל להבין את מבנה המשפט.
אולם בעוד שהממצאים מראים כי ייתכן שמערכת דמוית מצביע אכן פועלת במוח האנושי הפונקציה בה הוא עושה שימוש אינה זהה לחלוטין למערכת שבה נעשה שימוש במודל הממוחשב: "זה דומה להשוואה הנעשית בין כנף מטוס לכנף ציפור. שתיהן משמשות למעוף, אולם הן פועלות באופן שונה" הסביר אוריילי. לדבריו במנגנון שבמוח יש צורך ללמד ולתרגל את המערכת דמוית המצביע להבין משפטים חדשים בעזרת מילים מוכרות, בעוד שאת המחשב ניתן לתכנת כך שיבין משפטים חדשים באופן מידי ללא תרגול קודם. "ככל שהמוח שלנו לומד, הוא פועל טוב יותר ויותר בעיבוד הסוגים החדשים הללו של הנתונים" הסביר.