מגוון הצבעים בעיניים מחום לירוק יכול להיות מוסבר על ידי שונות בכמות המלנין בקשתית, אך אצל בעלי עיניים כחולות 'טהורות', יש מגוון מצומצם יותר של מלנין בעיניים. מסתבר שהשונות הגנטית בתוכם שונה, דבר שאיפשר למדענים לעקוב אחריהם עד לאב הקדמון המשותף שחי לפני 6-10 אלף שנה
מגוון הצבעים בעיניים מחום לירוק יכול להיות מוסבר על ידי שונות בכמות המלנין בקשתית, אך אצל בעלי עיניים כחולות 'טהורות', יש מגוון מצומצם יותר של מלנין בעיניים.
מחקר חדש מגלה כי לאנשים בעלי עיניים כחולות יש אב קדמון משותף. צוות מדענים מאוניברסיטת קופנהגן עקבו אחר המוטציה הגנטית שהתרחשה לפני 6,000-10,000 שנה והן האחראיות (והיא האחראית) לכך שבני אדם בעלי עיניים כחולות חיים על כדור הארץ כיום.
מהי המוטציה הגנטית?
"במקור לכל בני האדם היו עיניים חומות", אומר פרופ' האנס איברג מהמחלקה לרפואה תאית ומולקולרית באוניברסיטת קופנהגן. "אולם מוטציה גנטית השפיעה על הגן OCA2 בכרומוזומים שלנו והתוצאה היתה כיבוי של היכולת לפתח עיניים חומות.
OCA2 (הוא גן ש)מקודד את החלבון P המעורב בייצור המלנין. זהו הפיגמנט שנותן את הצבע לשערות לעיניים ולעור. השינוי הזה שהתרחש בגן הקשור ל-OCA2 אינו מכבה את הגן לחלוטין, אלא מגביל את פעולותו להפחתת יכולת ייצור המלנין בקשתית – וכך הוא "מדלל" עיניים חומות והופך אותן לכחולות. אפקט ההסבה הזה של OCA2 הוא ספציפי (ממוקד). אם הגן OCA2 היה נהרס כליל בתהליך הכיבוי לא היה לאותם אנשים מלנין בשיער, בעיניים או בעור, תופעה המכונה "לבקנות".
להגביל את השונות הגנטית
שונות בצבע העיניים מחום לירוק ניתנת להסבר באמצעות שונות בכמות המלנין בקשתית אך לפרטים בעלי עיניים כחולות יש דרגה נמוכה של שונות בכמות המלנין בעיניהם. "מכאן אנו יכולים להסיק שכל בני האדם בעלי העיניים הכחולות מקורם באב קדמון משותף." אומר פרופ' איברג. "כולם ירשו את אותו כיבוי באותה נקודה בדנ"א שלהם. בניגוד אליהם, אנשים בעלי עיניים חומות הם מאוד מגוונים בכמות המלנין באיזור בדנ"א השולט בייצור המלנין.
פרופ' איברג וצוותו בדקו דנ"א מיטוכונדריאלי והישוו את צבע העיניים של בעלי עיניים כחולות במדינות שונות באופיין – ירדן טורקיה ודנמרק. הממצאים הללו הם האחרונים בעשור של מחקרים גנטיים שהחל ב-1996 כאשר פרופ' איברג גילה כי הגן OCA2 אחראי לצבע העיניים.
הטבע מערבב את הגנים שלנו
המוטציה שגרמה להפיכת העיניים החומות לכחולות איננה מוטציה חיובית אך גם לא שלילית. היא אחת מכמה מוטציות כגון צבע שיער, קרחת, נמשים ונקודות חן שאינם מגדילים או מקטינים את סיכויי השרידה של האדם. כפי שפרופ' איברג אומר: "הדבר מראה כי הטבע מערבב כל הזמן את הגנום האנושי, ויוצר קוקטייל של כרומוזומים אנושיים תוך שהוא חושף את השינויים כאשר הוא עושה זאת."