כבר מזה זמן רב ידוע שתינוקות אנושיים שנולדים בחודשי החורף נמצאים בסיכון גבוה יותר ללקות במספר מחלות נוירולוגיות, כולל דכאון חורף, דכאון ביפולארי וסכיזופרניה. מכיוון שעונות השנה הן פונקציה של מיקום (ומנח) כוכבי הלכת במערכת השמש הקטנה שלנו...
בזמן שנסעתי ברכבת הבוקר פתחתי את העיתון שנשאתי עמי ועיינתי בהורוסקופ. "יזדמן בדרכך סיכוי לאהבה," ניבא העיתון בוודאות נחרצת, ואני נדרתי אומר שלא לספר זאת לאשתי. "אתה אדם נעים הליכות, אך אתה מסוגל גם להתעצבן כשלוחצים לך על הכפתורים הלא-נכונים."
אכן כן. והורוסקופים לוחצים לי על כולם בבת אחת.
השלכתי את העיתון מעליי בזלזול ועברתי למחשב הנייד, שם קראתי את המחקרים החדשים במדע. ודווקא שם ציפתה לי הפתעה.
לאסטרולוגיה, מסתבר, נמצא בסיס ביולוגי מדעי.
בעצם, זו אינה הפתעה גדולה כל-כך. לפי ההוקוס-פוקוס של האסטרולוגיה, חייהם ונטיותיהם של אנשים מושפעים ממצב הכוכבים בתאריך הלידה שלהם. למעשה, זוהי עובדה ידועה ומתועדת היטב במדע. כבר מזה זמן רב ידוע שתינוקות אנושיים שנולדים בחודשי החורף נמצאים בסיכון גבוה יותר ללקות במספר מחלות נוירולוגיות, כולל דכאון חורף, דכאון ביפולארי וסכיזופרניה. מכיוון שעונות השנה הן פונקציה של מיקום (ומנח) כוכבי הלכת במערכת השמש הקטנה שלנו...
ובכן, זוהי אסטרולוגיה. מדעית, סטטיסטית ורחוקה מתחזיותיהם הפרועות של העכו"מים למיניהם. השאלה המעניינת באמת היא – איך ולמה? כיצד מתעצבת אישיותינו הבוגרת בהתאם לעונה בה נולדנו?
תשובות רבות הוצעו לשאלה – משכיחות גבוהה יותר של נגיף השפעת, ועד להשפעתו המיסטית של צדק. אף אחת מהן עדיין לא הוכחה באופן אמפירי. במיוחד המיסטית.
בניסיון למצוא תשובה רצינית יותר, ערכו לאחרונה חוקרים ניסוי שהתפרסם בכתב העת המדעי היוקרתי נייצ'ר נוירוסיינס. החוקרים ניצלו את העובדה הידועה שעם בוא הקיץ מתארכים הימים ומתקצרים הלילות, בעוד שבחורף קצרים הימים וארוכים הלילות. הם גידלו קבוצות של גורי עכברים מלידה ועד לגמילה מיניקה, תחת מחזורי אור-חושך של חורף או קיץ מלאכותיים. לאחר הגמילה, נבדקו תגובותיהם של העכברים השונים למחזורי אור-חושך שונים, כמו גם לחיים בחשכה מוחלטת.
בעכברים שנולדו בחורף המלאכותי ניכרה האטה עקבית במשך הזמן בו עסקו בפעילויותיהם היומיות, בלי קשר למחזור אור-חושך בו נבחנו. הסיבה לכך התגלתה כאשר המדענים בדקו את מנגנון השעונים הביולוגיים שבמוחות העכברים, באמצעות גן גשש-בלש שהוחדר לתאי השעון וגרם להם לזרוח בירוק בזמן פעילות. התוצאה התאימה למצופה: פעילותם של גני-השעון הייתה פחות מתואמת לסביבה בעכברים שנולדו בחורף לעומת עכברים שנולדו בקיץ.
אם זה לא מספיק, הרי שהמחקרים הראו שהשפעתה של הלידה בחורף על גני השעון נותרת עד לגיל בגרות. השעונים הביולוגיים של העכברים שנולדו בקיץ נותרו יציבים ומתואמים עם הסביבה בכל עת. לעומתם, שעוניהם הביולוגיים של העכברים שנולדו בחורף נטו לסטות בפראות מהתקן כאשר העכברים הועברו למחזור אור-חושך המדמה קיץ.
לפי העורך הראשי של המחקר, דאגלס מקמהון, פרופסור למדעי הביולוגיה באוניברסיטת ונדרבילט. "העכברים שגודלו במחזור החורפי מראים תגובה מוגזמת לשינוי העונתי, שדומה באופן מובהק לתגובתם של חולים אנושיים הסוגלים מהפרעה עונתית [דכאון חורף, ר.צ.]."
המחקר החדש מעלה אפשרות מעניינת, לפיה שינויים עונתיים במחזורי אור-חושך מסוגלים להשפיע על מוחותיהם המתפתחים של פעוטות ולקבוע גם את אישיותם בעתיד. אחרי הכל, אנו יודעים כבר שהשעון הביולוגי משפיע גם על מצב הרוח של בני-האדם. עתה שמצאנו מנגנון בו מחזורי אור-חושך מותירים את חותמם במוחו המתפתח של העכבר, יש מקום לשער שתופעה דומה מתרחשת גם במוח האנושי. ואם כך הדבר, הרי שלעונת הלידה (או ליתר דיוק, למחזורי אור-חושך שהעובר והתינוק חווים) יש השפעה כללית על התפתחות המוח והאישיות.
עד כמה ניתן לקבל את ההשערות הללו? התשובה עדיין אינה ברורה. קודם כל, למרות הדמיון האבולוציוני בינינו, קשה להכחיש שעכברים שונים מבני-אדם. ייתכן שבבני-אדם קיים מנגנון אחר של שעונים ביולוגיים, ועונות השנה בזמן הלידה והיניקה אינן משפיעות על המוח האנושי לאורך זמן. מכיוון שכך, לא כדאי עדיין לקפוץ למסקנות מתוך מחקר יחיד. מוטב, כנהוג במדע, לחכות למחקרים נוספים שיאמתו ויאששו את התוצאות הראשוניות, ומכך נוכל לגבש תיאוריה שלמה יותר שעשויה להתאים לכל תינוק מחזורי אור-חושך המתאימים לו בעריסתו.
אולי הלקח הטוב ביותר שניתן ללמוד מהמחקר הנוכחי הוא על פתיחותו של המדע לרעיונות חדשים, צד בצד עם הדרישה הבלתי-מתפשרת להוכחות אמפיריות. בפרט- באשר לאסטרולוגיה והורוסקופ- האסטרולוגים והחוזים בכוכבים דוחים את המדענים כ- 'בעלי ראש סגור'. אין רחוק מכך. הקהילה המדעית מודעת כבר מזה זמן רב להשפעתן של עונות השנה על הסיכון למחלות נוירולוגיות. ההבדל בין מדענים לאסטרולוגים הוא שהמדענים משתמשים בכל הכלים המודרניים הקיימים ברשותם כדי להבין את התופעה, בעוד שרבים מהאסטרולוגים עובדים עדיין עם מפות כוכבים שהומצאו בבבל העתיקה ואינן מתאימות בשום צורה שהיא לכיפת השמיים של ימינו.
עטוף שרעפי מחשבה עמוקים הצצתי בשעון. דצמבר עכשיו, חורף. פתחתי את האייפון והתחלתי לחייג לאשתי. כדאי להזדרז.
הערת העורך: אין חשש, אתר הידען לא חזר בתשובה ולא יפרסם מעתה הורוסקופים, הכותרת נכתבה בציניות, מה גם שיש מרחק גדול מאוד בין השפעה כללית של אור היום לבין השפעה ספציפית בשבוע מסוים - עשה X ואל תעשה Y. אם מישהו לא הבין זאת, ולפי התגובות ניתן לחשוב - האסטרולוגיה היא חסרת בסיס מדעי, גם אם יש תכונה אחת מני רבות שהאסטרולוגיה מנבאה שיהיה נכון. גם שעון אנלוגי עומד מראה את השעה הנכונה פעמיים ביום (ודיגיטלי לרוב רק פעם אחת).
וליתר בטחון כדי שיהיה ברור מהי דעתנו על האסטרולוגיה: תמליל שיחה בה התעמתתי מול האסטרולוג הרצל ליפשיץ בתוכנית פוליטיקה בשנת 2006 וכן הסבר מדוע אין לאסטרולוגיה בסיס מדעי