הידען - Hayadan

החשש: אסטרואידים קטלניים תקועים בנקודות לגראנז' של כדור הארץ

יוניברס טודיי ·

Summary: נקודות לגראנז' 4 ו-5 שבמסלולי כוכבי לכת אחרים (צדק ושבתאי) מכילים נחילי אסטרואידים, עשויים להפגין תכונה דומה גם במסלול כדור הארץ. חלליות סטריאו אמורות לחקור את האיזורים הללו במסלולם לצידה השני של השמש. שני מצפי שמש מסדרת סטריאו ששוגרו כדי לחקור את פליטות העטרה של השמש ואת רוח השמש עשויים לבצע מחקר שונה לחלוטין. שתי החלליות טסות בכיוונים מנוגדים, האחת מעט לפני מסלול כדור הארץ והשניה – במסלול מעט אחריו.…

נקודות לגראנז' 4 ו-5 שבמסלולי כוכבי לכת אחרים (צדק ושבתאי) מכילים נחילי אסטרואידים, עשויים להפגין תכונה דומה גם במסלול כדור הארץ. חלליות סטריאו אמורות לחקור את האיזורים הללו במסלולם לצידה השני של השמש.

שני מצפי שמש מסדרת סטריאו ששוגרו כדי לחקור את פליטות העטרה של השמש ואת רוח השמש עשויים לבצע מחקר שונה לחלוטין. שתי החלליות טסות בכיוונים מנוגדים, האחת מעט לפני מסלול כדור הארץ והשניה – במסלול מעט אחריו. מצפים ייחודיים אלה אמורים לספק מבט על סביבת השמש לפרטים חסרי תקדים ויאפשרו לנו גם לראות את השמש משתי נקודות יתרון שונות.

גם ככה זו משימה מרגשת, אחרי הכל כמה מצפים יכולים לראות את השמש ממרחק יחידה אסטרונומית אחת מבלי להיצמד לכדור הארץ? ואולם שתי חלליות סטריאו המתרחקות כעת מכדור הארץ (בכיוונים מנוגדים) מגיעות לאיזור מפורז מהבחינה הכבידתית. החלליות אמורות להכנס לנקודות לגראנג' L4 ו-L5 כדי לצוד כמה גושי סלע.

נקודות לגראנז' במערכות בנות שני גופים כגון כדור הארץ והשמש, הן מעין אי של יציבות כבידתית. מדובר בנפח חלל שבו הכבידה של שני הגופים מבטלת זו את זו. שתי נקודות לגראנז' הראשונות במערכת הכוללת את השמש וכדור הארץ הם ברורים – כ-1.5 מיליון קילומטר מפני הקרקע של כדור הארץ, בינה לבין השמש הנקודה שבה הכבידה של השמש וכדור הארץ מבטלות זו את זו. נקודה זו נקראת L1.

הנקודה L2 נמצאת בערך באותו מרחק אך מהצד השני של כדור הארץ. במקרה זה, כדור הארץ גורם שם לליקוי תמידי של השמש. נקודה L3 נמצאת בצד השני של השמש מול כדור הארץ בדיוק במרחק יחידה אסטרונומית אחת. כעת הדבר מתחיל להשתמע מוזר – הנקודות L4 ו-L5 נמצאות בדיוק שישים מעלות לפני ואחרי כדור הארץ במסלולו.

נקודות L4 ו-L5 הן גם היציבות ביותר מבחינה כבידתית. חומר בראשיתי ושברים שנקלעים לנקודה זו הופכים לאסירי לגראנז' נקודת L1 נחשבה לנקודת לגראנז' היציבה ביותר (מכיוון שהיא נעולה ישירות בין כבידת השמש לכבידת כדור הארץ), אך מסתבר שאפילו חלליות שאמורות היו להתיישב בה כגון סוהו ו-AE נאלצו לבצע תמרונים מסובכים כדי להשאר במקומם, אחרת האיזון העדין יאבד והם יסחפו הרחק מ-L1.

לעומת זאת מסתבר שבכל זאת L4 ו-L5 הן האיזורים היציבים ביותר כשהם מאוזנים באמצעות משוואה מסובכת של רכיבים כיבדתיים מכדור הארץ ומהשמש. לפיכך סבורים כי שני אזורים אלה לכדו אבק וסלעים במהלך קיומה של מערכת השמש, דבר שהופך אותם למקום מאוד מעניין לשיגור משימות חלל. שתי חלליות סטריאו אצות להן לעבר L4 ו-L5, במטרה לחקור את האיזור המת, בין אם ירצו זאת ובין אם לא.

זו עובדה ידועה שלכוכבי לכת אחרים יש מלווים במסלולם הנמצאים בנקודותל לגראנז' לפני ואחרי כוכב הלכת, והם מכונים אסטרואידים טרויאניים ואסטרואידים יווניים. האם גם במסלול כדור הארץ יש נחיל של אסטרואידים. יש נחיל אסטרואידים בנקודות L4 ו-L5? המדענים מאמינים שהדבר כמעט ודאי, ואולם עד כה לא נצפה אף אסטרואיד כזה.

אף כי הם רחוקים מאיתנו מיליוני קילומטרים, ניתן לצפות ב-L4 ו-L5 בעת השקיעה והזריחה, והאפשרות של איתור אסטרואידים קטנה מכיוון שהם מסונוורים באור השמש. לפיכך חלליות סטריאו אמורות לצלול לתוך נקודות L4 ו-L5, כדי לראות ממבט ראשון מה נמצא שם.


לידיעה ביוניברס טודיי