מתנגדי ההתחממות מיהרו חודש לפני הזמן להכריז על התאוששות תכסית הקרח באוקיאנוס הארקטי, ולטעון שזו סתירה להתחממות הגלובלית; בנאס"א מסבירים את התנאים שגרמו להתאוששות, אך גם את ההקשר הנכון של התכווצות תכסית הקרח שלא השתנתה ושגם אחרי ההתאוששות, עדיין חסר קרח רב רק כדי להגיע לממוצע הרב שנתי
לאחר קיץ קר באופן חריג בקווי הרוחב הצפוניים הגבוהים נראה שהקרח הארקטי הגיע למינימום השנתי שלו ב-13 בספטמבר 2013. כך עולה ממחקר של מרכז המידע הלאומי לקרח ושלג (NDIC) באוניברסיטת קולורדו בבולדר במימון נאס"א. ניתוח נתונים שבוצע בידי שני הארגונים הראה כי תכסית הקרח הארקטי הנמוכה ביותר שנמדדה היתה 5.1 מיליון קילומטרים רבועים.
המינימום השנה גדול באופן משמעותי מזה של שנה שעברה שנמדד ב-16 באוקטובר 2012. אז הגיעה תכסית הקרח לשיא השלילי של כל הזמנים וכיסתה שטח של 3.41 מיליון קמ"ר בלבד - כמחצית מהממוצע בשנים 1981-2010.
המינימום בקיץ הנוכחי הוא עדיין הנתון השישי מהסוף של תכסית הקרח באוקיאנוס הארקטי והוא עדיין נמוך בכ-1.12 מיליון קמ"ר מהממוצע של השנים 1981-2010. לשם המחשה - מדובר בשטח זהה לשתי מדינות גדולות בארה"ב ביחד - טקסס וקליפורניה.
מינימום הקיץ של 2013 עומד באופן עקבי עם המגמה ארוכת הטווח כלפי מטה של כ-12% לעשור מאז סוף שנות השבעים, הצטמקות שהואצה לאחר 2007. למרות טענות בתקשורת, התיקון לעומת 2012 לא סותר את מגמת ההצטמקות ולא הפתיע את המדענים.
"צפיתי שהמינימום השנה יהיה גדול מזה של השנה שעברה" אמר וול מאייר, חוקר קרח במרכז טיסות החלל גודארד של נאס"א במרילנד. "תמיד יש נטיה לתיקון לאחר שיא שלילי. בנתוני הלווינים שלנו מעולם לא קרה שהקרח הארקטי רשם פעמיים רצוף מינימום.
כיפת הקרח המכסה את האוקיינוס הארקטי מתכווצת ומתרחבת עם חלוף העונות. היא נמסה בקיץ וקופאת מחדש בחורף הארקטי הקר והארוך. . השנה הוביל מזג האוויר קריר באביב ובקיץ להתחלה מאוחרת של ההמסה העונתית ולכן פחות קרח התמוסס.
בשנה זו, הטמפרטורות באוקיאנוס האארקטי היו נמוכות ב- 1-2.5 מעלות צלסיוס מהממוצע. על פי הניתוח של נאס"א. הטמפרטורות הקרות נבעו מסדרה של ציקלוני קיץ. באוגוסט 2012 גרמה סופה גדולה לשבירת תכסית הקרח באוקיאנוס הארקטי אך השנה הציקלונים גרמו להשפעה בכיוון ההפוך - בשל עננות גבוהה, הרוחות בקרבת הקרקע הפיצו את הקרח על פני שטחים גדולים.
מגמת ההתכווצות של תכסית הקרח הארקטי נובעת מאיזור לחץ גבוה במרכז האוקיאנוס הארקטי, שדוחס את גושי הקרח לשטחים קטנים יותר והוא גם תוצר של שמים בהירים, המגבירים את ההמסה בגלל החשיפה לשמש." אומר רי'צארד קולתר, מדען אטמוספירה מאוניברסיטת מרילנד. "השנה הלחץ היה נמוך כך שהעננות והרוח המתלווה אליה חברו לציקלון והגדילו את שטח הקרח.
https://www.youtube.com/watch?v=ktEAUO_Vpos
אנימציה של ההשתנות היומית והעונתית של תכסית הקרח באוקיאנוס הארקטי בין 16 במאי ל-12 בספטמבר 2013, היום שלפני ההכרזה על מינימום תכסית הקרח. הנתונים סופקו בידי סוכנות החלל היפנית ממתקן ה-AMSR2 על גבי הלווין GCOM-W1 . צילום: NASA Goddard's Scientific Visualization Studio/Cindy Starr