אינטלגנציה מלאכותית אשלייה או מציאות

תקוותם של החוקרים המנסים ליצור אינטלגנציה מלאכותית היא כי "ניתן יהיה להפוך את המחשב ממכונת חישוב מהירה בלבד למתקן אשר יחקה את פעולתו של המוח האנושי.

מאמר זה פורסם לראשונה ב"אנשים ומחשבים" גיליון מס. 54 1987 .15-3

0.4

כאשר קבוצת אנשים מחווה דעה על פלוני כי הוא אדם אינטלגנטי יש להניח כי כוונתם של חברי הקבוצה זהה. לעומת זאת המילון נותן מספר הגדרות למילה אינטלגנציה. במילון אבן שושן מצויות שלוש הגדרות: א. השכלה, ב.התפתחות, ג. דעה. במילון אוקספורד שתי הגדרות:

1. The power to think, learning, understanding, knowing-mental ability

2. News, information with references to important events

כל הגדרה יכולה לעמוד ברשות עצמה וכל ההגדרות יכולות להתקיים בו זמנית. בניסיון להכניס את כל ההגדרות תחת קורת גג אחת ננסח הגדרת על ונאמר כי אינטלגנציה היא תהליך דינמי של רכישת ידע, הבנה ותגובה בהתייחס לאירועים המתרחשים בסביבתו של רוכש הידע. תהליך זה במהותו הוא אינסופי. תקוותם של החוקרים המנסים ליצור אינטלגנציה מלאכותית היא כי "ניתן יהיה להפוך את המחשב ממכונת חישוב מהירה בלבד למתקן אשר יחקה את פעולתו של המוח האנושי. כך יוכל המחשב לבצע פעולות חשיבה מגוונות להסיק מסקנות ואפילו ללמוד" (1). בהתאם להגדרת העל אותה ניסחנו הרי תקוותם של החוקרים היא לפתח מכונה שתדע ותהייה מסוגלת אינסופית לרכוש ידע, להבין ולהגיב בהתייחס לאירועים המתרחשים בסביבתה. האמנם?

מבנהו, דרכי פעולות של המוח ודרכי החשיבה עדיין לוטים בערפל. אמנם אזורים מסוימים במוח ודרכי פעולתם ומבנה החשיבה הלוגית מוכרים, אך מה הם מבני החשיבה האינטואיטיבית, החשיבה הרגשית וחשיבת התע"ח (תפישה על חושית)? לשאלות אלה עדיין אין תשובות. כאן מתעוררת שאלה מהותית. איך אפשר לבנות מכונה שתחקה את מוח האדם, כאשר זה עדיין אינו מוכר די צורכו? אמנם המחשב מסוגל לבצע מספר פעולות אנושיות ואפילו טוב יותר מן האדם- יכולת זכירה גדולה ומהירות פעולה גבוהה ביותר, אך מתעוררת שאלה נוספת- האם ניתן לכנות את המכונה שהוטבעו בה מספר תכונות מוחיות כמוח? יתכן אפילו שהניסיון לבנות מכונת חשיבה שעה שהמוח עדיין לא מוכר, יוביל לתוצאות בלתי צפויות.

את ידיעתו, הבנתו ותגובותיו שואב האדם ממידע המגיע למוחו דרך חמשת החושים קרי ראייה , שמיעה, חוש הריח, חוש המישוש וחוש הטעם. המידע על פריט סביבתי מסוים יכול להיקלט דרך אחד החושים, מספר חושים או כל החושים ביחד. כאשר פלוני מדבר עם אלמוני, הפלוני קולט את המידע שלו על האלמוני דרך מערכת הקלט החזותית ודרך מערכת הקלט הקולית. המידע הזורם למוחו של פלוני דרך שתי מערכות קלט אלה, מאפשר לו לדעת את האלמוני. זהו מצב כתיקונו. מה קורה כאשר מסיבה כל שהיא, אין המידע המגיע מאחת מערכות אלה משלים את המידע המגיע ממערכת הקלט השניה, אלא סותר אותו? דוגמה מפורסמת לכך הוא המשפט המקראי "הקול, קול יעקוב והידיים ידי עשיו". אין יצחק, מסוגל במצב זה לדעת מי הוא מי. אילו סוגי חשיבה דרושים לפיתרון הבעיה- חשיבה לוגית, חשיבה ערכית, ניסיון? כאשר נדרשת חשיבה ערכית או ניסיון, המחשב יהיה חסר תועלת. קל וחומר כאשר הידיעה דורשת את הפעלתם של יותר משני חושים או את הפעלתם של כל החושים ביחד.

בבסיסה של שפת אנוש עומדים ההגאים והאותיות (להוציא את כתבי התמונות כדוגמת הכתב הסיני והיפני). ההגאים מבוטאים על ידי מערכת פלט קולית-מיתרי הקול ונקלטים על ידי מערכת קלט קולית- חוש השמיעה. האותיות מבוטאות על ידי מערכת פלט חזותית-היד הכותבת ונקלטים על ידי מערכת קלט חזותית-חוש הראייה. סך הסימנים הדרושים ליצירת קשר בין בני אדם היא מספר עשרות וזה כולל אותיות, ספרות וסימני תחביר שונים. בעברית יש להביא בחשבון גם את הניקוד. מהאותיות וסימני התחביר השונים נבנים מילים ומשפטים ומספרות וסימני תחביר מתאימים נבנות נוסחאות מתמטיות. שפת המחשב מבוססת על שני סימנים "1" ו-"0" , אשר מהם נבנים משפטים ונוסחאות מתמטיות. לכאורה שפת המחשב נמצאת בעמדת יתרון לעומת שפת אנוש. היא שפה חסכונית יותר. נשווה את המופע הצורני של מספרים בשפת אנוש-השיטה העשרונית למופע שלהם בשפת מחשב-השיטה הבינארית:

(2) 0010 (10) = 2

33 (10) =1000001 (2)

425 (10) = (0100X1010 +0010)X1010+0101 (2)

מתבקשת מסקנה שככל שערכו של מספר גדול יותר דרושים יותר סימנים למופע הצורני בשפת מחשב, מה שמעורר ובצדק את השאלה בדבר יתרונה החסכוני של השיטה הבינארית על השיטה העשרונית. התמודדות עם שאלה זו מחייבת פיתוחם של מושגים חדשים:

א. מערכת חישוב אורגנית- מערכת חישוב של יצור תבוני.
ב. מערכת חישוב מלאכותית- מערכת חישוב המפותחת על ידי היצור התבוני.

חשיבותה של השיטה הבינארית היא במהירויות הגבוהות אותן היא מאפשרת במערכות חישוב מלאכותיות. מערכת החישוב האורגנית של היצור התבוני חייבת להשקיע אנרגיה רבה בתהליכי חישוב נוספים החיוניים לקיומו הפיזי וכנראה גם הרוחני והם כוללים חשיבה ערכית, צבירת ניסיון, צבירת חוויות, צבירת התנסויות, צבירת מטענים רגשיים, יזימת פעולות ותע"ח-כל אלה חיוניים ביותר בהענקת משמעויות לחייו הפיזיים. ליצירת תקשורת בין שהיא קולית או חזותית-קרי כתיבה, פיתח לעצמו היצור התבוני חשיבה בסמלים. כאשר הוא אומר למשל את המספר 425 , כל סימן משלושת הסימנים מציין ערך כמותי מסוים. מיקומו מסמל את הכפלתו של ערך זה בפקטור מסוים והצירוף של שלושת הסימנים בצורה זו ולא אחרת (כמו 452 ,254) מסמל גודל מסוים. כתיבת שלושה סימנים במקום למעלה משלושים סימנים (לכל סימן מסימני התחביר המתמטי מופע צורני משלו בשיטה הבינארית ולכן ל-425 יותר סימנים בשיטה זו)., הרבה יותר מהירה ויעילה, שלא לדבר על מספר הסימנים הרב הדרוש לזכירה, כתיבה ואמירה של מילה כל שהיא. מסקנה מתבקשת היא שמתפנה בזיכרון מקום לדברים אחרים כמו צבירת ניסיון, חוויות,התנסויות ומטענים רגשיים.

החשיבה בסמלים מאפשרת אם כן להשקיע את האנרגיה במקום במהירויות חישוב גבוהות, במערכי זיכרון לקליטת המידע והידיעה ובצורות חשיבה אחרות כדוגמת החשיבה הערכית, החשיבה האסוציאטיבית שידובר עליה בהמשך, חשיבה הנובעת מניסיון וכו'. בכדי שהמחשב יהיה אינטלגנטי הוא חייב לחשוב בסמלים, מה שמעורר שאלה אחרת והיא, האם החשיבה בסמלים היא תהליך אבולוציוני היכול להתפתח רק במערכות חישוב אורגניות או שניתן לפתחו בצורה מלאכותית? אסור לשכוח ששיטות החשיבה האחרות הן מיסודן איכותיות ולא כמותיות. קשה לראות כיצד ניתן בכלל להטביע שיטות איכותיות במחשב.

מבנית, התוכנה היא מערך של הוראות פעולה הבאות זו אחר זו בקשר התנייתי. כל פעולה היא תנאי לפעולה הבאה אחריה: "אם 'א' לך ל-180", "אם 'ב' אז לך ל-500", "סכם 'א' ו-'ג" וכו'. בבסיסה של כל תוכנה עומדת החשיבה הקווית . "אם 'א1' אז 'ב1', אם 'א2 אז 'ב2' וכך הלאה. בשל ההתנייה והחשיבה הקווית יש להתייחס לשפת המחשב כאל שפה מוצרנת. בשפה מטיפוס זה כל אמירה בה חייבת להיות מפורטת ביותר.יש לצעוד בכל תיאור שהוא בה, צעד אחר צעד כאשר כל צעד הוא חד משמעי בתוכנו. לכן שפת מחשב מבנית (כל שכן התוכן שלה) היא שפה סגורה. בניסיון להגמיש את שפת המחשב נבדקים רעיונות שונים:
א. פיתוח מחשבים לעיבוד מקבילי אשר המפרקים את הבעיה המוצגת להם לגורמים ומטפלים בהם בו-זמנית בדומה לפעילות המוח האנושי (1).

ב. פיתוח תוכנות שעל פיהם המידע האגור במחשב ממוין ומוגדרות שיטות פעולה שונות. למשל כאשר בונים מחשב מומחה רפואי מתבצעות הפעולות הבאות:
1. מזינים את המחשב בנתוני מחלה נתונה.
2. במקביל המחשב מפיק נתונים נוספים שלהם קשר למחלה זו.
3. המחשב מחפש פיתרון אלטרנטיבי המתאים למערך הנתונים החדש (נתוני המחלה והנתונים הנוספים)
4. פעולה זו חוזרת על עצמה מספר פעמים עד שמתקבלת תשובה סופית (1).

ג. פיתוח תוכנות המאפשרות למחשב לפתח תיאוריות משלו (1).

ד.פיתוח שפות תכנות בהן האמירה פחות מפורטת וכל משפט כולל בתוכו יותר מאשר פריט מידע אחד. למשל המשפט (בעל XY ), משמעו שאם הבעל ( X Y ), אזי (אישה YX). אם (אח ZY ), אזי ( אח YZ ) (2). שפה כזאת מטבעה חסכונית יותר ופחות מסורבלת. בשפה זאת קשרי הגומלין שבין העובדות יכולות להשתנות בהתאם לשימושם של בסיסי הידע.

אין ספק שלהגמשות אלה חשיבות רבה בהתפתחות ובשכלולם של המחשבים ובשפות המחשב. השאלה היא עד כמה הגמשות אלה יכולות לתרום לאינטלגנציה המלאכותית. בתהליכי חשיבתו יכול בעל המוח לחשוב הן קווית והן מעריכית. מאפייניה של החשיבה המעריכית שאין היא חייבת להתבצע הדרגתית, אלא בקפיצות ובכיוונים בלתי צפויים. במחשב כאמור ההתקדמות היא צעד אחר צעד "אם א1 אז ב1", "אם א2 אז ב2", "אם א3 אז ב3" עד שמגיעים לצעד האחרון המבוקש למשל "אם א30 אז ב30". בחשיבה המעריכית ניתן להגיע כמעט עד ל-"ב30". ניתן גם להגיע לכיוונים בלתי צפויים וזאת מתוך הנחה ש"אם א' אז ה' או אם א' אז גם פ' וכך הלאה. מקור נביעתה של הפנייה לכיוונים הבלתי צפויים יכול להיות במקרים רבים בחשיבה האסוציאטיבית- חשיבה המוצאת קשר מסוים בין תופעות דומות או שכביכול אין ביניהן שום קשר והלא והרי רבות מהתגליות המדעיות מקורן בחשיבה מעריכית או אסוציאטיבית. דרכי חשיבה אלה נובעות מאיזו שהיא תובנה פתאומית. מעניין למשל לבדוק כמה זמן היה לוקח למחשב להמציא את הטלפון, או להבדיל לפתח את תורת היחסות. מסקנה מתבקשת היא שהן החשיבה המעריכית והן החשיבה האסוציאטיבית יעילות יותר מהחשיבה הקווית. אין המחשב מסוגל לצעוק "אאוריקה".

אחת הסיבות לגמישותה של שפת אנוש היא המשמעויות השונות היכולות להיגזר ממילה נתונה או ממשפט כל שהוא. יאובחנו כאן שלושה טיפוסי משמעויות (יתכן וקיימות יותר) להמחשת היכולות הגלומות בשפה.

א. למילה בודדת משמעות אחת או יותר, כל משמעות מעניקה תוכן שונה למשפט בו מילה זו מופיעה. המשפט
He is at the bank now יכול להתפרש "הוא בבנק עכשיו" או "הוא בגדת הנהר עכשיו. המשפט בעברית " הישיבה היתה קשה" יכול גם כן להתפרש בשני מובנים. אחד שעצם הישיבה על כיסא היתה כרוכה באי נוחיות בשל מבנהו, או שמדובר בהתכנסות של מספר אנשים למטרה מסוימת ואשר התנהלה תוך דין ודברים קשה. המשמעות תלויה בהקשר בו היא נתונה.

ב. למשפט נתון משמעות השונה ממשמעותן של המילים הבודדות הבונות אותו. למשפט from sight far from heart משמעות שונה ממשמעותן של המילים הבודדות הבונות אותו. בדיחה ידועה על משפט זה מספרת כי לימדו מחשב אנגליות ורוסית. לבדיקתו נתנו לו הוראה לתרגם משפט זה מאנגלית לרוסית ולאחר מכן לתרגמו שוב לאנגלית. התוצאה שהתקבלה היא idiot unvisible .

ג. שינוי מקומן של מילים במשפט מתוך מטרה להדגיש דברים מסוימים. במשפט "ראובן הלך לבית" הדגש הוא על ראובן ובמשפט "לבית הלך ראובן" הדגש הוא "הבית".

יכולת גוונון המשמעויות במשפטים ובאמירות שבשפת אנוש היא שנותנת לה את גווניה, דקויותיה, חיותה ויופייה שאינן יכולות להתקיים בשפה בה כל אמירה היא חד משמעית. משמעויות אלה נושאות על גבן את הניסיון, ההוויות, ההתנסויות והמשפטים הרגשיים והרי באלה גלומה מהותה של הידיעה.

ביכולתה של המילה הנאמרת להעביר משמעויות ומסרים שאין אותה מילה כשהיא כתובה יכולה להעביר. יכולת זאת טמונה באינטונציות המנוצלות בזמן הדיבור. הן יכולות להעביר תחושות של התפעלות, תהייה, פחד,אימה, תקיפות, זלזול וכו' ויכולות להעיד גם על אופיו של הדובר. תכונות שביכולתן להסגיר ביטחון עצמי, התנשאות, התחנחנות, אדישות וכו'. האינטונציות תלויות ברצון הדובר. כאשר הדובר מעוניין למשל להשרות אווירת ביטחון הוא יתאים את קולו לנסיבות בהן דרושה אווירה זו ומנגד אדם הרוצה להתרפס לפני הממונה עליו ידע גם כן לתפלל בקולו . והרי לשם תפלול האינטונציות מתוך כוונה להעביר מסרים דרושה מידה רבה של ידיעה. האם המחשב מסוגל לכך?

ארתור סי. קלרק (3) העלה את הסברה כי אינטלגנציה היא תוצר למספר מינימאלי של תאי עצב המחוברים זה לזה, כאשר מספר זה זהה למספר תאי העצב המצויים במוח האדם. מספר זה מוגדר כמסה קריטית. על פי רעיון זה ברגע שיחוברו מספר מחשבים שסך תאי המיתוג שלהם זהה למסה הקריטית, יתקבל יצור שמוחו זהה למוח האדם. מה שמעורר שתי שאלות. אחת שהוזכרה והיא האם בכלל ניתן לחקות את מוח האדם, שעה שזה עדיין לא מוכר והשאלה השניה, האם המסה הקריטית די בה כדי להפוך את המוח אליו היא שייכת לאינטלגנטי?

אם ננתק את המחשב ממקור הכוח שלו הוא לא יגיב בכלל, התנהגות שלא נמצא כמותה אפילו אצל בעלי חיים. הם יבינו שהם בסכנה. או שיברחו או שיילחמו על חייהם, מה שהמחשב אינו לעשות בכלל. במובן זה אפשר לומר בוודאות שמותר החיה מן המחשב.

הניסיונות לפתח אינטלגנציה מלאכותית תרומתם חשובה בפיתוח מחשבים ושפות מחשב. עם זאת אין לשכוח שנושא זה הוא בעייתי ביותר. קרוב לוודאי שלא תיבנה לעולם מכונה שתחקה את מוח האדם. מורכבותו של המוח גבוהה מדי מכדי שניתן יהיה לתמצת את פעולתו בחשיבה לוגית בלבד. קיימות צורות חשיבה אחרות במהותן שדווקא הן שמתגלות כיעילות ביותר ופרדוקסאלית הוכחת יעילותן יכולה להיעשות על ידי שימוש בשיקולים אנרגטיים.

מקורות

1. "אינטלגנציה מלאכותית- עידן מחשובי חדש" מחשבים מס. 18 נובמבר –דצמבר 1982 עמ. 106-108

2. "אינטלגנציה מלאכותית-בשורת הדור החמישי" מחשבים מס.33 מרץ 1984 עמ. 22-24

3. ארתור סי. קלרק- :חייג 'מ' ותקבל את מורגנשטיין" הרוח הנושבת מן השמש הוצאת מסדה רמת גן 1978 229 עמ.

4. דוויד פריס- "אינטלגנציה מלאכותית-עידן חדש או אשליה" מחשבים מס. 19 ינואר 1983 עמ. 16

5. גד וינטר-"אינטלגנציה מלאכותית" מחשבים מס. 25 יולי 1983 עמ. 38-39

6. ישעיהו ליבוביץ--"אינטלגנציה מלאכותית- האמנם?" מחשבים מס. 33 מרץ 1984 עמ. 18-20

7. דוד סקלי- --"אינטלגנציה מלאכותית דמוית מוח" מחשבים מס. 33 מרץ 1984 עמ. 62-64

. Mitchell Waldrop- “ Machination of Mind” Science 85 March pp. 38-45 8

9. Rose F.-“The black Knight of AI” Science 85 pp. 46-51